ביג בן: האיילות גדלות בלילות
בניגוד לוויסקי וחשיש, אייפון זה לא מה שחסר לי בחיים. וגם: ליאת בלו היא הישראלית המושלמת, ושמתם לב שאיילה קצת השמינה בבית האח הגדול ושהיא קצת פחות יפה? מנחם בן עם תובנות השבוע
ממש לא היה לי מושג שליאת בלו המקסימה היא במוצאה ילדה ברזילאית לא יהודייה, שהפכה לישראלית מושלמת. אין סוג אנושי שאני אוהב יותר, שמעורר בי יותר תקווה עצומה לעתיד הישראלי, מאשר ישראלים שאינם יהודים במוצאם, והפכו לישראלים הכי מושלמים.
- השבוע במדור הספרות קו המשווה: על הגרסה המלאה של "בדרכים"
גם ואן נויין, למשל, המשוררת הישראלית הווייטנאמית האוורירית, המעולה, היא ישראלית כזו, נעה בשיריה בין נהר הירדן לנהר המקונג. גם ילדי העובדים הזרים הם כאלה ישראלים מושלמים. כי די בעברית ובישראליות כדי


פלסטיק האלקטרוני הזה.
בארה"ב, נמסר לנו בדיווח אופייני ב"הארץ", סוערות הרוחות סביב פרסום של עיתונאי בשם דיוויד ברוקס ב"ניו יורק טיימס", ולפיו המכבים לא היו אלא "פנאטים", "נס פך השמן" הוא "מעשייה של רבנים" ועוד כל מיני כאלה. אבל היהודים, שטענו שברוקס "הרס להם את החג", יכולים להירגע. שום היסטוריון אקדמי לא יכול לנצח את האמת הנצחית שלנו.
חנוכה והמכבים יהיו תמיד יותר חזקים מההיסטוריונים כביכול, כפי שיציאת מצרים תנצח תמיד את הארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב שסיפרו למוסף "הארץ" שלא הייתה בכלל יציאת מצרים (כי הם לא מצאו הוכחות בשטח). גם שיר הילדים הנפלא, הקטן והזוהר של לוין קיפניס על בר כוכבא (" הוא היה גיבור, הוא קרא לדרור/ כל העם אהב אותו/ הוא היה גיבור"), לעולם ינצח היסטוריונים מסוגו של האלוף יהושפט הרכבי ז"ל שטען שבר כוכבא המיט אסון על ישראל. שירים מנצחים אוניברסיטאות. בקלי קלות.
בתוקף תפקידי כפרשן "האח הגדול" בשידורי קשת בבוקר (תסלחו לי, אה? אבל מה ההבדל בין לפרשן את "האח הגדול" לבין לפרשן ספרות? בפרשנות "האח הגדול" מתעניינים הרבה יותר), יש לי כמה אבחנות טריוויאליות. שמתם לב, למשל, שאיילה קצת השמינה כתוצאה מימי העשירות שלה ונעשתה קצת פחות יפה? אולי לא כל כך טוב להיות עשיר.

אז מה זה עוזר שחוקרים גילו שמיץ רימונים עוזר "נגד שפעת החזירים" (כלומר, נגד שפעת בכלל)? שום חברת תרופות לא תשווק את זה, ולכן זה לא ממש יגיע לתודעה, ואתם תמשיכו לצרוך תמיפלו ואופטלגין (שאחת מתופעות הלוואי שלהן היא מוות). זה הדור. זו מחלת הרפואה של ימינו. אין מה לעשות.
