כוכב נולד: הורה ההוא עם הה'
ספיישל שירי האירוויזיון הוכיח שדווקא השירים הטובים של הז'אנר נותרו מחוץ לבימת האירוע האירופי. ארז וייץ בילה ערב עם פנינה רוזנבלום האדמונית והדיווה האמיתית, ולאדי. בסוף הוא רקד הורה של פרידה עם ראם
אמנם חצי מהשירים שבחרו המתמודדים לא זכו מעולם להופיע על הבמה האירופית, אבל למי אכפת? הרי הקאלט האמיתי, זה עם התספורות המגוחכות, התלבושות הצבעוניות ופנינה אחת מנצנצת, מקורו בקדם. וכשהמתחרים ברמה, גם דניאל פאר ודליה מזור נראים סקסים מתמיד.
ובפינת הקארמה: אחרי שחובי סטאר שר "רד מעל מסך הטלויזיה שלי" ושילם ביוקר, גם ראם התגרה במזל כשמיהר להצהיר ביום ראשון "אני פורש", אחרי הזימון לקיסריה מתנת שלומי שבת. אתמול הוא ראה את הדרך החוצה. בי קרפול ווט יו וויש פור.
ולדי בלייברג - "דיווה"
בהיעדר חובי, ולדי הוא הדיווה מספר אחת. לא סתם הדביקו לו את השיר המנצח של דנה, לא סתם הוא פתח את הערב. על ולדי הוטלה משימת ההרצה והוא עשה את זה כמו גדול. אחרי כל מיני ביקורות מוזרות שהבחור קיבל בעבר, הוא שוב מוכיח שהוא מסוגל לעשות הכל. אפילו לרקוד ברמה כמעט מקצועית. הפעם השופטים כבר לא הציקו.
רוני דלומי - "כאילו כאן"
את השיר של בועז מעודה שרה דלומי המשתפרת לא רע בכלל. באופן מוזר, זה בדיוק הביצוע שמסמן את סופה הקרב בתכנית. כי מה שהלך קל כל כך לגרון של מעודה, היה כמעט הרסני לריאות של דלומי, שנראתה לעתים כמו ילד שטובע בבריכה ומפרפר כדי לשאוף קצת אוויר. מדובר בשיר מסובך, שדלומי עמדה בו בכבוד אבל גם עבדה קשה מדי. כאילו כאן, בקרוב כבר לא.
עומר אדם - "את ואני"
אני מאוהדי עומר אדם, אבל הפעם הזמיר שרד את ההדחה בלי לעשות הרבה. דווקא מהאיש ששר עם חיוך כובש על הפנים, היית מצפה לזוז פעם בחודשיים על הבמה, בטח כשהשיר של שלמה ארצי נועד להפיץ אושר. ילד, כשיש לך צ'אנס לעשות את זה עם שלוש בחורות, אי אפשר רק לעמוד. תפוס יוזמה.
דניאל תבורי - "הללויה"
לכאורה בחירה בנאלית למדי, אבל במבט שני לגמרי לא. אסור לשכוח שמדובר בילד שבילה לא מעט משנותיו בחו"ל. העובדה שמדובר בשיר קצת לעוס פסחה עליו ובשבילו זה פשוט שיר ענק שממש לא עבר זמנו. צריך גם לא מעט אומץ כדי לבחור את שיר האירוויזיון הטוב בכל הזמנים.
כרגיל
מיי פיינגולד - "אישה, אישה"
ענקית, אין ספק, אבל הפעם גם קצת מעצבנת. אומרים לך לשיר אירוויזיון, תשירי אירוויזיון. הלכת על פנינה רוזנבלום, תעשי פנינה רוזנבלום. לבלונדינית של המדינה היה שיר מזעזע, אבל זה לא אומר שצריך לשכתב את ההיסטוריה, להדביק לו לחן לועזי וליצור מוטציה (להלן "פנינה-הד") מעט מפחידה. זה אולי נשמע טוב באוזן, אבל פספס לגמרי את המטרה. בקיצור, היה קצת קריפי.
נ.ב. אחרי שתבורי ניסה לחטוף לדנינו את "הרי את מקודשת לי", אתמול מיי שרה לו את "Creep" ישר בפרצוף. האם מישהו מנסה להוציא את לירן מכליו? סתם, לא באמת.
מורן מזוז - "הלוואי"
העיניים העצומות בעל כורחה, האישיות הצנועה והקול המצמרר. מורן מזוז היא תופעה. כל שיר שלה מסמר שיער, וגם בועז שרעבי לא יכול להכחיש. נראה היה שמורן מאחלת לעצמה כל מילה בשיר - שלא תאבד לעד המתנה, שלעולם הזה יש תקנה, שיש סיכוי אחד לאהבה. צריך יותר מזה?
לירן דנינו - "עוד נגיע"
חבר'ה, אפשר לסגור את הבסטה. אם דנינו לקח שיר בנות קלאסי של ירדנה ארזי והפך אותו למשהו שנראה כאילו נועד להיות רוקיסטי לגמרי, אפשר באמת להקפיץ אותו כיתה ולשלוח אותו לחכות לכולם באילת.
העולם הוא כדור פלאפל. רגע אחד אתה רותח, רגע אחר כך אתה בפיתה. ראם כהן שר באותה קלות שבה היה מכין מנה, כולל הטחינה, אבל כנראה שהבחירה בשיר הכי פחות מתוחכם בערב הספיישל הייתה בעוכריו.
ראם זנח לרגע את הז'אנר המזרחי לטובת ההיפוך הגמור. השופטים דווקא אהבו את השינוי, הקהל העניש. זה נגמר עם ההורה, ההיא עם ה-ה', אבל זה חייב להמשיך. אם גלגל ההצלה לא ייפול לידיים שלו (ויש לו על הראש את חובי ופאולה) מישהו אחר יהיה חייב להמשיך איתו הלאה. כישרון כזה חייב להפוך לקריירה.
הביצוע הטוב של הערב
בחר
נא להמתין לטעינת התגובות
