זה מה שהוא אוהב לשמוע. אם הוא היה שומע הרבה אריק איינשטיין הוא היה הולך על משהו עברי בהשפעת אריק איינשטיין. מה לעשות, בדור הזה הרבה מאיתנו לפחות דו-לשוניים, ההשפעות שלנו הן דו-לשוניות וצרכי הביטוי שלנו יכולים להיות באנגלית כמו בעברית. זה לא פשע. להפך, ברמת הטקסטים של רוב האמנים האלה אני מעדיפה לשמוע אותם בשפה זרה ולא בשפה הטבעית שלי. גבע אלון יודע לעשות ניל יאנג אבל הלחנים שלו דווקא כן מקוריים. כשהוא ירצה לקחת אותם לכיוון אחר, מקורי יותר גם בעיבודים ובביצוע, הוא יעשה את זה טוב, ובזכות הניליאנגיות הטובה של היום גם יהיו לו מאזינים (מה שאין למתנגדים שלו, שרוצים להיות נסיוניים עד הסוף ולהופיע מול אף אחד). לא צריך לשפוט כל דבר רק מנקודת המבט של החצי הריקה.

קניתי אותו ומאז אני לא מפסיקה להקשיב לו,כל כך מרגש.
גבע אתה קסם

נקודה.

אני מוזיקאי, אינני נמנה עם מעריצי גבע אלון, אך אני מעריך את כישרונו ביצירת מלודיות טובות והפקה עשירה וטובה. עד כאן הגילוי הנאות.
עכשיו לגבי האנגלית במוזיקה הישראלית, אינני מסכים עם הטענה שעלינו לשיר רק בעברית,
ראשית, הרי המוזיקה היא שפת הרגש, החוויה, הרוח, ושכזו היא אוניברסלית ולא מן הנמנע שנשתמש בשפה אוניברסלית.
שנית, אנו יוצרים בעולם גלובאלי ומוכרים שירים לקהל במכל מקום בעולם ע''י לחיצת שני קליקים, למה לצמצם את קהל היעד,רצוננו שהשירים יהיו נגישים.
יתר על כן, השירה באנגלית היא עובדה קיימת בתרבות המוזיקה המודרנית - כך לדוגמא להקות מובילות משוודיה, נורווגיה, בלגיה, גרמניה שרות באנגלית למרות שזו אינה שפת אימם.
ודבר אחרון, ליוצרים רבים השפה הזרה מקלה על יצירת דמות חופשית מנותקת מהאני האישי.

מקווה שעניינתי.

וכדאי לכם לבדוק את אותו שואל מפורסם, רק ראיתי אותו מפליא במפוחית באירוח אינדינגבי ובהחלט סימנתי אותו

תודה לרועי,סער וגבע

גבע,תבורך על היצירה המרגשת -חגיגה יצירתית הרמונית ומהנה.חותמך המקורי והמיוחד לך בנגינה ובצליל מורגש ומודגש בכל תו ביצירותך.בהצלחה!
סימון

המראיין עלה על נקודה כאובה. אין מה לעשות, אמן ישראלי לחלוטין, בטח כזה שפועל בתחום הסינגר-סונגרייטר ושר באנגלית, ייפול כמעט באופן אוטומטי לתחום הפאתטיות. זה מה שקרה עם גבע אלון, וזה חבל. אם היה מתרכז במשהו אמיתי ולא בחיקוי חיוור שכמוהו מסתובבים באמריקה מאות ואלפי מוזיקאיים, היינו אולי מרוויחים מוזיקאי אמיתי.

ממש אחלה.

סוף סוף משהו שהוא לא נינט ומצעדים, נחמד לראות שקצת שוליים נכנסו לNRG :)

וזה חסר אישיות.בעולם של היום כל אחד יכול ללכת למקור ולשמוע את יאנג.
ראיתי את גבע אלון בלהקתו הקודמת פליינג בייבי רוקי ובועט וזה הרבה יותר משכנע.

לגבע יש קול נמוך כאשר מדבר, ובשירה הוא מאולץ לסולם הגבוה של ניל יאנג מה שנשמע מאד מאולץ ולא יתפוש לאורך זמן.

מה שכן הוא גיטריסט מעולה ואולי שם הוא צריך להיות -בנגינה.

ממוקד וענייני, סקרן, אינטליגנטי, נחוש ויציב, פגיע וסופג, מיטיב לבטא, ובעיקר - כל כך פרטי וצנוע! אחד האמנים הגדולים בארץ. והאלבומים שלו הופכים בפרספקטיבה של זמן טובים יותר ויותר - כך days of hunger, כך, ללא ספק, pain to give של ה-Flying Baby-אלבום רוק מפעים! וכך יהיה ודאי גם wall of sound. מאחל הצלחה עם האלבום החדש ועם הבאים אחריו, ומצדיע ליוצר מעורר כבוד.

תענוג לקרוא וגבע יפה כל כך

רעיון מצויין וכל-כך מסקרן. כיף גדול לראות את הדברים מהעיניים של האמנים... ובלי כל הצהוב שבד''כ נגררים אליו.
תענוג.