כוכב נולד: לפרוט על הרגש
שבוע מרגש עבר על "הנולדים", שזנחו את הצרחות לטובת בלדות נוגות. הכוכבים האמיתיים מתחילים להתבלט, ובסוף הערב נפרדנו משגיא הצרוד ולהקתו
אלו לא היו ביצועים שיכולים להחזיק גמר וגם לא לפתוח מופע גרנדיוזי, יותר ההפוגה השקטה של רצועה מספר 6 בדיסק. זה היה נחמד, אבל אני כבר מחכה שתצליחו "להרים" את האולפן, בלי שאשמע בעיקר צווחות לא ברורות של נערות נוטות להתעלף.
אור קולנברג, "היום היום"
הוא מקסים ומתוק, והתום המתעתע שלו בחדר החזרות נעלם ברגע שהוא פותח את הפה, ונוסך ביטחון של זמר מוכשר. זה היה נכון כל עוד הוא עמד במקום, אבל ברגע שניסה לצעוד קדימה, הזכירו צעדיו הרובוטיים את אלו של פרנקשטיין. בינתיים בוא נשיר בלי לזוז יותר מדי, עד שהבמה תהיה ביתך השני.
פאולה ולשטיין, "תראי זה אני" – בחירת השופטים
את הניחוחות של ההמבורגר והצ'יפס מברוקלין היה אפשר להריח על הבמה באולפני הרצליה. זה נשמע מצוין, ולפי כל החוקים בספר, אבל זו גם הבעיה עם התרבות האמריקאית - הכל מדויק ומתקתק מדי. ברור למה צדי והמאסטרו יאהבו כזה שואו, אבל לי היה חסר ניצוץ של יצירתיות ישראלית. אם היא הייתה טייס, כמו שהם אמרו, אז בטוח מדובר באחד של המארינס ולא של חיל האוויר (ואיזה מסכן נראה מיטלמן שהיא יודעת לנגן לבד על הפסנתר).
דניאל ברזילאי, "כל מה שנשאר" – אכזבת השופטים
הוא קם מהכיסא הקפוא של שבוע שעבר, וזה טוב. אבל כשעל הבגד שלך מתנוססת מדליה עוד לפני שהוצאת תו אחד מהפה זה סימן רע לבאות. ואכן, הבלק-אאוט לא איחר לבוא, ומאותו רגע הוא רעד כמו
ראם כהן, "עטור מצחך זהב שחור"
האיש והרמת הגבה, הזכיר לנו שגם לשיר "אשכנזי", כפי שהם קראו לזה, אפשר לעשות שיעור לשון של אבשלום קור, ולהגות אותו בעברית צחה עם ח' ו-ע'. האמת זה נפלא, בינתיים. השאלה מתי זה ימאס עלינו, כי את המשחק בין ים-תיכוני לאשכנזי אפשר לעשות רק פעם או פעמיים. עכשיו צריך לגוון גם עם סגנונות אחרים, ולא רק להישאר עם ההשוואה הדו-מימדית הזו.
אמור עמוסי, "הכל זה לטובה"
כשרון מוזיקלי בקולה ובנגינתה, וזו הייתה בחירה "הורסת", כפי שהייתה קוראת לכך המבצעת המקורית, הלוא היא הדיווה. אבל האיטיות גרמה לכך שלפרקים זה נשמע יותר כדקלום פרוזה בערב הגות רווי עומק, ופחות התוכנית שזוכה לשיא הרייטינג של ערוץ 2.
דניאל תבורי, "אהבה כנה"
בהחלט הרגשנו את הכנות בבחירה שלך, שהייתה אמיצה לאור העובדה שהשיר לא מוכר, ולאור הלחצים מבית שהופעלו עליך. אבל זה היה רק "בסדר גמור", עם הקול הזה אתה יכול הרבה יותר. ובכל זאת, בפעם הבאה תבחר שיר שאדע לזמזם את מילותיו בראש.
אושרי אלמוריש, "תתחנני אליי"
האיש, קול המלאכים והחיוך האינסופי לא הבריק אתמול. אפילו הצילום היה מעט משעמם. הבעיה היא שכשיש לך חיוך ענק ועיניים שכל בת יכולה לטבוע בהן, אתה צריך לדאוג שגם במהלך השירים תהיה לך קריצה קטנה על הפנים, ולא שנתחנן לראות אותך חושף קצת שיניים לבנות.
מורן מזוז, "קרן שמש מאוחרת"
קול הפעמונים לא מאכזב, ועם זאת, זה לא היה הביצוע הכי טוב של מורן עד כה. העניין הוא, שכשמולה ניצבים המתמודדים האחרים, היא עדיין נראית בבירור כמו "קרן שמש מאוחרת". אלא שאת השטיק הזה לא בהכרח נוכל לבלוע עוד הרבה זמן, גם כשאת שרה מדהים, מוטלת עליך האחריות לחדש ולהפתיע אותנו כל שבוע מחדש. אז מורן, קדימה למלאכה.
שגיא אוסי, "כל הכוכבים" - הודח
שלום, נעים מאוד להכיר: בתיה עוזיאל – הכינותי מבעוד מועד. ושוב שלף לנו שגיא את הדיסק של "החברים של פרג'" עם עיבוד שהוכן לקראת התוכנית. "רוק בית הספר" היה נהדר, אבל לא כל כך מרגש, למרות ששגיא ניסה לגעת בכולנו. אני רואה איך הוא עומד במרכז להקה מצליחה, אבל להניף ידיים על הבמה בגמר באילת הוא כבר לא יזכה. האיש והקול הצרוד עזב אותנו לתוכנית גלגל ההצלה.
הצופים בבית מתבקשים להביט היטב לעבר שולחן השופטים ולסמן בעיגול: מי השופט המיותר? טקבקו לנו, כי חמישה זה פשוט יותר מדי. והנה הנחה מיוחדת רק לכם הגולשים, מותר לכם לנמק את בחירתכם, מי השופט או השופטת שצריכים לעוף, ביותר מחמש מילים.
הביצוע של הערב
בחר
נא להמתין לטעינת התגובות
