ביג בן: שדה קרב
אלירז שדה הרבה יותר מקסים מיאיר לפיד שמזלזל בו. הוא אמנם "רק" מלצר, אבל לפחות הוא נפש אמיתית והדיבור הטבעי שלו הוא הרבה יותר שירה מהפזמונים המלאכותיים של העיתונאי שמרוויח סכומי עתק. מנחם בן עם תובנות השבוע
לדעת יאיר לפיד, בטורו מן השבוע שעבר המתייחס לזכייתו של אלירז ב"האח הגדול", "ילדות בנות 15 אינן אמורות להסתובב בלילות ולהעריץ מלצרים מתוכניות ריאליטי". אתם מבינים, אלירז הוא בעיני לפיד "מלצר" בניגוד ללפיד עצמו שמרוויח על טורו הבינוני והצדקני ב"ידיעות אחרונות" ועל ההגשה האנמית של "אולפן שישי" סכומי עתק.
- קו המשווה: נתן זך נפלא וליעד שהם מותח
אבל מה לעשות: אלירז הרבה יותר מקסים מלפיד. הוא נפש אמיתית הרבה יותר ממנו והדיבור הטבעי שלו ("את פנינה שעוד לא יצאה מהצדפה") הוא הרבה יותר שירה מהפזמונים המלאכותיים והילדותיים של לפיד ("אהובת הספן" וכאלה) או מהתסריט המצ'ואיסטי הדבילי שלו ("חדר מלחמה" או משהו כזה). אלירז הוא נשמה, סטודנט לראיית חשבון שעבד לפרנסתו כמלצר. מה יותר טהור ויפה
ולפיד כבר מזמן מכר את נשמתו ל"ידיעות אחרונות" ולבנק הפועלים ולפרומטר של "אולפן שישי" ולסכומי הכסף הלא מוסריים שהוא מרוויח, והרי הטור שלו ב"ידיעות אחרונות" נופל בהרבה מהטור המקביל של רענן שקד למשל שמרוויח בוודאי הרבה פחות ממנו. אגב אין ללפיד גם שום סיכוי פוליטי. העם לא אוהב עשירים מפוחלצים בחליפה ועניבה שמתנשאים על "מלצרים".
מיה בנגל יוצאת בבלוג שלה ב-nrg נגד תחרות מלכת היופי: "מלכת יופי היא רק מספר. גזרה. בגד ים. שמלת נשף. גודל ישבן. היקף חזה. גובה עקבים. מה שמה? זה לא מעניין. העיקר שתהיה מספר" (18 במקרה זה). אבל מיה בנגל טועה כמובן. ממש לא מדובר רק בגזרה ובגודל ישבן אלא בהקרנה כללית של יופי והאם נהיה אנחנו המדינה החמוצה היחידה בעולם שלא שולחת מלכות יופי לתחרות העולמית, מרינה מור מיס תבל עד לינור אברג'יל מיס עולם?
מהותה האמיתית והקובעת של תחרות מלכת היופי היא קביעת טעם ודגם וקנה מידה ליופי, כי על טעם וריח יש להתווכח והשאלה מי יפה היא שאלה נכבדה מאוד. הרי הטמבלית האמריקאית הפמיניסטית ההיא (שכחתי איך קוראים לה) ניסתה לשכנע אותנו שאין בכלל יופי בעולם, שהכל בראש שלנו. אבל יש יופי בעולם ויש הבדל בין יפה לפחות יפה.
חוץ מזה, מדובר בעניין של ביקוש והיצע: למה אין תחרות יופי משמעותית לגברים? כי זה לא מעניין, כי זה דוחה, כי זה אנטי גברי. אבל נשים מה לעשות נולדו ליופי. לכן הן מתאפרות. למה מיה בנגל לא יוצאת נגד איפור?
קראתי ב"ידיעות אחרונות" את רשימת החיות הצפויות להכחדה בארץ ואת רשימת החיות שכבר נכחדו. נשמע כמו שיר יפה במיוחד ומכאיב במיוחד: קורמורן גמד, ברווז משויש, נשר, עיט צהוב, בז אדום, חוברה, שחף צהוב רגל, יונת סלעים, תחמס נובי, נחליאלי צהוב, עורב שחור.
אם לא נעשה משהו כל העופות האלה ועשרות חיות וזוחלים ודו חיים ודגים ויונקים ייכחדו מהעולם והיופי האלוהי העצום הזה שמונח אפילו בשמותיהם ייעלם. הייתי מוותר על כבישים ועל רכבות כדי להציל את כל היופי הזה. כי "לכל מקום שלא תלך קח איתך שני בגדים ודוכיפת". ואם לא תהיה דוכיפת?
שמעתם את השיר החדש של קובי אוז "געגועיי לגעגועים"? איזה משורר נהדר ואיזה שיר. צריך לשמוע עם המוזיקה ועם הזמרה: "בלי ללכת סחור וסחור/ זה עשה לי טוב לחזור/ הנה שוב הגעתי למקור/ זה כמו עברו שנות דור/ ועכשיו חיבוק גדול/ ושוב הלבבות ביחד/ אבל הנה מזדחל לו הספק".
כלומר הוא חזר אליה ועכשיו הוא מתגעגע לגעגועיו אליה שלא היו מתוקים מהם. ואני מתגעגע לצליל המזרחי-מערבי-יהודי הטהור של קובי אוז החוזר בתקליט החדש שלו "מזמורי נבוכים" לכל מקורות היופי ועושה מהם מזמורי אהבה: מהסבא הטוניסאי שלו, מאלוהים, מהשפה הישראלית והכל בשיא הרגישות, בשיא העדנה, בשיא החוכמה. בשיא הכיפיות המוזיקלית. זה למה אני מעדיף אותו על הקובי השני השחורדיני זה שסוגר קופות בנוקיה.
אין ילדים בישראל שמחטטים בזבל. לכן בין השאר תוכניתו של חיים הכט היא מסחטה רגשית מגונה. גילוי נאות: אני לא סובל את חיים הכט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם