הזוג השורד: סיפור מלוכלך
מעוצבנים והמומים צפו השניים בסיפור ההדחה המבזה ביותר ב"הישרדות איי הפנינה" ובהתערבות השקופה של ההפקה לטובת מגדל האננסים המסוקס. וגם: יואב מנפיק פנינים ומשמח לבבות ואיגור שולף סכינים
הכל היה מוכן כדי שעידן ילך. כמה מוכן? אפילו מגדל האננס קיבל הודעה בעל פה מהסימבה הבלונדיני שהוא הולך הביתה ונותר לו רק לארוז תרמיל ולתת חיבוקי פרידה מאיגור. אבל אז בין רגע שינו לנו את החוקים. משימת הווטו, שרק הושקה בגאווה בשבוע שעבר, הפכה לה פתאום לסוג של משימת חסינות, וארבעת המנצחים קיבלו רמז בודד (שנראה על פניו קליל ביותר), כדי להגיע אל האוצר. כל זאת רק שלושים דקות אחרי שצפינו באריק מכלה את זמנו בחפירת בורות והפיכת כל אבן, כדי למצוא את הרמז ה-7,000 לפסלון אחר שמוצפן לו די טוב באי הגלות. ועל זה נאמר: טו איזי.
אז באמצע גם ניסו ליצור לנו "עניין". שלושת חברי בארו עשו טריק של ילדים בני שבע על אנסטסיה ושלחו אליה את עידן כמלווה ראשי. אחרי זה שלמה ארצי הצעיר ואיגור התלבטו מי מביניהם יקבל את פסלון החסינות. כמה דקות מאוחר יותר משפץ היאכטות כבר הסתכל לנו בלבן של העיניים וטען "שאו הוא או עידן יעופו", כאילו פסלון החסינות לא ממש יכול להגן עליו או על חברו לשבט. ובסוף הוא עוד החליט ממש אחרי ההצבעה, כשכולם היו בטוחים שהוא יציל את הטוכעס שלו, להחזיר את החסינות לעידן. ועל זה נאמר: טו קומפליקייטד.
אני רוצה להגיד שהתחושה שבוערת בתוכי כרגע היא עצבים (כי באמת ניפצתי איזה כלי תוך כדי וקיבלתי נזיפות), אבל מעיבה עליה איזו הרגשה גדולה יותר של תסכול. תחושה שלא קיבלתי את כל התמונה המלאה והאמיתית שקרתה בפרק. תחושה שלא צפיתי בתוכנית ריאליטי, אלא בסדרת טלויזיה מתוסרטת היטב עם התחלה, אמצע וסוף. תחושה שעשו עלי את העמלה של החיים. תחושה שחברי ההפקה דפקו עלי ברית מאחורי הגב ומנסים לפטור אותי באימרת מועצת השבט הנלוזה: "זה רק משחק". זה לא רק משחק. זה כבר עניין של תרבות, או חוסר תרבות. איגור היה קורא לזה גועל רפש.
נועה: קודם כל תניח את הכוס הזאת! מהר! ותנשום עמוק. עכשיו תעביר את הסבון, כי בא לי להתקלח. הפרק הזה באמת הותיר בי תחושה של לכלוך סטייל הרפתקאות דן מנו בשבט הבנות, ואי אפשר לומר שלא הזהירו אותנו קודם - כבר בפרק הקודם יכולנו לחוש שעידן חביב הוא הכוכב הזוהר מעל לאיי הפנינה, לפחות בעיני ההפקה.
אם היה רגע
בן: מועצת השבט היתה, קצת כמו הפרק עצמו, מבולבלת. עד כדי כך שברגע מסוים כולם דיברו במקהלה אחת וכל אחד פנה למישהו אחר. אבל אם היה ניתן לנטרל לרגע את התחושות מתרגיל העוקץ של משימת הווטו, אפשר היה לומר שהמפגש השבטי המשיך את המומנטום מהמועצה הקודמת וסיפק לנו עניין. על לפיד האקשן היו אמונים שוב נטע-לי ואיגור, שפצחו בעוד מריבה סוערת עם כל התוספות. לומר את האמת, כבר די מתחיל להימאס לשמוע אותו קורא לה זוהמה, ולראות אותה מתפתלת ומגמגמת בנסיון לאתר מילה מתאימה כדי לענות לו.
