גיבורים על כורחם
נד קלי היה שודד בנקים, רובין הוד אוסטרלי נערץ. הית' לדג'ר היה כוכב קולנוע מצליח, מועמד לאוסקר. קלי הובס בקרב יריות ליד מלבורן והוצא להורג בתלייה. לדג'ר מת לפני שנתיים בדירתו בניו יורק בגלל מנת יתר של כדורי שינה. לדג'ר גילם את קלי באחד מתפקידיו האחרונים. האם כבר אז הבין שכמו בן דמותו הוא לא יאריך ימים?
דרך החרך הצר בדלת הפלדה החומה, אני יכול לראות אותה מתרחקת. שומע את צעדיה מהדהדים במסדרון הקר. עוד לפני שהעיניים צולחות את החשיכה העבה, אני מריח את הליזול עולה מהאסלה שבתא. אני שולף מהגרב מצית מיקרוסקופי שחמק מאצבעותיה של הסוהרת. מדליק. מולי דרגש עץ צמוד לקיר מחורר, מעליו טבלת ייאוש. משמאל לטבלה כתובת בשחור: "ביל וג'ים". אבל אני פה בגלל נד והית'. הית לדג'ר ונד קלי.
ביולי 1880, כשגופו מחורר מ-28 כדורים, הובא "רובין הוד האוסטרלי" לבית הסוהר של מלבורן. כנופיית נד קלי שדדה בנקים, הרגה שוטרים והיתה הסיוט של מדינת ויקטוריה. משהצליחו להניח את כף רגלם על ראשו, חשו אנשי החוק צורך עז להציג את המפלצת. ביום קפוא הונח קלי הפצוע על עגלה והוסע ברחובות מלבורן. ההמון רצה לגעת, לקלל, לירוק, למשש במבטים.
לאחר שעה נעלם מאחורי חומות הכלא שבאחד מתאיו אני אסור עכשיו. המיתוס המבעבע הוא שמביא אותי לכלא. לפמ חות חמש ביוגרפיות נכתבו על קלי. יש גם עשמ רות שירים. בין הידועים ביותר: "נד קלי" של ג'וני קאש ו"נד קלי לא מת" של אשלי דיוויס. השריון שעטה בקרב האחרון שולב במופע "סיממ פוניית הפח" בפתיחת אולימפיאדת סידני 2000. וחוץ מזה: סדרות טלוויזיה ועשרה סרטים. הזכור שבהם הוא זה עם מיק ג'אגר, הטרי שבהם הוא זה עם הית' לדג'ר.
נדמה שמכל השחקנים שגילמו אותו, לדג'ר היה הקרוב ביותר לקלי. גם פיזית. מהדירה שבה גר בעת הצילומים ראה את חצר הכלא שבה טייל קלי לפני מותו. מסיבת הקדם בכורה של הסרט התקיימה בקומה הראשונה של הכלא, בצלו של הגרדום. האם היה זה אות שלא רק הגיבור, אלא גם בן דמותו, לא יאריך ימים?
נד קלי הוצא להורג כשהיה בן 25. הית לדג'ר נמצא מת כשהיה בן 28. ייתכן שבשניהם פעמה תחושה חזקה על זמניותם של החיים. "כאלה הם החיים", אמר נד קלי כשצעד במסדרון המוות. "החיים שלי הם בין'אקשן' ל' קאט'", אמר לדג' ר לאחד העיתונאים.
כבר מראשיתה הבטיחה הסאגה של שניהם סוף פטאלי. הית נקרא על שם הית'קליף. אותו אסופי מ"אנקת גבהים" שחי מריר וקנאי בצל אהבתו הבלתי פתורה. נד הוטבל בידי אותו כומר שיגבה ממנו את הווידוי שלפני ההוצאה להורג. אבל השוטטות במסדרונות הכלא מעלה מחשבות שנד והית הם שני קטבים של הסיפור האוסטרלי.
האחד שודד ערבות רגיש שמדהיר את אוכפו נגד החוק, אך משאיר מאחוריו ענני אבק פטריוטיים. האחר מבטא את כמיהת היבשת להישאר במסגרת הגלובוס למרות ריחוקה. תהילתו קצרת המועד של לדג'ר מתחילה בפרת', העיר הכי מבודדת בעולם, מגיעה לשיאה בהוליווד ומסתיימת בניו יורק. כשתי מכוניות שמנסות לעקוף זו את זו, מתקוטטים הית' ונד במרוץ הרלוונטיות הכרונולוגית.
להית' היו צריכים למלאת השנה 30. נד נולד לפני 155 שנה. ושניהם הלכו בלי להשאיר סימני דרך למעריצים. הית' הצטמצם לכדי מספר קרמטוריום 00052109fc. עצמותיו של נד טמונות עם אלה של אסירים אחרים.
המסע של שניהם מתחיל מחוץ ליבשת. אביו של נד קלי הוא ג'ינג'י שכונה "רד". הוגלה מאירלנד כי גנב שני חזירים. הדיווחים הראשונים לאחר בואו לאוסטרליה מתארים "איש שקט וטוב". עד שנתפס גונב שוב-הפעם תפוחי אדמה-ונשלח לכלא לחודשיים. כששוחרר התחתן עם אלן קווין, מהגרת אירית כמוהו.
בשלב מוקדם חלומותיהם לבנות ולהיבנות במולדת החדשה מתחילים להחוויר. את התסכול, את אווירת הכישלון, פרק רד בשיחות עם הגרוג. השכרות גררה לחובות, לפיגור בתשלומי המשכנתה, עד שנאלץ למכור את חוותו. כך שנד קלי נולד למצוקה. למערבולת חברתית. ב-1854, השנה שבה הגיח, התקוממו כורי הזהב בבלאראט, 120 קילומטר ממערב למלבורן. הכריזו על הקמת רפובליקה, שרפו את רישיונות הכרייה ודרשו חלוקה צודקת של הרווחים. בהסתערות הצבא נהרגו 30 כורים ו-11 הועמדו לדין על בגידה.
הנציג הראשון של משפחת לדג'ר הגיע לאוסטרליה כשהבהלה לזהב היתה בשיאה. ג'וזף אדסון לדג'ר עזב את לידס על סיפון ה"רוברט מוריסון", ולאחר מסע של ארבעה
להבדיל ממשפחת קלי, אוסטרליה חייכה אל הלדג'רים. עד כדי כך שג'ו החליט להביא גם את אחיו, הדסון בן ה-14. ב-30 ביוני 1882, שנתיים לאחר שתלו את נד קלי, הגיע הסבא רבא של הסבא רבא של הית' לדג'ר לאוסטרליה. למרות העוני והקיום הדוקר קלי פיתח תאווה למעשים אמיצים. את ההזדמנות הראשונה קיבל בוקר אחד, כשדיק שלטון, בן שבע, חבש כובע קש חדש והלך לבית הספר.
במקום לחצות את גשר האבן שעל הנחל, עלה על גזע שנפל לרוחבו. כשהתכופף להביט למים, העיפה הרוח את הכובע לאחד מענפי הגזע. הילד ניסה להחזיר אותו, איבד שיווי משקל ונפל למים הסוערים. נד, בן עשר, ראה את המחזה מהגדה שמנגד. הוא זינק למים ומשה את דיק הקטן. השלטונות גמלו למציל באבנט משי ירוק עם מטילי זהב. בסרט, כשהוא שוכב מנוקב לאחר שהפסיד בקרב חייו, מוסר קלי את האבנט למפקד המשטרה פרנסיס האייר (ג'פרי ראש).
בחייו המוקדמים של הית' לדג'ר לא היה מקום למקריות שהביאה את נד קלי למי אותו נחל גועש. בבית הספר "גילפורד גראמר" שבפרת' ידעת בכל רגע היכן מצפים ממך להיות ומה לעשות. כשהיה הית' בן עשר גרר אותו אביו למרוצי הקארטינג. הילד קטף כמה מדליות, אך החלומות שלו עלו על מסלול אחר.
דרמה היתה שיעור חובה בגילפורד גראמר, ובתפקיד הראשון שלו עשה הית' את פיטר פן. המורה בארי גרדנר מזהה אצלו כמיהה בלתי נשלטת להצלחה ודוחף הלאה. הית' מתמכר לג'ין קלי. לסרט הראשון שלו שהוא רואה קוראים "הפיראט". לאחר מות אביו נאלץ נד קלי להפוך לפי מ ראט של ה"בוש", הערבות האינסופיות של אוסטרליה.
קברניטות המשפחה מעיקה עליו, אך הוא לומד ליהנות מהעצמאות שהיא מעניקה. פעם היה נאלץ "להסתיר" סומ סים של אחרים ו"למצוא" אותם כשהיה מוכרז פרס על החזרתם. עכשיו הוא יכול לבנות לעצמו בגלוי עדר סוסים וכבשים. ביוני הוא דוהר 800 קילומטר כדי להספיק לעונת הגז בניו סאות' וולס. באוקטובר הוא חוזר לויקטוריה. וחוץ מזה הוא מתגלה גם כנהג שוורים, מגדר, בנאי, אומן גרזן ומתאגרף מחונן. "אם הוא מסוגל לחלום על משהו", מעירה סרג'נט פינץ' ביובש, "זה רק על החיים ב'בוש'".
