גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


הקלישאה מנצחת: "האהבה היוונית שלי" מצנן

"האהבה היוונית שלי" מוכיח שצריך להתאים את האדם לסרט ולא את הסרט לאדם. ניה ורדלוס מככבת קומדיה קלילה, מקסימה אך קלישאתית שנכנסת לתבנית של "סרט נשים". יצחק טסלר לקח נשימה, צפה, והתאהב

יצחק טסלר | 29/6/2009 17:57 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אם אני הייתי בעל רשת של בתי קולנוע הייתי מציב בקופה קופאית-שואלת ולא קופאית שמוכרת כרטיסים. לדוגמה: אם זוג היה מגיע לאולם והיה מבקש לקנות זוג כרטיסים לסרט אקשן, היא תשאל אתכם בנימוס 'מה ראיתם בפעם שעברה?'. אם התשובה היא סרט אקשן, היא תגיד לגבר: "מצטערת, בפעם שעברה אתה נהנית, עכשיו תורה של הגברת. בלי אבל, ובלי 'מה זאת אומרת?'. אלה הכללים".
וידאו: האהבה היוונית שלי

דוגמה נוספת וחשובה לא פחות - אם מגיעות ארבע חברות לקולנוע שמצחקקות בדרך לקופה כאילו הן ארבע רווקות שיצאו מהסרט SEX AND THE CITY. הקופאית תשאל אותן לשמן. אם כל הארבע אומרות "אני קארי",  אין סיכוי שהן תוכלנה להיכנס. ארבע הפאקצות האלו פשוט יריבו אחרי חמש דקות ויהרסו לכולם את הסרט. 

בקיצור, במקום להתאים את הסרט לאדם, צריך להתאים את האדם לסרט. כך גם לגבי הסרט "My life in ruins" שתורגם לעברית כ"האהבה היוונית שלי". הסיבה לכך פשוטה – הוא מיועד לנשים מהסוג שאהב את הסרט הקודם של כוכבת "החתונה היוונית שלי", ניה ורדלוס.

הגיע הזמן להודות בגלוי, מדובר בסרט קלישאי, רדוד, מקסים ומצחיק שמיועד לנשים, אבל גם לגברים שמוכנים לנטרל את הזיכרון הפילמוגרפי שלהם כדי שהגברת שאיתם תהנה. שיהיה ברור – אין פה שום עניין שוביניסטי – נשים הן חכמות כמו ולרוב יותר מגברים, הן יכולות לעשות כל מה שגבר יכולות לעשות ויותר מכך, עם רגישות והמון קסם אישי. כדי להוכיח את זה השורות הבאות מיועדות לגברים ובמחצית השעה הפנויה, הקוראות יכולות לנסות ולחנות ברברס.

החתונה בדרך

אחיי הגברים – אם האשה שאתכם אוהבת כדורגל, קיק-בוקסינג ומגהקת בקול, לכו איתה ל"שליחות קטלנית", אם היא אינטליגנטית קנו כרטיסים ל"מסע בין כוכבים". אם היא כלבתא מרושעת תיכנסו לסרט "הנבואה" ומרוב גועל ועצבים על הסרט העלוב הזה, היא (וכנראה גם אתה) תתאבדו.

אם היא אוהבת מחוות רומנטיות, פרחים,כרטיסי ברכה עם לבבות, שאתה מספר הכל עצמך וגם תינוקות, לך איתה לסרט "האהבה היוונית שלי" ושריין לעצמך בקיץ הבא תאריך שבו אין משחקי כדורגל לצורך החתונה. מזל טוב.

אשר לסרט "האהבה היוונית שלי" – הוא מספר על מדריכת תיירים אמריקאית (ניה ורדלוס), רווקה מזדקנת חכמה ומרירה, שבגלל המשבר הכלכלי נאלצת להדריך תיירים ביוון מולדתה. היא תקועה עם נהג  מגושם ומפחיד למראה, וקבוצת תיירים שהם

קלישאה – הזקנה הקלפטומנית, הזוג המריר עם הילדה המעצבנת, הגרושות שונאות הגברים שמחפשות בעל חדש, הצעיר האמריקאי הזמן וגס הרוח ולידו הזקן שמנסה להצחיק את כולם (ריצ'רד דרייפוס הקשיש, השמנמן והמקסים).

מכאן והלאה אין תסריט, רק אוסף של סצנות שנלקחו מסרטים אחרים. לא בדקתי עם סטופר אבל נדמה לי שבמאי הסרט דונלד פטרי לא הצליח להרכיב שעה וחצי ולכן הסרט נגמר אחרי 85 דקות בלבד, כולל כתוביות פתיחה וסיום, אבל הוא מתעקש שאורך הסרט הוא 98 דקות, אז מי אני שאתווכח.

למרות הכל – אם אתם אוהבים קומדיות רומנטיות, לקחתם משכנתא כדי לקנות פופקורן וקולה, ובהתחשב בעובדה שבחוץ יש 70 אחוז לחות, 32 מעלות בצל ולרוב גם אין צל, זו קומדיה רומנטית סבירה בהחלט. לא פחות ולא יותר.

האהבה היוונית שלי, ארה"ב, 2009, במאי: דונלד פטרי, שחקנים: ניה ורדלוס, ריצ'רד דרייפוס, רייצ'ל דרטץ.

הסרט נצפה באדיבות "יס פלנט", קניון CINEMALL שבחיפה

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
  • עוד ב''קולנוע''

לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
ניווט מהיר
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים