פעם תורי ופעם תורך
המעבר של שני כהן ל"ארץ נהדרת" סיפק את החותמת הסופית: נמצאה היורשת של אורנה בנאי. הקומיקאית המוכשרת, שהתחילה את דרכה בתפקידים קטנים לצדה של בנאי ב"אמא'לה" וב"רק בישראל", לא רק תופסת עכשיו את מקומה בתוכנית הבידור המצליחה, אלא זוכה גם לסדרה בקשת הנתפרת בדיוק על פי מידותיה. איך הפכה הצעירה שלא התקבלה לתיאטרון צה"ל לבדרנית מספר אחת בישראל? פרופיל
רוב האנשים שעבדו לצדה עד היום מרגישים כעת בני מזל. מצד שני, יש גם כמה כאלה שאולי היו מעדיפים לוותר על התענוג. למשל, רותם אבוהב, שנעלמה אי שם מאחורי כהן ב"שבוע סוף" - וכן, אפשר לשער שגם אורנה בנאי, שהייתה פעם מושא ההערצה הבולט ביותר של כהן, בהמשך כיכבה לצדה ב"אמא'לה" ועכשיו מפנה לה את הכיסא ב"ארץ נהדרת". "הפחד הכי גדול שלי זה שחקניות תחרותיות, ואם יש לידי כאלה אני הולכת אחורה ונכבית", סיפרה בנאי במסגרת ריאיון שנערך עם כהן בסוף 2007 ב"מעריב", והכתיר את האחרונה כדבר הגדול הבא.
"הסיוטים שלי הם בחורות כאלה, והיא בכלל לא כזאת. אני מחזיקה לה אצבעות שהבחירות שלה יהיו טובות, ואני אפילו אשמח אם היא תתייעץ איתי". באותו ריאיון, אגב, כהן יישרה איתה קו ואמרה "אורנה היא כמו אחותי". עכשיו , בכל אופן, לא נראה שהיא ממש זקוקה לעצותיה של ה"אחות". אולי להפך.
על פי חלק מהדיבורים בתעשייה, מדובר היה בסוויץ' שתוכנן מראש: אנשי "ארץ נהדרת" ניהלו מו"מ עם כהן, ובמקביל גרמו לבנאי להבין שמקומה בתוכנית אינו מובטח יותר, כבעבר. ההנחה שככל הנראה הניעה את המהלך הזה הייתה שקווי דמותה הקומיים של כהן יושבים בול על המשבצת של בנאי, ושנכון להיום הם גם עשויים למלא אותה טוב יותר.
"קשת שומרת אמונים - היא לא מפטרת אלא גורמת להתפטר", אומר גורם בזכיינית. לדבריו, השלב הראשון היה לצמצם את תפקידיה של אורנה ב"ארץ נהדרת", ומאוחר יותר הגיע הסרט (בכיכובם של אנשי "ארץ נהדרת" שעדיין לא יצא) שהיא קיבלה בו תפקיד קטן יחסית, מה שגרם לבנאי להבין את מה שלא נאמר לה מפורשות.
ואמנם, בעונה האחרונה של "ארץ" באמת נראה היה שבנאי רחוקה מאוד מהמקום שבו הייתה בימי הזוהר של ג'ודי שלום-ניר-מוזס. דקות המסך שקיבלה פחתו באופן משמעותי, ובאלה שכן כיכבה, לרוב לא הצליחה לפגוע. סימני השחיקה הראו את אותותיהם. בינתיים, בצד השני של ערוץ 2 ("שבוע סוף"), הדגימה כהן את התהליך ההפוך: הרעב שלה לדקות מסך, דמויות, פאנצ'ים וגגים רצים ("סבבה? סבבה", "זה לא ענייני, לא עניינך ולא ענייננו'", "סוף
אוהד אשכנזי, העורך לשעבר של "שבוע סוף", היה שם איתה כשזה קרה. "מה שהיה כיף בגילוי שלה זה שהוא הפתיע גם אותה וגם אותנו", הוא אומר. "זה לא שהיא באמת ידעה שכל היכולות האלה קיימות בה. היא הייתה כמו קיאנו ריבס ב'מטריקס'. היא לא ידעה באילו עוצמות היא מוכשרת. פתאום היא גילתה שהיא יודעת לעוף, ואז שהיא יודעת להרביץ, ואז שהיא יודעת לירות בתלת ממד".
ומתי גילית שהיא יודעת לעשות את כל הדברים האלה?
"האמת שהיו לי אינדיקציות מדהימות לבינגו הזה עוד לפני שהתוכנית בכלל עלתה, כשצילמנו איתה מערכונים בחוץ, והבמאים היו חוזרים משם בהלם, ואומרים שהיא מופלאה. הדמות של סמלת נטלי, למשל, הייתה אמורה להיות רק עטיפה קטנה למערכונים של אחרים, אבל מהפעם הראשונה שהיא נכנסה לאולפן עם הדמות הזאת כבר שמתי לב שיש לה מבט של מישהי שרוצה להרוג.
"היא לא ויתרה לקהל על אף פאנץ', והביאה טייק מושלם. זה היה אחד הרגעים הכי גדולים ב'שבוע סוף' עד היום. מאז אותו רגע, אם להשתמש בדימוי מעולם הספורט, שני התגלתה כסקוררית של התוכנית".
ועכשיו היא עוברת ליריבה המושבעת.
"נכון. 'ארץ נהדרת' הרוויחו שחקנית מדהימה, ואני הרווחתי הזדמנות למצוא את שני כהן הבאה".
האמת היא שכהן (29) "נמצאה" הרבה לפני שאשכנזי פגש בה בפעם הראשונה. אפשר להגיד שזה קרה בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, אליו הגיעה אחרי שגדלה בפתח תקווה ובהוד השרון, למדה
במגמת תיאטרון, ניסתה להתקבל ללהקה צבאית ולתיאטרון צה"ל, לא הצליחה, ושירתה כמש"קית ת"ש בצנחנים. "כשהיא הגיעה אלינו למבחני קבלה, חשבתי שהיא סתם צצקה כזאת, קשקשנית שלא מפסיקה לבלבל את המוח", נזכר לוינשטיין. "אמרתי לעצמי 'וואי-וואי-וואי, המלעונה הזאת, רק כאבי ראש יהיו לי ממנה'".
וקיבלת אותה ללימודים.
"כן, כי הפוטנציאל היה שם, אבל לא ציפיתי שזה יהיה עד כדי כך מדהים. גיליתי את זה בהמשך, בתחרות של מלגות, כשהיא עשתה את 'הרמטכ"ל של סין' של חנוך לוין. היא באה לזה כמו זקנה תימנייה מהשכונה, סיפרה שהצבא של סין הציע למנות אותה לרמטכ"ל שלו, וכל כך נגנבתי מהמונולוג הזה, שלא היה אירוע בסטודיו שלא ביקשתי ממנה לעשות אותו. אפילו שלחתי אותה פעם לאיזה כנס של עוזי דיין בדימונה, שתעשה את זה שם".
"תמיד ידעתי שיש לה את הסטאר קוואליטי הזה", מספרת השחקנית רותם זיסמן, שלמדה עם כהן אצל לוינשטיין. "היא גם תמיד הציגה את עצמה כקומיקאית, ודיברה על כך שהיא רוצה להצליח בזה, למרות שהיא הייתה גם שחקנית דרמטית מעולה. אני זוכרת שפעם, באחד השיעורים, היא ואני היינו צריכות לעשות יחד איזו סצנה מתוך 'רכוש נטוש' של שולמית לפיד, ואני, באיזושהי קומבינה, השגתי קלטת מלפני 20 שנה, שבה זהרירה חריפאי וענת וקסמן עושות את זה.
"בקיצור, החלטנו שאנחנו מעתיקות את הסצנה אחד לאחד. בהתחלה היא פחדה, אמרה שבטח יעלו עלינו, ואני עשיתי לה 'מה פתאום? מי יידע? זה היה לפני איזה 290 שנה', אז היא זרמה איתי. בסופו של דבר, התחלנו לעשות שם את הסצנה, ותוך דקה המורים קרעו אותנו בביקורת קטלנית. מתברר שהיא צדקה. היא פלס כזאת, אתה יודע. מאוד ישרה, מאוד מסודרת. מדהימה, בקיצור".
באותו זמן, לצד הפריחה אצל לוינשטיין, התמודדה כהן עם טרגדיה משפחתית קשה: אחותה הצעירה גל חלתה בסרטן, ונכנעה למחלה כשהייתה בת 19. שני התפרקה, אבל החליטה לנתב את הכאב הנורא שחשה למקומות פרודוקטיביים. הביטוי האמנותי הראשון שלה לכאב הזה בלט מאוחר יותר, במחזה "שנה טובה לחקלאים בצפון" (של הבמאית יעל רונן), שגולל סיפור על אובדן, דומה לזה שכהן הכירה מהמציאות.
"היא ניגשה לזה ממקום כל כך אופטימי, כל כך מלא שמחת חיים, שזה פשוט קשה להאמין", מספר לוינשטיין, שצפה בה משחקת שם צעירה שאחת מאחיותיה מתה מסרטן.
"כשגל נפטרה הבנתי שהדבר היחיד שיציב בחיים שלך הוא שהשמש שוקעת וזורחת באותן שעות", סיפרה כהן בריאיון ל"תרבות מעריב" בספטמבר 2008. "זה מאוד עודד אותי. כשהכל כאב לי, המחשבה שהעונות מתחלפות פשוט החזיקה אותי. העולם שלי התמוטט, אבל לפחות ידעתי שיש לי עוגן אחד. עד היום אני מרגישה שהיא מתווה לי דרך, שהיא השאירה לי צוואה של חיוניות. בעצם, כשהיא נפטרה, דברים התחילו להסתדר לי, האהבה, הקריירה. כל פעם אני אומרת לה'תודה', והיא אומרת לי 'מה תודה? זו לא אני, זו את'".
התפקיד הראשון שקיבלה אחרי שסיימה את לימודי המשחק בסוף 2004 היה מינורי במיוחד, על סף הניצב, בהצגה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" של הבימה. שם היא פגשה, בין היתר, את מירי מסיקה, ששיחקה במחזה את הפילגש של שלמה המלך, עוד לפני שהוציאה את אלבום הבכורה שלה.
"עד היום יש לנו איזו תחושה ששם, בהצגה הזאת, הכול בעצם נרקם", מספרת מסיקה. "מוזר שאתה שואל אותי עליה עכשיו, כי בדיוק אתמול בלילה ישבתי איתה ועם עוד כמה בנות ששיחקו שם, עשינו כל מיני חיקויים מ'ארץ נהדרת', כמו שעשינו גם אז, מאחורי הקלעים, ופתאום הסתכלנו אחת על השנייה ואמרתי לה 'את קולטת? עכשיו גם את שם!'".
ובזמנו , מאחורי הקלעים של ההצגה, היא האמינה שתגיע לזה?
"היא אמרה שלא. הרי אי אפשר לחלום על זה אפילו. היא פאקינג יצרה את זה בעשר אצבעות. כנראה יש לה תפקיד בעולם הזה - ואני לא מתכוונת רק לזה שהיא מצחיקה אנשים. הבחורה הזאת, מעבר לכישרון וליופי שלה, אוחזת ביופי פנימי אדיר, שמתעלה על הכול. מצד אחד, היא תמיד ידעה שזה יקרה לה, שהיא תכבוש את כל הפסגות, ומצד שני היא ידעה לפרגן ברמות שלא קיימות. היא פשוט בחורה שגורמת לך לנסות להיות בנאדם יותר טוב".
את ההזדמנות הראשונה לפריצה בטלוויזיה קיבלה כהן מהתסריטאית תמר מרום ומהבמאי רם נהרי, האנשים שמאחורי "אמא'לה". היא לוהקה לעונה השנייה של הסדרה, לתפקיד סיון, השותפה של אפרת (אורנה בנאי) בהצגות הילדים - תפקיד שעל פי התכנון היה אמור להיות צנוע במיוחד, ולחלוף מהסדרה אחרי פרק בודד. כזכור, זה ממש לא נגמר ככה.