ב-1996 התחיל לדג'ר לעבוד על החלום שלו. הוא שורף את לילותיו מול הטקסט של רוכב האופניים ההומוסקסואל בסדרת הטלוויזיה "זיעה". האם זה תפקיד נבואי לקראת הזינוק הגדול ב"הר ברוקבק"? זאת הפעם הראשונה שהטלוויזיה האוס מ טרלית מראה מתבגר הומו, אך הביקורת חופרת קבר לסדרה וחורטת על מצבתה: "קלישאית".
לדג'ר לוקח הכל על עצמו. מתוודה: "הייתי חרא". האם בכל זאת ייצא לסידני להעמיד את כישרונו במבחן? "אמרתי לו שילך בעקבות החלום שלו", יספר המורה בארי גרדנר בביוגרפיה "הית'", מאת ג'נט פייפמיומנס, "החיים קצרים ואתה מקבל הזדמנות רק פעם אחת".
בגיל 17, חמוש בחברו הטוב טרוור די קרלו, מחליט הית' לעזוב את ביתו ולצאת למסע הג מ דול. קלי רכב מערבה, לדג'ר רוכב מזרחה. הגלשן מרותק לגג המאזדה שלו, החלונות פתוחים, הרוח מכה והקולות של U2 וג'ניס ג'ופלין מהדהדים ב-Outback, המדבר האוסטרלי. כך הם חוצים את היבשת. 4,000 קילומטר בשלושה ימים. בסידני מתייצב הית' בבונדי ביץ' ההורמונלי, מוכן לגמרי לפריצה הגדולה.
ב-1877 דרכו של נד קלי סלולה בבוש. "הוא עמד בראש ארגון גנבי הסוסים הכי מושלם שהיה באוסטרליה", כתב אחד העיתונים. אבל בשלב מסוים הרומנטיקה מזדהמת. לאחר חילופי אש בעיירה מנספילד משאירה הכנופיה גופות שני שוטרים.
כשנד בדרכים קורים דברים בבית. שוטר ושמו אלכסנדר פיצפטריק מחזר נואשות אחרי אחותו קייט. הם נפגשים באקראי בבית מרזח בעיירה בנאלה. הוא רוצה לכבד אותה בדרינק, היא מסמ רבת. אבל פיצפטריק לא מוותר. אפוף אופטימ מיות אלכוהולית הוא דוהר יום אחד אל בית קלי לבדוק כאילו שמועות על כבשים גנובות. תוך כדי הוא מנסה שוב עם קייט, אך אמה מכה אותו באת חפירה.
פיצפטריק שב מדמם לתחנה שלו בבנאלה, מספר שנד קלי ירה בו. על פי הסרט בכיכובו של לדג'ר, קלי היה בעת התקרית בחברת אישה נשואה ומכובדת. היא חוששת לספק לו אליבי פן תגורש ותאבד את ילדיה. הוא באבירותו, מסרב לחשוף אותה.
בסופו של דבר, אמו של קלי עומדת לדין על ניסיון רצח. נשלחת לכלא מלבורן שבו תהיה כשבנה יראה את הגרדום. בינתיים הבן מוכרז כנמלט מהחוק, מטרה ניידת. כל בעל הדק מוזמן ללחוץ כדי להרוג. "מהשלב הזה", אומרת פינץ', " הוא אדם עם עבר לא ברור והווה מעורפל".
מה בקשר לעתיד שלו?
"נד קלי הוא איש בלי עתיד".
"איני בעבר ואיני בעתיד. אני חי לחלוטין את ההווה". האם בנקודה הזאת לדג'ר מתחיל להתכתב עם גיבורו? העבר הוא שמחזיר את לדג'ר מהוליווד. מאז הסרט עם ג'אגר, לא ראה נד קלי מסך. הבמאי גרגור ג'ורדן חושב על ליאונרדו דיקפריו וג' וש הרטנט, אך מבין לבסוף שרק אוסטרלי ראוי לתפקיד הראשי.
