כוכב נולד: סל מיחזור
כנראה שהקהל המסמס הוא שמרן או שונא שינויים, כי "כוכב נולד" אמש הייתה צפויה מתמיד. ירון לופו צפה בשעתיים וחצי שיכלו להסתכם ב-9.58 שניות
אם יש דבר אחד שאפשר להגיד על אזרחי ישראל (או לפחות על אלה ששולחים SMS לתוכנית) אחרי מה שראינו אמש, הוא שמדובר בחבורה של שמרנים מהסוג הקשה ביותר, כאלה ששונאים שינויים שנאת מוות.
קחו לדוגמא את ראם. במשך עונה שלמה הבחור עם קול הסלסולים הנפלא שמר על קו אחיד. קו מצוין, אבל לא מגוון מי יודע כמה. והנה אתמול הוא החליט לשנות ולהכניס קצת מראם שמחוץ לבמה אל תוך ההופעה שלו מול המצלמות. ומה הוא קיבל בתמורה? כרטיס אדום.
שינויים מעניינים נרשמו גם בגזרתן של מיי פיינגולד ומורן מזוז. הראשונה נטשה לרגע את המניירות ונתנה הופעות משוחררות וכייפיות ואילו השנייה התגלתה כרוקרית מטורפת. אבל גם עבורן השינוי לא עזר ובסופו של דבר אותם שמרנים בחרו בדואט של לירן דנינו ו-ולאדי בלייברג כמנצח, למרות שעל פניו לא היה בו שום דבר מיוחד או שונה ממה שראינו מהם עד היום.
כן, כן. בעונה השביעית של "כוכב נולד" השמרנות משתלמת וכדי לזכות כנראה שאסור לך לסטות מהדרך אותה התחלת. אחר כך אל תתפלאו שרוב המתחרים חוזרים בריצה לבצע שיר מהאודישנים שלהם.
מיי פיינגולד ורוני דלומי – ודוד יפה עיניים
לשם שינוי, ובניגוד לדעתם של השופטים, דווקא מיי הייתה זו שנמשכה אחרי גברת דלומי בכל הקשור למתיקות ולחמידות ויחד הם הפכו את השיר לכיף אחד גדול. בכלל, רוני ממשיכה להראות למה היא הכוכב
לירן דנינו ומורן מזוז – אין לי מקום
על פניו, החיבור לא נראה מבטיח. אפילו לירן התמהמה לפני שהוא בחר את מורן. גם ההתחלה הייתה מהוססת, אבל מהר מאד העניינים התחברו ומה שקיבלנו הוא גרסא שמשכיחה את הביצוע המקורי המעולה של דנה עדיני. מי שנתן את הקצב היה מר דנינו, שזרק את מורן למים העמוקים של הרוק. היא, מצידה, הוכיחה שהיא יודעת לשחות גם בלי גלגל הצלה.
ראם כהן ורוני דלומי – כמה חסר
אני מודה, מדובר בשני הפייבוריטים שלי. אבל גם אם נסנן לרגע את הרגשות המעורבים בניתוח השיר נגלה שהיה כאן ביצוע מיוחד מאד. שילוב הקולות - המזרחי-אסלי מצד אחד והדקיק-המעודן מצד שני, יצר דואט מרגש, כזה שתופס אותך חזק ולא מרפה.
ולדי בלייברג ולירן דנינו – מישהו שומע אותי
על פניו היה כאן פוטנציאל עצום לביצוע גדול מהחיים. בפועל, ובניגוד גמור לדעתם של השופטים והצופים בבית, מה שיצא הוא אחד הביצועים הצפויים ביותר העונה. ההתחלה הייתה מעניינת, עם ההליכה לבמה מתוך הקהל, גם ההמשך היה טוב, אבל מדנינו ובלייברג אפשר וצריך לצפות ליותר, בטח בשלב הזה.
ראם כהן ומיי פיינגולד – הלילה לבד
כנראה מתוך ידיעה שמדובר בתוכניתו האחרונה דפק ראם הופעת פרידה, שלפחות אצלי תישאר חקוקה בזיכרון כאחת הטובות העונה. כשמדברים על דואט, כנראה מתכוונים למה שהיה על הבמה בין ראם למיי בשיר הזה- ביצוע מצוין, קליל וזורם, של שני זמרים מעולים שלקחו שיר ישן של מני בגר והחזירו אותו לחיים. אבל השמרנות, כבר אמרנו, מדברת חזק העונה.
ולדי בלייברג ומורן מזוז – אלוהיי
בתחילת העונה לא תפסתי מולדי. מודה. לא חשבתי שהוא יהיה בנבחרת, בטח שלא בשישה האחרונים. אבל האמת היא שלבן אדם יש יכולת להתאים את הקול המדהים שלו לכל שיר. הפעם הוא נכנס לשיר, שעל פניו מורן הייתה אמורה להיות המובילה בו, אבל כנראה שליד ולדי אתה תמיד תראה מעט חיוור. מרגש עד דמעות, אבל קצת חיוור.
רוני דלומי – האיש ההוא
הלחץ נתן אותותיו ורוני הקטנה החלה לבלוע מילים. זה לא נשמע טוב בהתחלה, אבל השתפר בהמשך. גל אוחובסקי, שבדרך מעלה את חמתי עם הביקורת על רוני, צדק הפעם לחלוטין. רוני התקדמה העונה הרבה יותר מאיך שזה נשמע בשיר הזה.
מורן מזוז – שמחות קטנות
מורן נתנה ערב דואטים גדול ורק עליו היא הייתה צריכה לקבל חסינות, אבל בסופו של דבר היא מצאה את עצמה בשלב הסולואים. גם כאן הלחץ השפיע ויחד עם הביצועים הקודמים הערב נוצרה התחושה שמשהו חסר.
מיי פיינגולד – חופשייה
כשמארגני "כוכב נולד" החליטו על שלב "סולו הישרדות" הם התכוונו לביצוע כזה. ישיר, מרגש ומשכיח לחלוטין את הביצוע המקורי. אחד החזקים העונה, בלי צל של ספק.
הזמיר של העונה נפרד מהתוכנית עם ביצוע מדויק ומצוין לשיר באמת גדול. אז נכון, לא מדובר בשינוי כמו שעשתה מיי לשירה של שרית חדד, אבל עדיין היה כאן ביצוע מעולה, כזה שצריך להשאיר את המבצע שלו בתוכנית. ראם, שהרגיש את החרב קרובה-קרובה לצוואר שלו, הלך על בטוח וחזר למגרש הביתי שלו, אלא שבסופו של דבר המגרש נעלם ומה שנשאר זה רק הבית.
הדואט הטוב של הערב
בחר
נא להמתין לטעינת התגובות