"כשהיא הגיעה לאודישן, היא כבר הייתה לגמרי בתוך הדמות וכל כך הצחיקה אותנו, שמיד היה ברור לנו שזאת היא", נזכר נהרי. "בוא נגיד שכבר אז היא ידעה על סיון הרבה יותר ממה שאני ידעתי עליה. בסופו של דבר, מתפקיד של פרק אחד זה הפך לתפקיד רציני שהשתתף בחמישה פרקים מתוך שמונה".
איך היו היחסים שלה שם עם אורנה?
"האמת היא שהן התחברו מיד, והיו ממש קרובות אחת לשנייה מהרגע הראשון. החיבור ביניהן היה מדהים. הן כל הזמן הצחיקו אחת את השנייה. אתה יודע, שתיהן ממש לא קומיקאיות מופרכות כאלה, שמנסות להצחיק בכוח, ולכן היה להן נורא קל לתקשר זו עם זו".
אבל מאז הגלגל התהפך: לא זו בלבד שכהן מחליפה את בנאי ב"ארץ", באחרונה פורסם שהיא עתידה להיות הכוכבת הראשית בדרמה קומית חדשה של נהרי ומרום, שתעלה ככל הנראה גם כן בקשת. כל זה, אגב, קרה בשעה שבנאי ביקשה מקשת - כך על פי גורמים בתעשייה - להמשיך את "אמא'לה" לעונה רביעית (בשלישית כהן לא השתתפה מטעמי תסריט). לדבריהם, הסדרה הייתה חשובה לבנאי כדי להוכיח את כישוריה כשחקנית ולא רק כליצנית, אולם בקשת החליטו לוותר על עונה נוספת עקב תחושת מיצוי. לא מן הנמנע שהדמות שגילמה בנאי בסדרה, שהייתה נרגנת מאוד, לא סימפטית ולא מעוררת אהדה, לא תרמה גם היא למעמדה כבדרנית אהובה.
לטענתה של זוהר יעקובסון, הסוכנת של בנאי, הסיבה לכך שלא תהיה עונה רביעית לסדרה קשורה, בין היתר, ללו"ז הצפוף של מרום ונהרי. "אני חושבת שקשת לא היו נגד עונה נוספת ל'אמא'לה'", היא אומרת. "הרייטינג והביקורות היו מדהימים, והאמת היא שהם רצו למצוא רעיון מספיק טוב כדי לעשות עונה רביעית, אבל בינתיים הכותבים עשו פרויקטים חדשים, היו נורא עסוקים בעיבוד קולנועי לספר של נועה ירון, וזה לקח מהם את כל הזמן. אבי ניר אמר באחת הישיבות שאם יבוא רעיון טוב ורם ותמר יתפנו לכתוב אותו - אין לו התנגדות שזה יקרה. זה לא יצא לפועל מכל מיני סיבות".
אלא שעכשיו מתברר שאחת הסיבות האלה היא הסדרה החדשה בכיכובה של כהן. "כרגע אני לא יכולה לדבר על זה כי בימים אלה זה בדיונים, אבל בגדול, מדובר בסדרה מרובת משתתפים שאנחנו בהחלט מייעדים לה בה תפקיד מרכזי", אומרת מרום, שבמידה רבה אחראית גם לתחילת הקריירה של כהן כחקיינית בתוכניות בידור. הכוונה היא, כמובן, לתפקיד סול, כתבת השטח השוקיסטית בעונת הספישל של "רק בישראל" (מ-2007) - דמות שנכתבה על ידי מרום במיוחד בשביל כהן, ועל פי תסריט התוכנית הייתה שנואה במיוחד על לימור (עוד מקרה סימבולי לאוסף).
"האמת היא שיש איזשהו דמיון בין הדמות הזאת לשני במציאות, בכך ששתיהן בחורות מאוד אמביציוזיות", אומרת מרום, "אבל השוני הגדול ביניהן הוא ששני היא ערימה מטורפת של כישרון, והגברת ההיא הייתה מחוסרת כישרון לחלוטין, ורק הייתה לה יכולת לקום בכל פעם מחדש. איך שלא יהיה, ברגע שאורי גרוס ראה את שני עושה את הדמות הזאת, הוא מיד הציע לה תפקיד ב'דני הוליווד'".
