זה לא מסובך
"זה מסובך" היא קומדיה רומנטית אפקטיבית, שמדלגת בקלילות על דילמות מוסריות
מאיירס חוזרת שוב ושוב לרומנטיקה המורכבת של אנשים מבוגרים (יחסית), שהיא שונה לחלוטין מזו של בני ה-20 וה-30. אין בה תום, להט ואידאליזציה, אלא ניסיון וחוכמת חיים שהופכים אותה במידה מסוימת לנעימה יותר, לסבילה יותר ולמעשית יותר. אך אין בזאת כדי לרמוז שהעסק קל. בהחלט לא. עדיין, זה מסובך.
זה היה יכול להיות פחות מסובך אם ג'יין אדלר (מריל סטריפ) הייתה מנהלת רומן אחד בלבד, עם אדם הארכיטקט (סטיב מרטין), נניח , ולא עם שניים בו זמנית. זה גם היה יכול להיות פחות מסובך אם המאהב השני שלה, ג'ייק (אלק בולדווין), לא היה גבר נשוי. זה גם היה יכול להיות פחות מסובך אם ג'ייק לא היה בעלה לשעבר של ג'יין. אבל כשבונים מערך כוחות בעייתי כל כך, אין תמה שהתשובה לשאלה "איך יוצאים מכל זה בשלום?" היא "זה מסובך".
זה מסובך
מתוך הסרט
אבל הקונסטרוקציה יוצאת הדופן, שכמו נבנתה כדי לתת במה לסיטואציות הקומיות המתבקשות - משחקים של סודות ושקרים, גילויים מביכים ודו קרב לא מתוכנן, שבמהלכו חושף אחד הצדדים את כלי זינו - מאפשרת למאיירס להעלות במקביל שאלות על אהבה מאוחרת ואהבה בסיבוב שני.
האם מה שהכשיל את היחסים בין ג'יין לג'ייק היו המחויבות לילדים, לפרנסה וכדומה, ובהוצאתן מהמשוואה הכול מסתדר פתאום? האם אדם שיש לו ג'וב שהוא אוהב, ילדים מקסימים ואחוזה כפרית כבית לא יכול להיות מאושר אם אין מי שיחבק אותו בלילה? האם יש סיכוי לחנונים (בגילומו של מרטין) מול הצ'ארמרים של העולם (בגילומו של בולדווין)?
"זה מסובך" מאפשר
להעלות את השאלות האלה, ועוד רבות אחרות, אבל מאיירס לא ממש טורחת להתעכב עליהן. זו קומדיה רומנטית, ובסופו של דבר התמטיקה אכן נזנחת כאן לטובת בדיחות צפויות ו/או ממוחזרות, פלוס כמה הלצות חביבות, רובן בזכותם של בולדווין וזחיחותו הכובשת. סטריפ, מצדה, מבלה חלקים ארוכים מהסרט בצחוק מתגלגל, והצופים, כאמור, מתקשים שלא להידבק. ומעבר לכך - היא מריל סטריפ, וקשה להישאר ציני מול האותנטיות שלה.
בימים שהוליווד מגלה מחדש את הנשים המבוגרות והבשלות, הפעם כקוגריות הטורפות גברים צעירים - סנדרה בולוק ב"ההצעה", קתרין זיטה ג'ונס ב"להתאהב מחדש" ועוד - טוב שמאיירס ממשיכה להציג גיבורות מבוגרות (כמו דיאן קיטון ב"באהבה אין חוקים") שמשחקות במגרש שלהן, ועדיין יכולות להיתפס כנחשקות גם מול צעירות שטוחות בטן (אמנדה פיט ב"באהבה", לייק בל כאשתו של ג'ייק כאן).
בסופו של דבר, "זה מסובך" אינו מסובך כלל. הוא ממעט לעצור כדי להתלבט, ואפילו מעל עכבות מוסריות (רומן עם גבר נשוי, שני רומנים במקביל) הוא מדלג בקלילות. מאיירס אומרת "זה מסובך", אבל בעצם אומרת, כמו וודי אלן לפניה: "מה שעובד". ואם לשפוט לפי נתוני הקופות ותגובות הקהל, "זה מסובך" זה מה שעובד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם