בקסטייג': רועי ריק מדבר עם גבע אלון
רועי ריק, חבר להקת המדלי בנד, משוחח עם הזמר גבע אלון על תהליך היצירה, על השפעה ועל תעשיית המוזיקה. שיחה בין מוזיקאים. מדור חדש
הוא שותף לפחדים, מכיר את היתרונות, את התעשייה ואת המציאות המוזיקלית בארץ. הוא שואל ממקום של הזדהות, של שותפות ולפעמים גם ממקום של הערצה. הוא נותן זווית חדשה על מישהו שאולי כבר הכרתם. בקסטייג' יביא לכם בכל שבוע את הצדדים המוכרים פחות של האמנים, ותשובות לשאלות קצת אחרות, והיום גבע אלון עונה לשאלות של רועי ריק מהמדלי בנד.
מה אתה מרגיש שאתה מאזין לחומרים היותר ישנים שלך? האם יש שירים שאתה לא מסוגל להקשיב להם כיום (מבחינת עיבוד/מיקס/ליריקה)? ולהיפך - אילו שירים גורמים לך, במרחק של זמן, להתגאות במיוחד ברגע שנתפס ותועד?
"בדרך כלל אני משתדל להמנע מלהקשיב לחומרים ישנים שלי. אני מעדיף להתרכז בדברים רלוונטיים להווה ולא להתרפק על העבר. בגדול אני גאה בכל מה שהוצאתי לאור למרות שיש דברים שהייתי עושה אחרת היום".
באלבום החדש עבדת עם תום מונוהן בעמדת המפיק. מה הביא להחלטה לעבוד הפעם עם מפיק ומה הביא לקשר עמו?
"את יכולות ההפקה שלי אני כבר מכיר לאחר הקלטה של כמה וכמה אלבומים. הרבה זמן רציתי לעבוד עם מפיק שיביא זווית אחרת ושונה למוזיקה שלי. את מונהן הכרתי דרך אי-מייל, לאחר שהוא קנה דיסקים שלי בחנות בארץ והשאיר את הכתובת שלו אצל המוכר שהוא מכר וותיק שלי.
"היו הרבה אילוצים טכניים אבל העבודה על האלבום הייתה מאד יסודית עוד לפני שהוא הגיע לארץ ועד לסיום המאסטר. תהליך העבודה היה מאד שונה בשבילי מהסיבה הפשוטה שהעברתי את אחריות ההפקה למישהו אחר. אבל הלכתי על זה עד הסוף והתמסרתי לעבודה איתו לחלוטין. נתתי לתום את החופש המוחלט לעשות את מה שנכון מבחינתו".
על האלבום החדש עבדת עם שלושת רבעי חברי להקת Tree. מה יש לכם במים בעמק חפר? ספר קצת על העבודה ועל ההתגבשות איתם בדרך לאלבום ובדרכים בכלל וגם על התוכניות לעתיד.
"הרבה אבנית במים של עמק חפר ללא ספק, אולי זה הסוד. שמעתי על Tree הרבה זמן לפני שהכרתי אותם אישית. במפגש הראשוני בינינו חשבתי ששווה לבדוק את העניין יותר לעומק. בהמשך העבודה איתם הבנתי די מהר שיש חיבור מעניין ומפרה כלפי שני הצדדים וגם שזו הולכת להיות דרך לא קצרה עד למיצוי מקסימלי
"אני מרגיש שהחיבור מתהדק יותר ויותר מהופעה להופעה. ההיכרות והחברות שלנו מעמיקה כל הזמן וזה סימן טוב, ואני בטוח שעם הזמן נגיע למקומות גבוהים יותר מבחינה מוזיקלית. יש לנו הרבה במשותף מבחינת השפעות והווי קיבוצניקי אבל עם זאת הרבה מה ללמוד ביחד".
מהיכן אתה שואב את ההשראה שלך מחוץ למוזיקה? ספרות, קולנוע או אפילו מערכות השקיה בעין החורש?
"בעיקר מהחיים. נופים, חוויות, פחדים, מלחמות (עם עצמי וגם לפעמים אמיתיות) ורומנטיקה".
למה אתה שר דווקא באנגלית? אתה חושב לעתים על חלקך בכל הסיפור הזה?
"עזוב אותך..."
את עבודת הניהול של הקריירה שלך אתה עושה פחות או יותר באופן עצמאי (או בעזרת גרעין קרוב אך לא רשמי) - עד כמה זה כורח הנסיבות ועד כמה זה החלטה מודעת שלך?
"זה התחיל מכורח הנסיבות ועם הזמן והמודעות לתעשיית המוזיקה הבעייתית זה הפך להחלטה. כיום האומן הרבה פחות נאיבי מימים עברו. אתה נדרש להכיר את כל צדדי המקצוע. מהיפים ועד המאד מכוערים שבהם. אני חושב שיש בזה פלוסים ומינוסים. האם זה משפיע על היצירה? זו כבר החלטה אינדיבידואלית. אם תיתן לזה להפריע, זה יפריע".
אחזיר אותך לימי רביעי הנפלאים ברוטס ז"ל שבלילינבלום בתל אביב. בימים שעוד לא השקת קריירת סולו, וחבורה נאמנה של יודעי סוד הייתה מתפקדת באדיקות לראות אותך. למה אתה מתגעגע משם? למה לא היית חוזר? האם באמריקה הרגשת שדבר דומה מתחיל להיבנות, לפחות בניו-יורק?
"אני לא אחד שאוהב להסתכל אחורה ולהתבאס שמשהו שהיה כבר לא עוד. אני מאד שמח על הדרך שעשיתי מאז הימים האלה ולא הייתי משנה דבר. מה גם שאני יודע שבתחום הזה אתה יכול בקלות די מדהימה לחזור לאותה סיטואציה ולמצוא את עצמך מתחיל להיבנות מחדש. זה גם חלק מהיופי שבדבר. אמריקה בהחלט החזירה את תחושת ה'רוטס' אליי, אבל ממקום הרבה יותר בוגר ומנוסה כך שיכולתי להתמודד בצורה חכמה יותר".
הצלחה, הכרה, נישואים,יציבות ובטחון. עד כמה התהליך הזה שינה את הליך היצירה שלך? האם היה קושי מסוים ליצור ממקום שהוא פחות "בודד", וכיצד התמודדת עימו?
"כל עוד היצירה, הרצון להתחדשות, והרעב להתבגרות קיים ובוער בך, לא משנה מה הסיטואציה בחיים. תמיד תמצא השראה בסובב אותך".
המחייה לטווח ארוך והנגינה בארצות הניכר היא משהו שגורר איתו תחושה של זרות מסוימת, מעין ניכור שכזה. כמה מתוך החוויה הזו נכנס לתוך היצירה החדשה שלך?
"מאז ומעולם מידרתי את ההשפעה של גורמים ביורוקרטיים על היצירה שלי. חוץ מזה, אין כמו ניכור בארץ זרה בשביל התבוננות עצמית ללא הסחות דעת".
ולסיום, אישי וקצת תלוש - "At first" הוא שיר מאוד אהוב עליי שמעולם לא זכה להיכנס לאף אלבום. שתף במקצת סביב מה הוא נכתב, ומדוע מצא עצמו על רצפת העריכה? כיצד היה הליך הסינון לאלבום החדש והאם התלבטת אי פעם להעלות מחדש שירים שלא עברו סינון מאלבומים ישנים יותר?
"גם אני אוהב את השיר הזה. הוא די אישי בשבילי. הסיבה שהוא לא נכנס היא שבאותו הרגע הוא לא השתלב לי בליין-אפ של האלבום 'דייז אוף האנגר'. הקלטתי יותר מ-20 שירים באותן שנים ורק 14 נכנסו לאלבום.
"סינון שירים הוא תמיד חלק קשה, כואב וחסר רחמים אבל חייבים לעשות אותו לטובת אחדות האלבום, גם אם זה בא על חשבון שיר ממש טוב. אני מאמין שיום אחד כל האאוט-טייקים יתקבצו להם לאיזה דיסק כפול או אפילו משולש".
גבע אלון הוא אמן ויוצר עצמאי שמשיק מחר (ד') את אלבום הסולו השלישי שלו "Get closer". ולאחר מכן יופיע ברחבי הארץ עם להקת Tree ושירים מכל אלבומיו. ביום שישי הקרוב יתארח בהופעה של ערן צור במסגרת פסטיבל הפסנתר.
רועי ריק הוא חבר בהרכב הגג הקולקטיב, סולן המדלי בנד וחבר בלהקת סטריינג' פולקס. ביום חמישי הקרוב, ה-12 בנובמבר, בין חזרה מאנגליה לעזיבה לצרפת, יופיעו רועי והקולקטיב בהופעה חגיגית בתיאטרון תמונע בתל אביב.
סער גמזו הוא כותב של אתר קול הקמפוסועורך ומגיש את התוכנית 972
נא להמתין לטעינת התגובות
