ביעור חמץ מוזיקלי: התופעות המאוסות בעולם המוזיקה הישראלית
התחשבנות מוזיקלית עם האקס, הצטרפות למאמץ המלחמתי וסרטי דוקו-מיוזיק חושפניים ומקדמים מכירות. הצעות לביעור חמץ בעולם המוזיקה הישראלית
לאורך ההיסטוריה, מלחמות הפכו לקרקע מלאת השראה עבור משוררים ופזמונאים שכתבו שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל. "גבעת התחמושת" ו"שיר הרעות" הן רק שתי דוגמאות מתוך עשרות ומאות שירים יפים שנולדו ברגעי מלחמה, אבל המבצע האחרון בעזה הוכיח שיש כאלה שאוהבים לנצל את המצב העגום והכואב ולהזניק אמן זה או
במהלך מבצע "עופרת יצוקה" יצאו לתחנות הרדיו בזה אחר זה שירים שהמילה "מלחמה" מופיעה בהן בנונשלנטיות – ריקי גל הוציאה את "מכל המלחמות", שבק ס' את "מלחמה בשידור חי" ואייל גולן את "לנצח בני". גם "פרחים בצבע זית" של זהבה בן ו"אחים לנשק" של פרוייקט 30 נקשרו לאירועים בדרום.
רוצה לקדם את אלבומך החדש? קח צלם ועיתונאי חוקר וספר להם את סיפורך האישי, הנוקב, הכל כך אינטימי. ספר הכל – מהנעשה בחדר השינה ועד מערכת היחסים שאיבדה את קסמה, ספר על התחושות הפנימיות שלך ועל העצב והכאב. עטוף את הכל בפסקול מתוך אלבומך החדש, רצוי בשיר עם מילים אישיות כואבות, ושגר את החבילה לערוץ 2. ההצלחה מובטחת – תשאל את אייל גולן, ריטה ורמי קליינשטיין.
לא משנה לאן נפנה, מאיה בוסקילה שם. היא מילאה את שעות הריאליטי שלנו ב"האח הגדול VIP", פמפמה במהלך שהותה בווילה את הסינגל החדש שלה, "נשמתי", שהפך אולי בזכות התהילה הטלוויזיונית הרגעית, ללהיט גדול. אף אחד לא מערער על העובדה שלבוסקילה יש קול ענק, אבל לפעמים, רק לפעמים, אנחנו צריכים קצת שקט.
העולם הופך קטן מאד בעוד אנחנו גדלים וגדלים, ולא רק בגלל המצות והחרוסת. להקות ישראליות שרות באנגלית, סולנים מתבכיינים מול המיקרופון במבטא מהודק, חולמים להיות כריס מרטין הבא. "לעשות רוקנרול אפשר רק באנגלית", הם יזמזמו בראיונות ראשונים לתקשורת, וכולנו ניזכר איך משינה, החברים של נטאשה, איפה הילד, מוניקה סקס, רוקפור ומופע הארנבות של ד"ר קספר עשו לנו פה רוקנרול בעברית.
זה התחיל מ"איתי" של קרן פלס, שרק רצתה לספר על הבחור שבא לבקר אותה בלילה ועזב באדישות כשהבוקר עלה, זה המשיך עם אורנה דץ ו"ככה אני רוצה" ו"כל האמת" בהם היא פורקת כל עול ודץ.
לא מזמן הוציאה מיכל אמדורסקי את "אשתו של", שכמו אלבומו של בעלה אסף – "הרי את", עוסק ברובו בפרידה טראומתית ובהוצאת שדים מהמגרות בחדר השינה וכמובן "זה אני" של אייל גולן מכה על חטא או שניים בכל הנוגע לאילנית לוי והביקור המשותף ברבנות.
טרנד ההתחשבנות הולך וממצה את עצמו מאלבום לאלבום, ולנו נותר רק לקוות שיום יבוא ומושאי שירי האהבה-האכזבה-הפרידה יוותרו באלמוניותם ויותירו אותנו סקרנים.
נא להמתין לטעינת התגובות