עוד לפני שהתגלגלה ל"דני הוליווד" נישאה כהן לגלעד ורובל, כלכלן שלמד שנתיים מעליה בתיכון בהוד השרון. כלומר, כשגילמה את התפקיד הדרמטי/סליזי של נועה דיין ב"הוליווד", היא כבר הייתה מסודרת בחיים ומפוקסת לגמרי על המטרה לפרוץ בגדול למסך הקטן.
"הרגשתי שהיא הבנאדם היחיד שם שאני יכולה לסמוך עליו שיהיה איתי 12 שעות ברציפות", מספרת שירלי שטרן, שביימה את הסדרה. "היא פשוט נותנת את עצמה במאה אחוז, והיא ממש הרשימה אותי ביכולת שלה לדייק בסצנות דרמטיות. זה שהיא מצחיקה זה ברור, אבל הכוח שלה כשחקנית דרמטית לא פחות גדול. חוץ מזה, היא בנאדם. יש הרבה שחקנים טובים שלא בא לך לראות את הפרצוף שלהם כי הם אנטיפתים, אבל איתה קל מאוד לעבוד. היא חושבת מהר, לא צריך להסביר לה שום דבר, היא באמת משהו מיוחד. כל הזמן היא עשתה לנו מורל על הסט, הייתה מחקה שם את כו? לנו, כולל חיקוי מעולה שלי. תשמע, לא אגזים אם אומר שלבחורה הזאת יש נשמה יתרה".
בין העונה הראשונה לשנייה של "דני", הגיעה ההצעה מ"שבוע סוף". זו הייתה הצעה מפתה, אבל מוגבלת. בתחילת העונה הראשונה של "שבוע סוף" מקומה של כהן בפרומואים הוצנע, ותפקידה בכוח הוגדר כשולי. "שני הייתה לגמרי על תקן הפנים החדשות", אומר אוהד אשכנזי. "לא בנינו עליה הרבה. אמרנו 'נראה איך זה מרגיש'. בפתיח של העונה הראשונה היא הייתה רק בסוף, בפריים זוגי עם דוד קיגלר. רק מאוחר יותר, אחרי שהיא הוסיפה לדמות של סמלת נטלי את הדמות של דנה מזרחי מ'מפרץ האהבה', גילינו שהיא בעצם יכולה להיות כל דבר שאנחנו רוצים שהיא תהיה.
"הדמות ההיא של דנה מזרחי, בכלל, הייתה עצומה. תשמע, לשני יש גזרה די מהממת, ובלי לפגוע בדנה, שני לא ממש 1.50 מ', וגם החזה שלה, איך לומר, בנוי אחרת. המאפרות אמרו שאין סיכוי שהיא תוכל להיראות כמו דנה, שזה לא יעבור מסך, אבל החלטנו שאנחנו הולכים על זה גם אם זה יהיה מביך. בקיצור, כשצילמנו את המערכון העמדנו אותה על שלוש קופסאות, חנקנו אותה עם שמלה ממש צמודה, ובסופו של דבר היא ודנה נראו כמו אחיות תאומות".
היא גם דיברה בול כמוה.
"נכון. הקסם שלה שם היה שהיא לקחה את הדמויות והוסיפה להן משהו וירטואוזי משלה. באחד המערכונים היא גילמה את מדונה, ולפני הצילומים, כשעשינו את הראן האחרון, הכול היה מושלם ולא היו לי שום הערות, אבל כמה דקות לפני הצילום עוד מצאתי אותה יושבת בחדר עם אוזניות ועובדת על כוריאוגרפיות חדשות. כאילו, זה היה ממש טוב כבר קודם, אבל היא הפכה את זה לוירטואוזי".
לטענתה של גלי כהן-בראון, העורכת בפועל של "ערב טוב עם גיא פינס", השעות הנוספות הללו שכהן מבלה על הסט במטרה לזכות בכמה שיותר הכרה לא ממש מלוות בעבודת שטח באירועי יח"צ וסלבז למיניהם. כהן, לדבריה, היא לא מהמתמנגלות.
