ביג בן: ההומוסקסואליות היא לא אופציה
איתן פוקס צריך אישה, "תמיד אותו חלום" הוא קיטש מתוק מדי, אבל המוזיקה מכפרת, פרחיאדה מזרחית נטולת נשים במופע העשור ויש להפסיק את הקרנת הסדרות האלימות. מנחם בן עם תובנות השבוע
קשת וערוץ 3 לא מפסיקים לדחוף לנו את ההומוסקסואליות לפרצוף באלף דרכים, אבל ממש לא מאפשרים דיון פתוח אמיתי בהתנגדות לתופעה, וכל זה הולך ומחמיר. וכולנו מכירים את הדוגמאות. לכן צריך לחזור ולומר: לדחוף לנו את ההומוסקסואליות לפנים (לא את ההומואים, שחלקם מקסימים, כמובן, כולל אוחובסקי ופוקס) פירושו לנסות להשחית דור שלם במצע נפשי ומיני שקרי, הגורס שכל אדם צריך למצוא כביכול את הזהות המינית שלו, וכאילו ההומוסקסואליות היא אופציה.
-קו המשווה של מנחם בן
היא לא אופציה. היא עיוות ממדרגה ראשונה, הגורר אינספור סוגי מסכנות ואומללות (ובין השאר, עצם ההימנעות מעוררת הרחמים מתענוגות הנשים. למה, למען השם, להעדיף חורים גבריים עגמומיים על חורי האישה שנבראו למעננו). שמחתי, על כל פנים, שאיתן פוקס אמר בריאיון איתו ב"7 לילות" לאיתי
ואגב, בינתיים ראיתי ב-V.O.D את שני הפרקים הראשונים ב"תמיד אותו חלום", המחזמר הטלוויזיוני המשותף של שירי ארצי ואיתן פוקס על פי שירי צביקה פיק, המוקרן עכשיו בערוץ 3. וצריך לומר שמדובר אמנם בקיטש סכריני הומואי - גם שירי ארצי וגם איתן פוקס הם נפשות בעלות נטייה מובנית לקיטש פשטני וילדותי, אבל במקרה הזה, קיטש עשוי היטב, בהחלט עשוי היטב, למרות הבחילה המסוימת, ושירי צביקה פיק, בעיבוד עברי לידר, נשמעים שם יפים עד כאב.
כמה דברים בגנות פסקול העשור - שלא לדבר על המופע הירוד והדוחה בברכת השולטן, שעליו אמר ירון פריד, מבקר הטלוויזיה המבריק והפורש של "הארץ", כל מה שאפשר להגיד: ראשית, בין עשרת השירים הראשונים, אין אף אחד ששרה זמרת, ואל תגידו לי שזה לא שייך לאג'נדת הבנים של אוחובסקי, מגיש הפסקול.
שנית, הרוב כאן מזרחי מהסוג הממוסחר, ואל תגידו לי שזה לא שייך לטעם הפנימי העמוק של אוחובסקי, שהמזרח הממוסחר והירוד מתאים לטעם הסכריני שלו. נכון, הקהל בחר, אבל היה מי שפעפע אותו לכיוון כזה או אחר. ואיפה אתי אנקרי המופלאה, למשל? איפה שירי יהודה הלוי שלה, למשל? הצחקתי אתכם, נכון?
אני, בכל מקרה, מתכוון מעכשיו להשאיר את ערוץ 24 לפרחיאדה. ירון אילן, עידן יניב, קובי פרץ, גל אוחובסקי וכאלה. אנחנו בעיצומו של אסון תרבותי המורכב מקיטש הומואי שתלטני ופרחיאדה מזרחית. מה יהיה עלינו?
כל מי שראה את עילגות התלמידים המקריאים תנ"ך בבית הספר החילוני (במשדר המצוין של ירון לונדון ועליזה ציגלר על העברית - "לונדון פינת בן יהודה" בערוץ 10), יכול להבין למה אני אומר מה שאני אומר: אילו הייתי היום אב לילדים קטנים, ואילו ההחלטה הייתה בידי, הייתי שולח את כולם לבית ספר דתי.
מערכת החינוך החילונית היא כל כך כושלת בהוראת מקצועות העברית הבסיסיים והרוח העברית, עד שמי ששולח את ילדיו למערכת הזאת, מסכן את עצם יכולת הקריאה והמחשבה שלהם. ואגב, אם יצחק שלו, המשורר, הסופר, סגן חתן התנ"ך העולמי ואביו של מאיר שלו, היה קם מקברו, הוא היה מעניק ללא ספק לבנו מאיר הפוחח סטירה מטאפורית גדולה על דבריו בפרק הראשון בסדרה, שעל פיהם בדור הבא כבר לא יזהו הישראלים 70 אחוז מלשון התנ"ך, בשעה שעכשיו הם לא מזהים 30 אחוז. משמע, נהיה עוד יותר עילגים, עוד יותר בורים, עוד יותר אפסים רוחניים. על דברים כאלה צריך לתת סטירה גדולה ומטאפורית. בלי להסביר.
המינימום שיכולות זכייניות הטלוויזיה לעשות כדי להילחם בגל האלימות והרצח הזוועתיים הגואה בארץ הוא להפסיק לחלוטין משדרים נחותים ומעריצי אלימות מסוג ה"סופרנוס" או "הבורר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם