הזוג השורד: שני צדדים למטבע
הזוג רצה להיפרד בשקט ובתוגה מיואב, אבל ההפקה שברה את הכלים רגע לפני הסוף עם טריק האס. אמ. אס. הצד הנשי מתאבל על התוכנית והמשפטן הפייבוריט, הצד הגברי נעזר ברגיעון ופותח באג'נדה משלו לקראת הגמר. אה כן, ואריק זוכה. אין מצב שלא
יואב. הפייבוריט הלך ומה עכשיו? צילום: גיא קרן
ואכן, בפרק הקודם נדמה היה שהדרך אל נאום הניצחון שלי סלולה ומוכנה. יואב ניצח במשימת החסינות שהעניקה לו כרטיס כניסה לגמר, ואז קיבל את האוטו המקולל שרכשה ההפקה עבורו, אוטו שיטרוף את הקלפים וגם את יואב בדרך לגמר. אני לא כואבת, לא עצובה - כועסת, מצטערת, כועסת. לא תשמע ממני בדיחות על דמעות ואבל גדול. רק כעס. על ההפקה בעיקר.
יואב היה עד הרגע הזה איש המשחק שלי, ונותרתי בלי פייבוריט לגמר ועם ריקנות ענקית ומטען גדול על ההפקה של "הישרדות". רגע לפני הגמר אני חוזרת למנטרה שלנו על התערבויות מטופשות, טוויסטים אסטרטגיים ומתמודדים שמשנים את דעתם בגלל ההפקה - כל ההתנהלות של הפרק האחרון מרוכזת במילה שהפכה שגרתית אצלנו כבר מזמן - ביזיון.
עכשיו, אחרי שהוצאתי קיטור, ואחר שנותר לי רק לסכם את העונה הזאת של "הישרדות" כעונה המופרכת ביותר בתולדות התוכנית, בארץ הקודש ובכלל, אני מוכנה לומר שלום לאיש שעשה לי את "הישרדות איי הפנינה". האיש שהצחיק אותי בהערות הטיפשיות שלו בתחילת העונה, שהמשיך וריגש אותי כשהתגעגע לאהובה שלו וכששיעשע אותי על אמת כשניסה לשדל מתמודד זה או אחר לפרוש ממשימה על ידי פיטפוט בלתי נפסק, מחרוזות שירי ארץ ישראל ופתגמי מחץ מהפנטים.
בעיניי, ואולי אני טועה, יואב כספי היה מנצח את המשחק (ויגידו כל מעריצי דוקטור אריק, כולל אתה, שזה שטויות במיץ עגבניות, לא אכפת לי). בתכנונים שלי, אלו שכל מעריץ ריאליטי בונה כתרחישי אמת, ראיתי איך יואב מעלה לגמר את אריק ואת נטע-לי (וזה אכן קרה, בדרך קצת שונה ממה שתכננתי), ראיתי איך שני הנחשים המטופשים האלה חוטפים כשכל המושבעים מחליטים להצביע לאיש הכי מצחיק, הכי מתוק והכי חינני שנראה על איי הפנינה - קצת אהבל, קצת תמים, אבל שובה לב.
הישרדות. צילום: גיא קרן
בן: בשנה שעברה היתה תחושה של איפוק נוראי בהפקה לקראת הגמר. הייתכן שתהיה תוכנית ריאליטי ישראלית, שלא תאפשר לקהל להשפיע, רחמנא ליצלן? אז אחרי שהחזיקו את עצמם ב"הישרדות" במשך שנה שלמה, הסכר נפרץ ונתקבלה ההחלטה המטומטמת, שהפכה עונה בינונית לפלופ גדול. כך קיבלנו את גיא זוארץ מדקלם ברובוטיות: "לראשונה בהישרדות גם אתם תוכלו להדיח מתמודד", כאילו מדובר בעשיית היסטוריה חיובית. על הדרך, עוד המנחה גם לא התבייש לחייך אלינו ולכנות אותנו "חברים". עם כל הכבוד, אני לא זוכר שאישרתי אותך בפייסבוק.
אז משפחת רייף-אבוט-המאירי, אני מאד מצטער. למרות שהרזיתי איזה שני קילו בחודשים האחרונים וגם שיקרתי פה ושם לאנשים, אני לא מוכן לאחריות שהפלתם עלי. לא ביליתי 52 יום על האי, לא השתכרתי עם איגור, לא עשיתי עמלות על בשבקין, לא נכנסתי לפאניקה כשגל נעקץ, לא חגגתי את האיחוד עם גיטרה וקוקטיילים ולא השתתפתי באף משימה שהקנתה לי קורנפלקס, צמיד, שרשרת או אופנוע–ים. לכן, "חברים" מההפקה, אני לא מרגיש "ראוי" להדיח מישהו.
