נוכלים עם סגנון
שתי בלונדיניות, מוח קרימינלי, אצבעות זריזות ועוד אחד שעושה שמח. זאת חבורת "העוקץ" - נמרוד הראל, עוזרותיו שחר והילה, ועוד שלושה גברברים - האנשים שעושים פשע משתלם, מהנה וסקסי לאללה. אמרנו פשע? הם בטוחים שזה שירות ענק לקהילה. אז מה אם תוך כדי הם עושים כיף. הרבה כיף, אבל לא בדיוק אורגיות מאחורי הקלעים. חבל
לפני שבועיים עלתה העונה השנייה של "העוקץ" (ערוץ 10, חמישי, 21:15), תוכנית העוסקת בתרגילי נוכלות ובעקיצות - מהזווית של הנוכלים. נמרוד הראל - אמן אשליות, חובב קסמים וטריקים - הוא מנחה התוכנית והוגה אחוז ניכר מהעוקצים. צוות הנוכלים כולל את רוי מילר הנאה ביותר, את ליאור רוכמן המתמחה בזריזות ידיים ואת רוזנצוויג, הבלונדינית ("טופי והגורילה") שלא נברא אדם שיעמוד בפניה.
השנה הצטרפו לצוות גם הילה ערן, הבלונדינית שלא נברא אדם שיעמוד בפניה 2 ואלון פדות, המכונה "איש המשימות המיוחדות". בכל פרק יוצא הצוות לעקוץ אנשים תמימים ברחוב במגוון נוכלויות נפוצות, בהן זיוף צ'קים, גניבת כספים במרמה והונאה. לאחר שהנעקץ מגלה כי רימו אותו והוא פורק את זעמו מול המצלמה הנסתרת, חוזרים אליו אנשי הצוות, משיבים לו את כספו ומסבירים לו שהכל נעשה למען מטרה טובה. אם גם זה לא עוזר, מביאים למקום את שחר, ועליה קשה מאוד לכעוס, בעיקר אם אתה גבר.
אז מה, לנשים יפות יותר קל לעבוד על גברים?
הילה: "אני לא מסכימה עם זה. צריך הרבה קסם וכריזמה, לא בהכרח יופי. זה כמובן יכול לעזור, אבל יש עוד כמה מרכיבים שצריך כדי להצליח בנוכלות".
נמרוד: "לפעמים דווקא אם אביא מישהי יפה וסקסית העוקץ לא ילך. למשל כשהנוכלת אמורה להיות בנקאית או שוטרת, אם אגיע כשלצדי בנקאית צעירה ויפהפייה זה לא ייראה אמין. תגידי את, כמה שוטרות שנראות כמו שחר והילה את מכירה?".
אז לפי מה באמת בחרתם את הנוכלים שלכם?
"לא רק לפי המראה, אלא לפי מה שהם משדרים. עשינו אודישנים, כל אחד היה צריך לעשות כמה עוקצים בלייב. האודישן של שחר, למשל, היה להיתקל במישהו עם חבילת שברי זכוכית ולהאשים אותו שהוא שבר את המתנה לסבתא ולהוציא ממנו כסף. שחר עשתה 500 ש"ח בעשר דקות. הגיעו המון שחקניות יפהפיות לאודישן ונלחצו כשהן היו צריכות לאלתר".
הילה: "אין כאן טקסט, כל עוקץ הוא אימפרוביזציה. אי אפשר לתכנן דברים. וצריך לדאוג שהנעקץ יעמוד בזווית מסוימת שטובה למצלמה ולהזיז אותו מפה לשם בלי שהוא ירגיש שמשהו לא תקין כשאת גוררת אותו לצד השני".
נמרוד: "ברור שהמראה הבינוני פלוס של הבנות עוזר לאנשים ליפול בפח יותר מהר".
בינוני מינוס.
"אופס, אמרתי פלוס?".
המהלכים בתוכנית קבועים. הנוכלים יוצאים לרחוב ותרים אחר קורבן. כשהם מוצאים אותו, הם מנסים לפתות אותו לשלם להם בתירוץ כלשהו, לתת להם להחזיק לרגע את שטרות הכסף שלו או לקבל את מספר האשראי שבארנקו. אחרי שקיבלו מה שהם רוצים הם עוזבים את האזור, בדיוק כשהנעקץ מבין שעבדו עליו ושהוא קיבל קופסה ריקה או שטרות מזויפים.
לאחר שהמצלמה דואגת לספק לנו מבחר מהבעות פניו הדאוגות והכעוסות חוזרים אליו הנוכלים, מחזירים לו את כספו וכולם שמחים ומרוצים, מלבד האנשים שזה עתה עברו את טראומת העקיצה. "תראי," אומר נמרוד, "ברור שמדובר ברגעים קשים, אבל בסופו של דבר הכל למען מטרה טובה והעלאת רמת המודעות של אנשים לנוכלויות שמתרחשות סביבם. חוץ מזה, תמיד נפסיק באמצע עוקץ אם נראה שהנעקץ לקח קשה מדי את הדברים ועומד לפרוץ בבכי או להתעלף".
אנשים שעקצתם לא ניסו לתבוע אתכם על עוגמת נפש?
שחר: "אחרי שמחזירים להם את הכסף הם כל כך שמחים שהם לא נעקצו והוקל להם עד שהכל בסדר מבחינתם. אנחנו גם כמובן מסבירים להם שהכל נעשה כדי ללמד אנשים אחרים איך לא ליפול".
נמרוד: "תהיי בטוחה שחינה שהיינו בה וביצענו עוקץ על המשתתפים לא תישכח כל כך מהר. שדרגנו להם את האירוע. אנחנו אף פעם לא פועלים על דעת עצמנו, תמיד יש איזה מישהו שקשור למשפחה שיאשר לנו להיכנס לשם. הנעקצים עצמם לא יודעים, אבל מישהו שקרוב אליהם יודע כדי שלא יתבעו אותנו. כשמדובר באדם שהולך ברחוב העניין קשה יותר כי אין עם מי לתאם. הבעיה העיקרית היא שאף אחד לא רוצה לצאת פראייר ורוב האנשים אומרים לנו 'יופי, עקצתם אותי, הכל בסדר אבל אני לא רוצה לצאת פראייר אז אל תשדרו את זה'".
הפירוט של תכנון העוקץ לא יכול לתת רעיונות לנוכלים?
הילה: "זה בעיקר עוזר לאנשים לדעת מה קורה סביבם. אני מרגישה שנהיה לי מוח קרימינלי. נדלקת לי נורה אדומה כשאני רואה אנשים שמשאירים תיק בבית קפה או שמים ארנק בכיס האחורי של הג'ינס".
נמרוד: "נוכל שראה את העוקץ שלו מתבצע בטלוויזיה לא יחזור עליו שוב. גם נוכל שמחפש עוקץ חדש לא ירצה לנסות עוקץ שכל המדינה נחשפה אליו".
אבל עוד שנה אף אחד לא יזכור את העוקץ הזה.
"זה נכון, אבל בסופו של דבר רמת המודעות עולה בלי קשר לעוקץ זה או אחר. מישהו סיפר לי שהציעו לו יחידת נופש במחיר נורא מפתה, והדבר הראשון שהוא חשב עליו הוא מה שאני אומר תמיד - אם זה טוב מכדי להיות אמיתי זה לא אמיתי. אין לנו שום מקרה שמישהו התקשר וסיפר לנו שביצעו עליו עוקץ מהתוכנית, אבל יש לנו עשרות מקרים של אנשים שמתקשרים לספר עד כמה זה עזר להם להיות מודעים למה שקורה סביבם. בעקבות 'עוקץ החתונה' שלנו שמים היום בכל אולם מצלמה על הכספת. 'העוקץ' משודרת
"העוקץ", או בשמה המקורי "The Real Hustle", היא סדרה של הבי.בי.סי המצטלמת לעונתה השישית בבריטניה וכבר נמכרה ל־30 מדינות. בסדרה המקורית מונה הצוות שלושה נוכלים בלבד לעומת חמישה בפורמט הישראלי. "שינינו לא מעט דברים בגרסה הישראלית", מספר נמרוד. "הרבה עוקצים הם המצאה שלי בעקבות דברים שראיתי באינטרנט או ברחוב".