"לא תראה אותה יושבת עם עיתונאים או עם שחקנים בקנטינה", היא אומרת, "זה לא הטיפוס. היא לא מישהי שפוגשים הרבה באירועים. זה לא שהיא בכוונה לא יוצאת, אבל היא לא, איך לומר, בברנז'ה. היא לא בשום חבורה שאני מכירה, בכל אופן. מצד שני, מבחינתנו היא מרואיינת מאוד מבוקשת, והאמת היא שהימרנו עליה כל הזמן ותמיד, עוד לפני שהיא הייתה ב'שבוע סוף', אמרנו שהיא הדבר הבא.
"אני זוכרת שכשהפקנו את התוכנית המקדימה של גמר העונה הראשונה של 'הישרדות' רצינו אותה כפאנליסטית, ובערוץ 10 הרימו גבה ואמרו לנו 'מה, למה, מי זאת בכלל?'. אפילו כשהיא הגיעה ל'שבוע סוף', הטאלנטים האחרים לא הכירו אותה".
"לא הכרתי אותה כשהיא הגיעה לסט בפעם הראשונה", מאשר עידן אלתרמן, חברה לקאסט של "שבוע סוף", "אבל מהר מאוד הפכנו לחברים ממש טובים. היה לנו שם קטע משותף (זוג התרמילאים דרלה ומוזלי - ר"ב), והיה בינינו גם קטע כזה, של הומור פנימי. מה שקרה זה שהייתי פוגש את אמא של בעלה ברחוב, כי היא גרה לידי, הייתי מבקש ממנה כל הזמן פרטים על בעלה, ואחר כך אמרתי אותם לשני בלי לגלות לה מאיפה אני יודע. זה הטריף אותה. הייתי בכוונה משתמש בנשק הזה שנייה לפני האקשן, וזה תמיד הפתיע אותה מחדש. תשמע, בסופו של דבר, אי אפשר להגיד שהתוכנית הזאת הייתה הצלחה מסחררת, אבל בזכות שני היא הייתה יותר טובה".
לפחות מבחוץ, נראה היה כאילו כהן גונבת את ההצגה בעיקר לרותם אבוהב. זו הייתה גם ההרגשה על הסט?
"אני לא הרגשתי ככה. הן היו חברות מאוד טובות. חוץ מזה, רותם עשתה הרבה דברים בחיים. היא לא אמורה לקנא בה. יש לה איכויות אחרות. זה לא ששתיהן ישבו על אותה נישה".
למה, לדעתך, היא החליטה לעזוב בסופו של דבר?
"אני לא יודע. היא הייתה מאוד מבסוטית שם, אבל תשמע, יש הרבה לחץ על בנאדם שפתאום מגיע וכובש את הפריים-טיים וכולם קוראים לו 'התגלית הבאה'. לא ראיתי את זה עליה, אבל אני חושב שזה יכול לבלבל, להלחיץ, ובכלל, זה לא קל".
אתה הולך לעקוב אחריה עכשיו ב"ארץ נהדרת"?
"ברור. זו תוכנית מעולה"'
ארץ נהדרת' זו התוכנית הכי טובה בטלוויזיה", מודה אשכנזי. "היא תמיד הייתה, ועוד הרבה שנים היא תהיה. אני מוכן לשים לשנייה את מלחמות האגו בצד ולהגיד לך שקשה להאשים שחקן על זה שהוא בוחר ללכת לשם".
בכל זאת, אפשר היה אולי לצפות ממנה לשמור על נאמנות למקום שגידל אותה.
"בוא נגיד שאני מקווה שההחלטה הזאת לא הייתה קלה בשבילה. מה לעשות, לפעמים בשביל להתקדם בחיים אין ברירה אלא לפגוע באנשים. אלה חוקי המשחק, גם אם הם אכזריים. משהו ב'שבוע סוף' כנראה עבד מאוד נכון כדי לאפשר לה את הביטוי הזה, ואני לא בטוח שגם ב'ארץ נהדרת' זה יהיה ככה. אני ממש מקווה שייתנו לה גם שם את המקום הראוי לה, כי באמת, בחיים שלי לא פגשתי קומיקאית כל כך מוכשרת".
* בהכנת הכתבה השתתף ערן סויסה
* כתבה נרחבת על אורנה בנאי מתפרסמת בגיליון "רייטינג" של השבוע
מי הקומיקאית המוצלחת יותר?
בחר
נא להמתין לטעינת התגובות