יותר מזה, במהלך השבוע הקרוב מצפה לי עבודה קשה לשכנע את כל משפחתי, חבריי, מחותניי, קרוביי וסתם אנשים ברחוב שמעולם לא פגשו אותי, לא להשקיע אגורה ממיטב כספם עבור חילול הקודש שביצעתם במוצר מדף איכותי מאמריקה. אם צריך אבזוז טלפונים סלולרים, אעלה על גגות הבתים ואשבש את הקליטה ברחבי הארץ. ביזיון היא כנראה מילה עדינה. ברוח ליל מוצ"ש אפשר להגדיר את זה כ"אירו-ביזיון", או כמו שאחינועם ניני ומירה עווד היטיבו לזייף – "חייבת להיות דרך אחרת".
לחסוך מאה שקלים
נועה: עכשיו, כשהפייבוריט שלי הלך, נשאר לי לשחק איתך משחק של הימורים, אבל כמעט בלי למצמץ אני מנחשת שהפעם אנחנו מסכימים - יכול להיות שאריק אלפר הוא זה שייקח את המשחק? זה קלישאתי לחלוטין להגיד שזה היה חקוק על איזו אבן באי הגלות?
המועמד המוביל לניצחון. צילום: גיא קרן
הדוקטור הוא כנראה האדם הנכון לקחת את המיליון, ולא רק בגלל שהוא הורג אותי מצחוק כשהוא מספר לפני כל תחרות איך הוא הולך "להתאבד" הפעם, ובסופו של דבר עושה משה-מלצר-חולון ונאנק מכאבים או מפשל איכשהו. אבל, בניגוד למלצר ההוא, אריק הוא גאון אסטרטגי שכל המשחק סבב סביבו.
שתי האחרות לא שוות אפילו צ'ק דחוי של מאה שקלים. מירית לא נקפה אצבע, ולא ישנו כל נאומי ההגנה שלה מול המושבעים, ולא ישנה הפן או האייליינר שמעטרים את פניה בצילומי ההשלמה, היא לא עשתה שום דבר ומי שלא עושה,
לא צריך לנצח.
נטע-לי גם היא לא תסלול דרכה לגמר על ידי פרסומת חינם ב"שבוע סוף" ועודף סומק טבעי בלחיים. בנוסף, שמתי לב, בפעם הראשונה מאז שהתחילה העונה, שיש לה שורשים שחורים מתחת לבלונד, אז אני מתקשה להאמין לה.
אני מודה, לפעמים קראתי לנטע-לי בשמות לא נחמדים - חזרזירה וטיפשונת ועצלנית, אבל מהרגע הראשון שראיתי אותה, לא הצלחתי לפתח עבורה מיליגרם של סימפטיה, להפך, לאורך כל הדרך היא עוררה בי אנטגוניזם שרק התגבר מפרק לפרק. איפה גבי? צאי גברת ותחפשי אותו, את משוחררת.
גם לא מאה שקל. נטע-לי. צילום: גיא קרן
בן: את יכולה לחסוך את מאה השקלים שלך גם על הדלק, שהיה אמור לקחת את הפורסטר שלך לגמר בקיסריה. בשלב הזה לתהות מי יזכה בהישרדות, זה קצת כמו לשאול למי תתן קפריסין את 12 הנקודות שלה באירוויזיון. אמנם בשיטת הבחירות המעוותת של "הישרדות: ישראל", לדוקטור אריק לא היה סיכוי. אחרי הכל, במסגרת המונולוגים שלו הוא שרף יותר קשרים בחבר המושבעים מאשר קלוריות בגופו המצטמק. אבל לצידו של אריק, עומדים חוש ההומור החינני שלו ושתי מתמודדות חיוורות, שהבטן המקרקרת שלהן עשתה יותר רעש ופעילות, מאשר הן עצמן.
לחברתך הטובה, נטע-לי, הייתי מציע שתרימי טלפון, כדי להסביר בנחת שאין לה מה לחצות את גבול רמת אביב צפונה, בואכה אורות רבין והאקוודוקט. טריק האס. אמ. אסים מחסל את הסיכויים של בינבה הקטנה להגיע ל-2 האחרונים, וסביר להניח ש"מיס פופולריטי" תאייש כבר בתחילת הפרק הנועל את הספייס קטן שנותר על ספסלי האופיזיציה בין אפרת לאיגור. מירית? נו, בחייאת, עזבי אותי כפרה.
ניפגש בחוף
נועה: במהלך הפרק האחרון התעורר בי גל צחוק רק לכמה דקות מעטות, עניין שלא בשגרה עבורי. זה קרה כשגיא זוארץ הגיח על האי של השורדים ועשה הצגה של מבקר ב"אבודים" שפתאום הגיע לחוף נטוש וגילה שמתקיימים בו חיים מקבילים. וואו, איזו הפתעה, איזה חוף יש לכם, איזו שקיעה. כאילו שהמלון של זוארץ לא נמצא שני מטרים משם ומועצת השבט מתקיימת ארבעה צעדים ושתי אמות מהעץ השמאלי ביותר ליד באר המים העתיקה שמתחת לתיבת ההישרדות.
טור. ולא נועם. גיא זוארץ מבקר את החברים. צילום: גיא קרן
החלק הזה ב"הישרדות" לדורותיה, הוא חלק מרגש. השורדים הנותרים עורכים מחווה לחבריהם שהודחו, מעין סצנת חנופה זולה שעוסקת באלו שעוד רגע יבואו להצביע בעד או נגד ובעצם, מן מסע נוסטלגי כזה בנבכי הימים והשבועות שבילו על האי. רק בישראל המסע המרגש הפך למפגן אלכוהוליסטי בו זורקים השורדים לאש כוסות משקה ומסננים איזה משפט מחץ טיפשי על כל מתמודד - "מהממת! היית מהממת!", "כפרה עליו" והשיא - "היית בת ברית מקסימה" (נטע-לי על אנסטסיה). נו באמת.
בן: אני דווקא כועס על ארבעת השורדים ששיתפו פעולה עם אחיזת העינים המופרכת הזו ועשו ל"חבר" זוארץ טור חמישה כוכבים בפיסת הנדל"ן הזעומה שלהם, שהשתרעה על פני 5 מ"ר + ארבעה כיווני אוויר, יד ראשונה מרופא תככן. "כאן, אנחנו אוכלים, גיא", "כאן אנחנו ישנים, גיא" - טוב שלא הראו לו איפה הם עושים את הצרכים שלהם. אני בטוח שהוא עדיין היה עושה את אותו פרצוף מתרשם.
החזרה אחורה לשורדים הקודמים אכן היתה פאטתית לחלוטין. הרגע היחידי במשחק, בו עוד מותר לשים מוזיקה קורעת לב ולהתרגש מהנוסטלגיה והמעמד, הפך סתם לקומזיץ רע של ל"ג בעומר. רק מירית הצליחה לשבור קצת את השגרה עם הלוגיקה הלא ברורה שלה, כשאמרה על אופיר: " מחוץ למשחק אתה אחלה בנאדם וגם בתוך המשחק פתחת לנו קוקוסים". זה סוג של חידת היגיון?
בכלל נדמה שבשלושת הפרקים האחרונים העדיפו יותר להנציח את המושג הקדוש "ארבעת האחרונים" במקום לצקת תוכן לפרקים. ולקינוח, קיבלנו משימות חסינות ו-וטו, שכמעט כרגיל התגלו כחסרות משמעות וגם מועצת שבט מיותרת. אבל עזבי, אלו כבר הדברים קטנים. יש כל כך הרבה עבודה לעשות כדי לשפר את הברדק הזה בדרך לעונה שלישית. כצעד ראשון אני הולך לקחת רגיעון, ואז כפית חיזוקית של הדס האם זה יעזור לתוכנית לשפר את עצמה? לא ממש. אבל אריק בטח ממליץ על זה ואני תמיד מקשיב למיליונרים בפוטנציה.
אקשן: "ביי ביי". וקאט. צילום: גיא קרן
הידעת
גיא זוארץ אמר 5 פעמים חברים. יואב אמר פעמיים. ואז נטש.
ציטוטי הפרק
1. "הוא פעמיים שיקר לי חצי שקר, מה שהופך את זה לשקר שלם, וכמובן לשקר וחצי כשהוא הדיח את איתי" (מירית ממשיכה בלוגיקה הזויה)
2. "יש סיכוי שאתה זוכה במיליון, קונה שני פורסטרים ונשאר לך קצת עודף" (יואב עושה לעצמו חישובים כלכליים רגע לפני ההחלטה הגורלית)
3. "התחלת ברגל ימין וסיימת איפה שהוא הרחק מעבר לרגל שמאל" (יואב נזכר בתרומה של מאיר למשחק)
4. "ההדחה של איתי נפלה עליה כמו מן מהשמיים. להתמודד מול איתי בגמר היה מבחינתה סרט אימים מהתנ"ך. זה כמו אוריה שלקח את מכתב המוות של עצמו אל הקרב" (רגע לפני העזיבה, יואב מתחבר לצד המסורתי)
5. "אינטואיטיבית, אני לא אוהב את אריק החדש. הוא בוכה כמו ילדה קטנה" (אריק ברגע של חשבון נפש)
היכונו היכונו. הטור האחרון של הזוג השורד מתקרב, ולקראת מצעד 25 הציטוטים הטובים של העונה, אנחנו מזמינים אתכם להיזכר בציטוטים שעשו לכם את זה - אתם מוזמנים לטקבק ולהציע מועמדים.
נא להמתין לטעינת התגובות