יותר קל לעבוד על בריטים מאשר על ישראלים, לא? אנחנו די חשדנים.
שחר: "אני מתוחכמת ולא תמימה בכלל ובכל זאת הייתי נופלת בהרבה מהעוקצים".
נמרוד: "רוב הנוכלויות מבוססות על רדיפת בצע. אם אתה רודף בצע קל לך ליפול בפח גם אם אתה טיפוס חשדן. לקחנו הרבה עוקצים מהפורמט הבריטי וגיירנו אותם, שיתאימו לקהל הישראלי. בבריטניה, למשל, יש עוקץ שמבוסס על מכירות פומביות ברחוב, וכאן זה לא קיים. זה נכון שבישראל קשה יותר לעקוץ מאשר באנגליה, אבל זה רק אומר שהבנות היו צריכות לעבוד יותר קשה. וכמובן, היו עוקצים שלא הצליחו. כל נוכל רץ עם אותו קטע במשך שנים. הבנות היו צריכות ללמוד 50 עוקצים בשלושה חודשים. אז כן, היה איזה עוקץ עם טופסי לוטו שלא הצליח כי שחר לא הייתה מספיק טובה".
שחר: "לא נכון".
נמרוד: "סתם, נו. את מעולה".
הילה: "וגם הילה".
נמרוד: "הילה מצוינת. וגם רוי ורוכמן. וגם אלון. כולם הכי טובים".
מה חלוקת התפקידים ביניכם?
שחר: "אני מקבלת את העוקצים הטובים והילה את הפחות. וברצינות, אין באמת חלוקה מסוימת. הבמאי מחליט".
אז אם את תקבלי את עוקץ היאכטה והמלון והילה תקבל את עוקץ החורבה וההומלסים, תאשימו את הבמאי.
נמרוד: "אין חלוקה, חוץ מרוכמן שיש לו זריזות ידיים. הבמאי מחליט לפי סוג העוקץ מי נראה לו הכי מתאים".
הילה: "יש אנשים שמעוררים יותר אמפתיה, אולי אצלנו גם יש חלוקה כזאת".
ואיך אתם בוחרים את הנעקצים שלכם?
שחר: "לפעמים אפשר להרגיש על מישהו שאתה יכול לעבוד עליו בקלות או שאתה לא רוצה לגשת אליו כי הוא לא יזרום עם זה. זו אינטואיציה שמתפתחת לאט".
יש אנשים שלא תיגשו אליהם ברחוב כי הם מפחידים או ערסים?
נמרוד: "לא, לא נגיד על נעקץ שלנו שהוא ערס! אבל לפעמים אפשר להרגיש שזה יכול להיגמר רע אם תיגש לבנאדם ספציפי. הדבר האחרון שהיינו רוצים זה שמישהו מהנוכלים יחטוף מכות, ובשנה שעברה בעוקץ החתונה כמעט התחילו מכות בין האבא של החתן לאבא של הכלה".
מאחורי חבורת הנוכלים הסקסית והזוהרת הזאת עומדים אנשים מסודרים וממוסדים. נמרוד הראל התחתן לא מזמן, שחר אוחזת בחבר כבר חמש שנים, הילה התחתנה עם בחור בשם אלחלל ורוי עבר לגור עם חברה שלו. כשאני שואלת באכזבה על סצנות לוהטות מאחורי הקלעים כולם מצחקקים ומבהירים לי שבכל אחד מהם מסתתר פקיד שומה קטן.
