הבשורה על פי דונובן: חלק שלישי
גיל מטוס ממשיך לסקור את קורותיו של המוזיקאי הותיק. הפעם הוא פוגש אותו בהודו, יחד עם הביטלס ומייק לאב. תחת כנפי המהרישי, לבוש בבגדים לבנים, יצר דונובן שיתופי פעולה מוזיקליים מיוחדים במינם
ברישיקש, הרחק מהציוויליזציה, הם פשטו את בגדי המערב ולבשו בגדי משי לבן. דונובן מספר שהם יכלו לחזור לעצמם והיו נלהבים לגלות מי הם ומה הם היו. במשך שישה שבועות הם היו צריכים רק לעשות מדיטציה, לאכול אוכל בריא ולנגן. וכפי שהוא מתאר זאת בשירו למהרישי: "There's only one thing to do, let the Maharishi wisen you."
המפגש המעניין של המוזיקאים הגדולים על אדמת הודו הניב כמה מהפירות המוזיקליים הטובים שלהם. חשוב לזכור, שעבורם זו הייתה הזדמנות נדירה להתרחק מהלחץ המאסיבי ומההמונים ולהתחבר למוזיקה בצורה הטבעית ביותר שיכולה להיות.
וכך, עור הפיל של התהילה החל להתקלף והאמת פרצה החוצה. במשך שישה שבועות הביטלס כתבו קרוב ל- 50 שירים, שחלקם הוקלטו לאלבום הלבן. דונובן כתב כמה משיריו הטובים שחלקם הופיעו באלבומים "The Hurdy Gurdy Man"ו- "Barabajagal".
עבור דונובן הייתה זו סגירת מעגל. הוא הושפע מאד מהביטלס והעריץ אותם בתחילת דרכו. השהות לצידם, הרחק מהמערב, קרבה ביניהם ואף חשפה אותו לצדדים אחרים באישיותם. הוא גילה שגם הביטלס הושפעו ממנו והתרגש
דונובן סיפר שהוא נחשף לדרך שבה פול מקרטני כתב שירים. לא פעם כשניגנו, מקרטני הפנה את הגיטרה לכיוון השני כפי שהיו עושים זמרי פולק, כדי שהוא לא יוכל לזהות את כל האקורדים שהוא מנגן. דונובן לא התרגש מזה ואף לא הבין מדוע זה כל כך הפריע למקרטני, שכן כל אחד מהם יכול היה לכתוב כמה שירים שרק רוצה באותה תקופה.
הוא הופיע בטקס לזכרו של המהרישי שם הוא הקדיש לו כמה משיריו. ממש לאחרונה הוא השתתף בערב מיוחד למען האגודה של דיוויד לינץ' לקידום המדיטציה הטרנסצנדנטלית, יחד עם פול מקרטני, רינגו סטאר, מייק לאב, ג'רי סיינפלד, אדי וודר ומוזיקאים ואנשי תרבות נוספים.
אלמנטים מהמזרח כמו שימוש בסיטאר ובטבלות היו שזורים במוזיקה של דונובן עוד באלבומיו הראשונים, אולם באופן טבעי, בעקבות הביקור בהודו הקשר הזה רק התחזק והוא מורגש היטב באלבומו השישי, "The Hurdy Gurdy Man", שיצא ב- 1968. למרות שלפעמים דונובן אוהב לספר זאת אחרת, את שיר הנושא של האלבום הוא כתב עוד לפני אותו הביקור, עבור הרכב דני בשם Hurdy Gurdy (הרכב שהושפע מאוד מהמוזיקה של Cream ושל ג'ימי הנדריקס).
מק מקליוד (Mac MacLeod), הסולן והבסיסט המקורי של הלהקה שמכונה Hurdy Gurdy Man, הוא גיטריסט מוערך בסצנת הפולק שהשפיע על דונובן, וזה אף העביר את טכניקת הפריטה שלמד ממנו לחברי הביטלס. אולם, למרות הכוונות הטובות, בסופו של דבר דונובן הבין שיש לו משהו טוב בידיים והחליט להקליט את השיר בעצמו.
על אדמת הודו הוא ניגן את השיר לג'ורג' האריסון שליווה אותו בסיטאר ואף כתב בית נוסף:“When the truth gets buried deep. Beneath the thousand years of sleep. Time demands a turn-around. And once again the truth is found. Awakening the Hurdy Gurdy Man Who comes singing songs of love. ”
בהופעות מסוימות דונובן שר את הבית המצמרר הזה ומספר על האריסון ועל הקשר המיוחד שהיה להם, קשר שנבע מאהבה אמיתית למוזיקה.
גם ג'ימי פייג' הטביע את חותמו ב- Hurdy Gurdy Man ואי אפשר לפספס את הסולו הקלטי חשמלי המרשים שהוא תרם לשיר. מאוחר יותר הוא סיפר: "I really enjoyed the sessions I did with Donovan. He's a very romantic writer and he's got a lovely sense of humor when he's writing too."
ההשפעות מהמזרח באות לידי ביטוי גם בשירים כמו Peregrine שנשמע כמו תפילה, West Indian Lady, The River Song והראגא- Tangier. כשלצידן ניתן לשמוע שילוב עדין של ג'אז ופופ בשירים כמו: As I Recall It, Get Thy Bearings ובלהיט Jennifer Juniper שנכתב על הדוגמנית ג'ניפר בויד אחותה של פטי בויד – אשתו הראשונה של ג'ורג' הריסון.
עוצמתו של אותו ביקור קסום המשיכה להדהד במוזיקה של דונובן גם באלבומים שבאו לאחר מכן. והוא עדיין נהנה לספר על אותה התקופה ברישיקש. לפני שטיול למזרח נהייה לאטרקציה להמונים ולפני שמדיטציות הפכו לטרנד אופנתי בחסות דיוויד לינץ', דונובן היה מהחלוצים שטסו למרחקים בשם אבות הפולק הנודדים, בשם היצירה ובשם המוזיקה.
***
לקריאה נוספת:
הבשורה - חלק ראשון
הבשורה - חלק שני
נא להמתין לטעינת התגובות