"הית' בגיל המתאים וכריזמטי כמו נד קלי", הודה ג'ורדן. ללדג'ר מוצעים שלושה תסריטים. הוא בוחר בזה שמבוסס על ספרו של רוברט דרואי "אור השמש שלנו". לדג'ר מבין שהוא חייב לזרוח. "לא לדפוק את זה", כלשונו . הבמאי שולח את הקאסט להישרדות בין נחשים לעכבישים ב"מדינת קלי" הקפואה. לדג'ר לוקח שיעורי רכיבה. הוא בוער מפדנטיות. מתעסק עם כל שערה ושערה בזקנו של נד. רוצה אותו הכי מדויק והכי פחות הוליוודי. ללדג'ר ברור שהטקסט שכתב קלי מוכיח עד כמה היה נחוש להגשים את המהפכה שלו. לעשות צדק לכל.
ב-7 בפברואר 1879 הגיעו קלי ושלושת חברי כנופייתו לעיירה ג'רילדרי. שניים מהם מרכזים בני ערובה ב"מייל הוטל", נד תופס את ביתו של מפקד המשטרה ג'ורג' דיוויין. אשתו ההרה של דיוויין זוכרת את קלי כ"איש הכי אדיב" שפגשה. ביקש בנימוס ארוחת ערב ולא הרשה לה לרוקן לבד את מי האמבטיה.
אחר כך קרא לה כמה משפטים ממכתב בן 7,391 מילים שחיבר. קלי פירט את מעשי העוולה שנעשו למשפחתו, כינה את השוטרים "חבורה של בעלי צוואר שמן ומכוער", ואיים ש"אם הממשלה לא תעשה צדק ולא תעניק חופש, איאלץ לנקוט כמה תכסיסים קולוניאליים שיפקחו את העיניים לא רק לשוטרי מדינת ויקטוריה אלא לצבא הבריטי כולו".
במסגרת אחד התכסיסים הקולוניאליים, משתלטים אנשיו על תחנת המשטרה. שמים מדי שוטרים ומפלסים את דרכם לבנק אוף ניו סאות' וולס. בסופו של דבר הם מסתלקים עם שלל של 2,414 ליש "ט כשנד קורע בזעם את שטרי המשכנתה של החייבים.
כנד קלי, גם לדג'ר מתגלה כאדם ללא גבולות, כנשמה חופשית. העבודה מחברת אותו לסצנה הפרחחית, הקרימינלית של האיש שהוא מייצג. "הוא הרג כי ירו עליו ולו הייתי במקומו גם אני הייתי מוריד אותם". למרות האמירה הנחרצת, התקשה לדג'ר לרדת לאפלוליות של קלי. "בהית' לא היה הרבה זעם", הסביר הבמאי, "והוא היה צריך לעבור תהליך שיחבר אותו לצד האלים של עצמו".
במסגרת התהליך ביקר לדג'ר בכלא כמוני. מצא השראה בתמונה שאליה אני מביט עכשיו, שצולמה יומיים לפני שקלי הוצא להורג. אתה רואה זקן הרצליאני, בלורית פלמחניקית ושביל בצד. "הבטתי בפורטרט הזה והכל נמצא שם בעיניים", אמר אחר כך לדג'ר, "הוא מכובד, הוא גאה וזה הספיק לי. אני מאמין לאינסטינקט שלי. תמיד אהיה בעדו. אני צריך לשחק אותו ולהרגיש כמוהו. עד הקבר אני אגן עליו".
מה שהגן על נד קלי בקרב האחרון היה שריון פלדה. לדג'ר הגיע שוב לבית הכלא במלבורן, אך לא הצליח להיכנס לשריון המקורי. בנו אחד חדש, עשוי לוחיות פלדה בעובי 4 מ"מ. הקסדה עם האשנב לעיניים שקלה 4.5 קילו. חליפת הפלדה כולה שקלה 32 קילו. ארבעה פועלי במה עזרו לשחקנים, שיגלמו את שותפיו של קלי, להיכנס לשריונם. אני נעזר בעצות של סרג'נט פינץ'.
"נער את הז'קט הזה על הכתפיים, הוא לא יושב טוב עליך", היא מתרה בי ומשקשקת באזיקים שצמודים לחגורתה. אני מרגיש עקוד. צר עולמי שמשתקף דרך אשנב הקסדה. חליפת הפלדה הזאת גוזרת עליך בועתיות מנטלית. האם נד קלי שם עליו את הקונסטרוקציה הזאת כדי למלכד את עצמו לדעת? ברגע שאתה נדחס לגלימת הברזל הזאת, אתה בעצם מודה שהכל נגמר. אתה הרי לא מאמין שאפוף מטען של 32 קילו תוכל לצאת מפאב בגלנרואן, לזנק על בטליון שוטרים וגם לנצח.