למרות זאת שחר מוציאה את הנייד שלה ומראה לי: "רוי רשום לי בנייד כ'יוהן', כי הוא נראה כמו שחקן פורנו גרמני". שחר, שמצטלמת בימים אלה לסדרה "נשות הטייסים", היא פרצוף כל כך מוכר שקשה להאמין שלא מזהים אותה ברחוב. "לפני שהתחלנו לצלם מאוד פחדתי שיזהו אותי", היא מספרת, "אבל ברוב הפעמים זה לא קרה. בעוקצים קטנים זו לא בעיה - אם מישהו מזהה עוברים לנעקץ הבא. אבל היו כמה פעמים שאיזה ילד זיהה אחד מאיתנו והזהיר את כל מי שהתקרב לאזור שצוות 'העוקץ' נמצא פה".
למרות הסיכוי שיזהו אתכם אתם לא משתמשים הרבה בתחפושות.
הילה: "כי תחפושת זו תחפושת, אין מה לעשות. יש אנשים שחושבים שהם מזהים וניגשים אליי ושואלים 'את לא הילה?', אז אני אומרת 'מה פתאום, אני שרון'. הם מקבלים את זה והולכים. הייתי פקידת קבלה באחד העוקצים והגיע מישהו שרק אחרי העוקץ ניגש אליי ואמר שהוא זיהה אותי אבל התפדח לגשת, כי הוא חשב שלא מרוויחים מספיק בטלוויזיה אז אני עושה כאן עבודה נוספת".
שחר: "עשיתי עוקץ אחד בפאה שחורה. הרגשתי ממש כמו עוף זר בעולם. גם ככה אני רועדת לפני כל עוקץ. אבל זה היה נראה קצת כמו 'ספרות זולה'. אומה תורמן כזה. באחד העוקצים הגיע דוד של חברה טובה שלי, שאכלתי אצלו כמה פעמים והוא מכיר אותי מצוין. אמרתי לבמאי שאני מפחדת שהוא יזהה אותי, ממש נכנסתי ללחץ, אבל הוא אמר לי להמשיך, ולהפתעתי הוא לא זיהה אותי. כנראה מפני שהייתי בווילה רחוקה ממקום מגוריי ועם תינוק הוא לא קישר. בעונה הקודמת זיהו עוד פחות".
מה ההבדל בין העונה הזו לקודמת?
הילה: "אני".
נמרוד: "כן, הילה משתתפת בעונה השנייה וגם תפסנו יותר ביטחון. כיוונו יותר גבוה, עקצנו את מכבי חיפה. לקחנו את כל הגביעים ואת צלחת האליפות מתחת לעיניים שלהם. התחלנו להתעסק עם הונאות אמנות. לשבת ולשכנע בנאדם שהתמונה הזו של דה וינצ'י ולגרום לו לקנות אותה".
מה העוקץ חלומי הייתם רוצים לעשות?
שחר: "אני רוצה לעוף".
רעיון מעולה. וחוץ מזה?
"הייתי רוצה לעקוץ בחו"ל. או לעקוץ אחד שעוקץ".
הילה: "עוקץ אקסטרים כלשהו. לשלב טרקטורונים או סקי באחד העוקצים".
נמרוד: "לי נראה מעניין לעקוץ מיליארדר. או סלב. זה יהיה פשוט, כי הם לא האנשים הכי מבריקים בתעשייה".
"העוקץP .I.V "?
נמרוד: "הלוואי, אבל כולם היו צועקים שזה מתוכנן מראש. בעונה הראשונה במקרה יצא לנו לעקוץ איזו שחקנית שבקושי משחקת, אפילו היא לא ידעה שהיא שחקנית. את יודעת, בארץ כל בנאדם שני הוא שחקן, אז במקרה עקצנו גם אחד כזה. קיבלנו המון פניות אחר כך שכל התוכנית מבוימת וששכרנו שחקנית במיוחד בשביל העוקץ".
בשלב מאוחר יותר, כשנמרוד משתכר מהתה שלו, הוא תוהה בקול האם הסדרה הזו אינה אלא סיפור נקמה אישי שלו, ומספר על ילדותו כמי שאהב סיפורת וקסמים ("חננה", אומרת שחר) וגילה חיבה לנוכלויות קלפים.
"כשהייתי בן 11 הסתובבתי יום אחד ברחוב ליד כמה מאפיונרים שעסקו בנוכלויות קלפים", הוא נזכר בעוגמה, "ועמדה שם תיירת שכל הזמן הפסידה. התחלתי לייעץ לה מה לעשות והיא הרוויחה פעם אחת, פעמיים, ובפעם השלישית קם הנוכל ודפק לי כאפה לפנים שהפילה אותי. אבל לא בכיתי", מתוודה נמרוד כשברק חשוד בעיניו ושחר ממהרת להגיש לו ממחטה. "החלטתי שבאחד העוקצים אני חושף את הנוכלות של משחק הקלפים הספציפי הזה כנקמה".
עקצו אותך פעם?
"עקצו אותי כשהייתי בפרו. מישהו כייס אותי וקלטתי אותו שנייה אחרי שזה קרה. עקבתי אחריו 40 דקות ואז ניגשתי אליו ואמרתי לו בספרדית הרצוצה שלי שאני חושב שהוא לקח לי את הארנק. מהאופן שהוא הגיב ראיתי שהוא אשם, אבל הוא הסכים שאעשה עליו חיפוש ולא מצאתי כלום. הרגשתי מטומטם, אבל אחרי שחזרתי לארץ קראתי על העוקץ הזה, ששנייה אחרי שהגנב לוקח ממך את הארנק הוא מעביר אותו למישהו אחר ונשאר נקי. לא קרה לי כזה דבר מאז, אבל אני מפחד שיקום איזה ארכי-נבל ויגיד: אני אעקוץ את המנחה של העוקץ!".
בינתיים רוכמן שולח אס.אם.אס לנמרוד: "לעקוץ או לא לעקוץ, זו השאלה". לא מצחיק, קובע נמרוד, אבל שחר והילה ממהרות להגן עליו: "רוכמן הוא הבנאדם הכי מצחיק בעולם!". נמרוד מסכים ומוסיף שהחוכמה היא לא רק לעבוד על אנשים, אלא גם להצחיק את הצופים. "אנחנו מסתלבטים על הנעקצים קצת, לפעמים עוקצים אותם גם במילים. כל חברה פיקטיבית שאנחנו מקימים נקראת 'סטינג אלקטרוניקס' או 'או־קץ'. צריך שגם לנעקץ תהיה נוכחות מסך. לפעמים אתה עוקץ מישהו ומגלה שהוא עילג או מדבר חלש ואי אפשר לשדר את זה".
"כל יום עוקצים אותנו", מוסיפה שחר תובנה משלה. "בחנויות בגדים, כשמוכרות אומרות לך 'איך הבגד נראה עלייך מהמם', ואת חוזרת הביתה ולא מבינה מה את עושה עם הבגד הזה".
נמרוד: "אין משהו שאפשר במאה אחוז להגן על עצמך מפניו. אתה יכול להפחית את הסיכוי שתינזק אבל לא למנוע אותו לגמרי".
בדרך חזור אני נזכרת בחיוך הערמומי של נמרוד כשהוא שאל אותי איך אני יכולה לשבת עם צוות "העוקץ" ולהיות בטוחה שלא עוקצים אותי עכשיו. אני בודקת את התיק, הנייד, הארנק. הכל כאן, אבל אם הכתבה הזו תיעלם פתאום, זה כבר לא באחריותי.
נא להמתין לטעינת התגובות
