ובכלל כתבה שטחית, לא מצחיקה, ולא ממצה אפילו חלק קטן מתחלואיה של המוסיקה הישראלית. החל מ''ז'אנר'' הים תיכוני הרדוד, עד רדידות הטקסטים, התרכזות האמנים בעצמם, העטיפות המכוערות שעושים פה להמון אלבומי מיינסטרים, המסחרה, חוסר האיכות, יש פה הרבה ''זמרים'' שלא יודעים לשיר כמו שצריך בכלל, לא יודעים לנגן כמו שצריך, הפקת האלבום לעתים לא עומדת בסטנדרטים מינימליים... ועוד ועוד ועוד. לא חסר.

אמן !!

לא?

כנראה הפעילים בעולם המוסיקה לא ממש מעוניינים והציבור לא ממש רוצה לשמוע על דברים אחרים, תכנים קצת שונים.

בדיחה...

ואני מצטט: התוצאה היא מיאוס ורצון, אפילו רק לדקה אחת, להחליש את הווליום על גלגל''צ.

זה היא אמרה, לא אני.

עמית ארז, גבע אלון, קטמין, דה גירלז, אסף אבידן, ג'יי ויוז, ג'יי ווק סנייל, נועה בביוף, איטליז, רוקפור, ועוד...
מה נסגר איתך? המוסיקה הכי טובה, הכי מעניינת, הכי יצירתית שנעשית היום בארץ היא באנגלית. הסצנה פורחת, רק לפתוח את האזניים.