ליל הקרב התחיל בריקודים. בני הערובה מרצון בגלנרואן אין שתו, פצחו בוואלסים, ילדה אחת שרה "ילדה חולבת פרה". לקראת חצות נשמע תיפוף מגפיו של הכנופיין ג'ו. "רכבת השוטרים כאן", בישר ג'ו. נד, חמוש בשלושה אקדחים, ושלושת אנשיו פתחו באש. אור הירח וכדורי השוטרים התנפצו על שריונם. בירייה ראשונה פצע נד את האייר, מפקד השוטרים. אחר כך נפגע ביד שמאל וירד על ברכיו לנסות לעצור את שטף הדם. "יריות טובות, חבר'ה, קרא אל השוטרים, "אבל לא תוכלו לפגוע בי".
צחוקו הנואש הרעיד את הלילה. ואז ירו בו שוב. פגעו בירך. וירו שוב. פגעו במפשעה. שוב איבד דם רב. המשיכו לנקב אותו והוא הפסיק להרגיש. עד שחש שהקסדה חונקת אותו. שברכיו ננעלות. שאפוד הברזל גורר אותו למטה. רק אז נתן לעצמו להתמוטט. אחד השוטרים, סרג'נט סטיל, רץ אליו, מרים את הקסדה וזועק נדהם: "אלוהים, זה נד קלי".
קלי טופל בבית החולים של הכלא. כשהבריא עמד לדין ונדון לתלייה עד צאת נשמתו. לסעודה האחרונה התכבד בכבש צלוי ובקבוק יין קלארט. הביאו את אמו האסירה שתיפרד ממנו: "שתמות כבן קלי אמיתי", היא מצווה עליו. ב-11 בנובמבר 1880, בתשע בבוקר, הועבר קלי לתא סמוך לגרדום. בתא המתין התליין אלייג'ה אפג'ון, גנב תרנגולות לשעבר.
זאת היתה תליינות הבכורה שלו והוא יקבל עליה חמש ליש"ט. נד עמד על הגרדום, לא רחוק ממנו מטבילו, האב אוהי. תחת עיניו הבוחנות של רופא הכלא, סידר אפג'ון את הלולאה סביב צוואר הנידון. וידא שהקשר יושב טוב מתחת לאוזן. קלי העיף מבט אחרון לשמים הכחולים, על עיניו הורד מסך הברדס השחור. ואז התליין משך בידית. צניחה אל הגיהנום. 2.40 מטר.
כשהוא מיטלטל מעל לראשי העדים, אסף התלוי את רגליו אל בטנו. כיווץ והרפה במין תנועה לא רצונית. עוד כ-30 דקות נותנים לגופו להתנדנד, להבטיח שבאמת מת. אחר כך מורידים, כורתים את הראש, יוצקים את מסיכת המוות שמוצגת עכשיו מולי.
בלילה שבו ימות נראה לדג'ר מבוצר מאחורי מסיכת סקי עם חורים לעיניים ולפה. האם יצק מראש את מסיכת המוות שלו? ואולי זה ברדס הגרדום של נד קלי? ואולי זאת אותה קסדת פלדה מהקרב האחרון בגלנרואן? יושבי פאב ביאטריס אין בווסט וילג' בניו יורק רגילים לסלבס. המסכה ביטאה כנראה בעיה נפשית. זה זמן הודה לדג'ר שהוא מתקשה לישון, שהוא מייצר לחץ.
"אף פעם לא חשב שהוא טוב מספיק", יספר הבימאי טוד היינס. אבל באותו לילה שבו נראה בווילג' היו עוד סיבות. הוא היה סחוט עד מוות לאחר צילומים בלונדון. מדוכא עד אספלט מבדידותו. מכך שבתו מתילדה היתה אצל אמה, השחקנית מישל וויליאמס. למחרת, באחת בצהריים, המנקה מוצאת אותו נוחר, פנים בתוך הכרית.
בשלוש נכנסת המעסה שאיתה עמד להיפגש. היא מוצאת אותו עירום לרגלי המיטה, פנים נושקות לרצפה. הוא חסר הכרה, גופו קר. כנד קלי שהושאר להתנדנד 30 דקות על אותו חבל, כך גם הית' לדג'ר מושאר שוכב דומם על אותה רצפה. רק ב-3:26 מחייגת המסז'יסטית 911 להזעיק את שירותי החירום. מנסים להחיות אותו. עיסויים. מכות חשמל. כלום. ב-3:36 הוא מוכרז מת. כנראה ממנת יתר של תרופות שינה. הוליווד מתכנסת לטקס אזכרה. באותו סטודיו שממנו שרה פעם ג'ודי גרלנד: "שם, מעבר לקשת".
נא להמתין לטעינת התגובות
