הזוג השורד: עם בטן מלאה
הזוג נכנע לחסדי הפטיש של גיא זוארץ במשימת המכירה הפומבית, שהייתה המגוחכת בתולדות "הישרדות" והתאכזב מהמפגש של איגור עם הרום. וגם: על צלחת הפסטה שחיסל יואב ולא זכיתם לראות
כנראה שלא צריך התערבות של ההפקה, כדי להכעיס שורד ותיק שכמוני. מספיקים מספר כשלים קטנים פה ושם, הנחייה לא מוצלחת ושרשרת מטעה אחת, כדי לגרום לפולני שומר רגיעה לחטוף את הנרווים. זה אמנם התחיל עם המכירה הפומבית, הקרם דה לה קרם של משימות ההישרדות, שהוחרבה כמעט לחלוטין, אבל הגיעה לשיא דווקא במשימת החסינות.
לקשקושי המוח שמאכילים אותנו במהלך התחרויות כבר הורגלנו, אבל לא ברור מדוע האנשים האמונים על התוכנית החליטו לצלם את המונולוגים של איתי במהלך המשימה, כשעל צווארו מונחת שרשרת דומה להפליא לשרשרת החסינות. מהשוואה דקדקנית לאחר שילד הבמבה קיבל את התליון, אפשר לקבוע שלא מדובר באותה השרשרת. אבל זה היה מספיק כדי לגרום לי לחשוב שהוא זכה, עשר דקות לפני שזה באמת קרה. בשורה התחתונה: החלטה בטעם רע. ועוד לא דיברנו על צלחת הפסטה שחיסל יואב ומעולם לא זכינו לראות (הוכחות ב"הידעת").
לפחות השתתפתי בחגיגות הניצחון של המטבחון המצומצם בקסאיה על ההפסד של איגור במשימת החסינות. מי חשב שקצת ליקר יזרז את האינדיאני המעצבן לפנות את קיבתו השתיינית לעבר הווילה. אה כן, והיתה עוד איזו תחושה טובה, כזה קרייבינג של שעה מאוחרת לכנפיים וצ'יפס, ואולי גם איזה פלאפל על הדרך.
נועה: איזה כאב בטן של פרק, מהסוג שמביא אותך לסיפוק מיידי אבל בראייה הרחבה מאכזב אותך. ציפיתי לראות את איגור משתולל על החול, שר שירי יין ממיטב אוספי הימאים ומושך לנטע-לי בצדף, אבל קיבלתי אותו מתנודד ברוח על עץ וישן על החול. ציפיתי שיואב יוכל לאכול איזה המבורגר או סושי וילקק את האצבעות מול המצלמה, אבל קיבלתי את איתי מכרסם פלאפל. רציתי שנטע-לי תעשה צחוק מעצמה ב"מופע הפיתוי של נטע-לי" שהופיע מולי על המסך של ערוץ 10 בערך בכל חמש דקות, אבל לפני שאמרתי "חמישים דולרים פעם שלישית" הכל נגמר ונשארתי עם הקומביניזון ביד. כבר אמרנו זאת פעם - חול, חול ואין מה לאכול.
בן: בעבר, כשהגיעו מחמאות לגיא זוארץ ידענו לחלק אותן, אבל לאחר המכירה הפומבית ה"חבר" ראוי דווקא לצל"ג גדול. המשימה, שאולי נחשבת אחת הכיפיות בתוכניות "הישרדות", הייתה פשוט זוועתית. אולי ההשוואה למקור כבר נהייתה מעט מאוסה וגם לא ממש הוגנת, אבל כשרואים את ההנחייה המעולה של ג'ף פרובסט, במיוחד במשימות כאלו, ההבדל פשוט זועק לשמיים.
זה התחיל ברגע בו הזמין זוארץ רק את נטע-לי לאכול מהצ'יפס, בידיעה שמזון גורם לאונות שלה לקפוץ ממש כמו הפיוזים של חברת חשמל ביום חם, ונמשך עם הניסיון להתגרות באיגור, כדי שישווה את ההצעה של שנוא נפשו אופיר הגווע ברעב. אין ספק שלמנחה מותר לגעת בנקודות הרגישות של השבט, אבל הפעם זה נעשה בצורה גסה, וגם די מציקנית.
גם מתכנני המשימה נכשלו פה בגדול. אחת ההנאות הבסיסיות במשימה היא לראות את המתמודדים, שלא ידעו אוכל במשך שלושים יום, מתענגים על מנות מלכים: המבורגר טלה עם צ'יפס, סטייק עם פירה ואיזה סלט קטן ליד. אבל בהישרדות החליטו ללכת רק על גימיקים ומנות ראשונות. כך במקום לקבל
גם הפרסים האחרים היו לא שוויוניים. כי הרי למה למכור מלכתחילה בייבי דול, בידיעה שרק שתי הנשים בשבט יכולות להשתמש בו, ועל הדרך לגרום להן להיראות טיפה יותר סקסיות מול המצלמה (איגור ובייבי דול לא הולכים ביחד). את הצל"ש לוקח דווקא יואב, שאמנם לא הבריק במשימה, אבל ידע לקלוע בול לתחושות. המשפטן אולץ לבחור בין דלת מספר אחת לדלת מספר שתיים ופשוט ירה מהמותן: "אנחנו מכירים את זה. זה שעשועונים של שנות ה-80". אכן חזרה אחורנית.
נועה: אכן יואב הולך ומבריק יותר ויותר מפרק לפרק. ממש כמו התרשים של התפתחות האבולוציה. לעומתו, "הישרדות" נעה על גרף מלמטה למעלה, פרק אחד היא מוצלחת, פרק אחר שום דבר לא עובד. הפעם, אתה צודק, משהו פשוט לא עבד. משימת המכירה הפומבית היא אחת המגניבות בלקסיקון של "הישרדות", אבל כל מה שראינו הוא מזנון טעימות בחתונה כושלת. חשבתי שמה שחסר הוא מנה של רבע עוף, אבל נזכרתי שאנסטסיה כבר הודחה.
מה יהיה עם גיא? ההתערבות שלו בענייני השבטים מעצבנת אותי כמעט כמו התערבויות ההפקה למיניהן. הפעם הוא הוציא את הפונפונים והריע לנטע-לי, כשהוא מעצים את סיפור החזרזירות של הבייב ואת מזימת האלכוהול. התחשק לי לדחוף לו וופל בלגי לפה, שישתוק, אבל מירית חיסלה את הכל.
נועה: ממש כמו יעל את סיסרא, או גי"ז את יב"ז, ככה גם נטע לי לכדה את איגור. במקום חלב היה לה רום שבטח עלה להפקה שקל ושמונים וחמש אגורות, כולל הכוסית. בנוסף התהדרה הבייב בקומביניזון שנמכר רק במחלקת העודפים של המשביר לצרכן באשקלון וניתן לה בדיל מיוחד מטעם ההפקה ואיתי.
במקרים רגילים, קומביניזון יכול להפוך אפילו בחורה בלונדינית ושזופה שמסתובבת בביקיני כבר 40 יום לסקסית יותר מתמיד. במקרה של נטע-לי שוב מדובר בהתערבות כושלת של ההפקה, שהפכה את הבלונדה לסבתאית יותר מיואב עם מטפחת על הראש.
כמי שמההתחלה מחבבת את איגור, וכמי שסלדה מנטע-לי במשך רוב המשחק, למעט כשהצליחה לסלק את אפרת, קשה לי שהיא מנסה להעיף לי את הבארדוהוליסט מהמשחק. אבל החיוך המרושע שלה, כמו גם זה של דוקטור אריק בבוקר שאחרי הרום, גרם לי לחייך בסיפוק. סופסוף קצת גירל פאואר בריח חריף של אלכוהול. ממש כמו שאני מכירה, רק הפוך. שוב שמת לי משהו במים?
בן: במקרה הזה אל תקטלי את ההפקה על מחירו של הרום, כי הרי ידוע שאלכוהול זול עושה את העבודה הרבה יותר טוב. תקראי לי מעוות, אבל אני דווקא חושב ששמלת השבת עשתה טוב לחנהל'ה. לפחות יותר מאשר הביקור של איגור אצל הוד רוממתו חואן קרלוס השני, שייתכן ובאמת נחשב למעצב השיער המוביל בפנמה, אבל הצליח להפוך אינדיאני וולגארי לפועל בניין רומני. ואל תשכחי להגיד לה גם מזל טוב על המהלך האסטרטגי המבריק הראשון שלה במשחק, כשהחליטה לתדלק את משפץ היאכטות בטנק מלא של אוקטן 95.
