פרס ספיר: האם המשחק מכור מראש?
האם ייתכן שיו"ר ועדת פרס ספיר, הלא הוא יוסי שריד, מעדיף את אחד מחמשת הספרים המועמדים לפרס? הביצה הספרותית סוערת
יוסי שריד צילום: אריק סולטן
אלא שבביצה הספרותית הקטנה בישראל סוערות הרוחות. אנשי ספרות טוענים כי השנה - אף יותר מבעבר
– מדובר במשחק מכור. המבקרים מצביעים על קירבה בין יו"ר ועדת הפרס, יוסי שריד, לבין צעיר המתמודדים, אלון חילו, שזכה לפני חודשים ספורים גם בפרס ראש הממשלה לספרות.
ברצוני להבהיר, כי חילו הוא בעיניי אחד הסופרים המוכשרים בישראל ולו הייתי אני בעמדת השופט, אין ספק שהוא היה זוכה בפרס הנחשק, אולם אני, בניגוד לשריד, לא מכיר את חילו באופן אישי.
אלון חילו ויוסי שריד הוציאו ספרים לאחרונה בהוצאת ידיעות אחרונות ואף קיימו במשותף מפגש בהנחיית העורכת הראשית של ידיעות אחרונות, רנה ורבין, תחת הכותרת "הסטוריה מדומיינת - הסטוריה אלטרנטיבית".
לטענת אנשי ספרות, מדובר גם בקרבה רעיונית ואידיאלוגית בין חילו לבין שריד. שניהם נוטים לצד השמאלי המובהק של המפה הפוליטית (ושוב באופן אישי, אין לי בעיה עם זה, ההפך הוא הנכון, אלא שהבעיה העיקרית שמעלה סימן שאלה היא הקרבה בין השניים), אלא גם בהיכרות הנובעת מהיותם סופרים של אותה הוצאת ספרים, ובאותו פרק זמן ממש.
במשאל של עכבר העיר לקראת שבוע הספר בשנה שעברה, התבקשו מספר סופרים להמליץ על הספרים המועדפים עליהם שראו אור בשנה החולפת. יוסי שריד, שכאמור מונה על-ידי מפעל הפיס להיות יו"ר אובייקטיבי של הוועדה הבוחרת, פרסם בהזדמנות זו המלצה חד משמעית בזכות ספרו של אלון חילו. כותב יוסי שריד בהמלצתו: "בין הספרים שראו אור השנה, הייתי בוחר בספרו של אלון חילו 'אחוזת דג'אני', בגלל העברית הארכאית כביכול, שאין טובה וערבה ממנה לאוזן ולחיך...".
במלים אחרות, יו"ר ועדת השיפוט של פרס ספיר לספרות כבר הביע דעתו במפורש עוד לפני התחרות, שהספר החביב עליו מכל הספרים שיצאו בתקופה הרלבנטית לתחרות הוא ספרו של אלון חילו.
לפיכך חייב היה שריד לפסול את עצמו מלשמש יו"ר ועדת שיפוט. "זה לא רק לתת לחתול לשמור על השמנת", אומרים אנשי ספרות, "אלא לתת לחתול לתת לחבריו לזלול חבית של שמנת על חשבון מפעל הפיס ועל חשבון הספרות העברית. זוהי יריקה בפרצוף, ואסור לעבור על כך לסדר היום".
נשאלת השאלה, לשם מה מתמודדים סופרים בתחרויות ספרותיות, אם אפשר לנחש מראש לטובת מי יפסוק השופט? במקרה הזה יש לעשות אחת משתיים: לבטל את מינויו של יוסי שריד ליו"ר הפרס או לבטל את הבחירה בספרו של חילו כמתמודד סופי. אסור ששופט ייחשד – ולו לכאורה – במשוא פנים ובהעדפה של ספר אחד על פני ארבעת המתמודדים האחרים בתחרות.
נא להמתין לטעינת התגובות