על היחסים בין נטע-לי לאיגור אין מה להרחיב. אמנם זה עדיין מעלה חיוך לראות את כל חכמי החלם שבאים למשפץ היאכטות בשביל סולחות ואז מקבלים את הנפנוף בחזרה לאוהל. אבל היחסים המורכבים בין השניים כבר הגיעו למצב, בו הם צריכים להבין ש"החוף הזה גדול מדי לשנינו", לעמוד גב אל גב ולספור עד 20 אל מול השקיעה. אבל אם את שואלת אותי, אני דווקא הייתי הולך על פתרון קסום שלמדתי מהמורה המרשעת שהיתה לי בכיתה ד'. שניכם מפריעים – שניכם החוצה.
נועה: בשם אלחנדרו פידל סנטיאגו חואן קרלוס אל גלב, מה הולך לקרות? אני מבולבלת. על פתק אחד שלי רשום אופיר, שאחרי שקראתי לו גאון בפעם הקודמת, הרהרתי קצת והבנתי שכמו שהוא גאון ככה הוא לפעמים טמבל, מהסוג שמזכיר את יואב בתחילת המשחק - המום כזה, נואש, חי בסרט.
רגע הוא הופך לשטן שלא בוחל באמצעים וגורם לי ליהנות, כי ילדים רעים בריאליטי זה כמו רום על שפתיים של משפץ יכטות - מתאים בול. רגע אחר כך הוא משחק אותה קורבן מסכן. אלליי, בגזרת הנחשים, אולי עדיף להישאר רק עם אריק?
על פתק אחר אני רושמת את איגור, שלפי הפרומו נדמה לי שיעצבן את כולם גם במועצת השבט. אפילו יואב עלול למאוס בפיראט הסורר ולשלוח אותו לווילת המושבעים עם איזה בקבוק של יין פטישים פנמי שאיכותו מפוקפקת. קשה לי עם המחשבה שאופיר או איגור ילכו, שני האנשים האלו הם מהמחנה שלי, אלו שלא הייתי רוצה שילכו הביתה, אבל האם הרוחות נושבות לשם? שאתחיל להיפרד כבר מעכשיו?
בן: המחנה שלך מכיל המון אנשים. רק לפני שבוע הפלגת בשבחו של אריק וזמזמת "שלא ייגמר לעולם", והיום כבר חזרת לסורך עם רגשי רחמים לא ברורים לשתי הדמויות המפוקפקות של העונה. מי שלא ילך ביום רביעי, אני אגיד תודה ואוציא את בקבוק התירוש שאני מחביא מתחת לספה בדיוק למקרים כאלו. כי כמו שאריק אומר שניהם "סחלע". ואת ה"סחלע" בדרך כלל משאירים בצד.
לצערנו או לשמחתנו, תלוי את מי שואלים, גיא זוארץ לא לבש קומביניזון כשאמר "חברים" 20 פעמים.
יואב סעד את נפשו על צלחת פסטה ענקית מבלי לשלם ולו דולר אחד, לפחות לא מול המצלמה. אנחנו מקווים שהמשפטן מלונדון לא נפגע מהפקת "הישרדות" שהותירה את הרפתקאותיו הקולינריות במשימת המכירה הפומבית על רצפת חדר העריכה.
1. "ביום שאני אעזור לאופיר השמש תזרח לי מהתחת" (איגור מגייס את מאורות השמיים בקמפיין נגד אופיר)
2. "אני לא אתן לחזירונת להרוס לי את החוויה של השניצלונים עם הצ'יפס" (אריק הרעב לא רואה בעיניים כשזה מגיע לאוכל מטוגן)
3. "עם כל השם הזה הוא לא יכול לעשות ברביקיו" (איגור מביע אכזבה מאלחנדרו פידל סנטיאגו חואן קרלוס אל סקונדו - הספר)
4. "אני מחבב אלכוהול ואלכוהול מחבב אותי" (איגור בקמפיין שתייה, בהפקה לא ממש חשבו כנראה על ההשלכות)
5. אני הבנאדם הכי מבסוט כשאני מחזיק כוס אלכוהול ביד" (הקמפיין השלילי נמשך, תרשו לנו להיות צדקניים)
נא להמתין לטעינת התגובות