בהמשך ישיר לעונה שעברה נאלצנו לספוג גם הפעם מעורבות מוקדמת ומיותרת של חבר המושבעים, שהיה מורכב רק ממתווכת עצבנית אחת ממנהטן. אפרת לא הסתפקה בישיבה דוממת על הספסל, שיגרה חיוכי איציק מרדכי מזלזלים לעבר חברי השבט הקודמים והזכירה לנו את הקול שכל כך לא התגעגענו לשמוע. בסוף כולם הגיעו להסכמה גורפת שמדובר "רק במשחק". מעניין אם זה מה שעבר לגיא באמת בראש, כשגיא השני כיבה לו את הלפיד.
נועה: המפגש המחודש עם אפרת גרם לי לרעידות בגוף כמו בפעמים שאתה מכריח אותי לעשות תרפיה בחשמל, אבל אז התחיל האקשן ואיגור שלף את הציפורניים המלוכלכות ושרט, מטאפורית, את נטע לי. לאחר כמה שניות של השמצות הבנתי שבעצם אין כאן כלום ואף אחד לא אומר שום דבר. הכי מסכן בכל הסיפור המתוסרט הזה הוא גיא. אני חייבת לומר שריחמתי קצת על סימבה'לה, שהודח למרות שהגיע שני בסך ההצבעות ורק בגלל מחדל החסינות המאולתרת של ההפקה. הרחמים התגברו כשנחתה עליי הידיעה שגיא ייאלץ לחלוק עכשיו שולחן ארוחת בוקר עם אפרת.
נועה: הסקרנות שלי בכל הקשור למשימות הפרק הצטמצמה לציפייה לראות האם גיא זוארץ ייעקץ על ידי הטרנטולה, עמה ניהל סשן משחק מקדים למשימת הווטו/הצלת עידן. קיוויתי נורא שאחרי שזוארץ יבגוד ביב"ז וינשק את חברתו השעירה בתשוקה, היא תחזיר לו בלעיסה חביבה של אצבע. אז יזעק זוארץ אל השמיים הפנמיים ואל ההפקה המתערבת, "חברים, חברים, תעזרו לי", ויגדיל את הספירה שלנו בעוד שני חברים נחמדים לפחות. קיוויתי שאנסטסיה תיעקץ בישבנה האיצי ביצי ספיידרי, סתם כי היא מחליפה את אפרת בתפקיד המעצבנת התורנית וכמו שגיא אמר, היא די סתומה אז היה סיכוי טוב שזה יקרה.
להוציא מחשבות סהרוריות אלו, לא היה שום דבר שעניין אותי באמת במשימות שהוצגו בפניי במהלך הפרק. משימת אי הגלות בסגנון "שאבת מים בששון" הייתה לא ברורה ולא ממוקדת ומצאתי את עצמי מרחמת על אריק שנראה עייף ומסכן ובעיקר רעב לאיזו מנת קורנפלקס מתקתקה.
בהחלט שמחתי לראות שהוא ומירית זכו בגרנד פרייז של פליטי הריאליטי - קמפיין לחברה ידועה, במקרה הזה, כזו שמייצרת מוצר מוביל ממשפחת הקורנפלקס. השניים ביצעו את הפרסומת בצורה לא מתחכמת וחיננית: "הצימוקים מאד טעימים", אמר אריק, "יש לזה טעם של בית", קינחה מירית ואני שכחתי מה הייתה המשימה שלהם.
בן: גם אני די התאכזבתי שלא זכינו לראות את פתיתי הקורנפלקס נופלים אחד אחד באיטיות לקערה, כשאז מגיע החלב, גם הוא בסלואו מושן, כדי להתיז את רסיסיו הלבנים לכל עבר. אם כבר עושים פרסומת סמויה, אז עד הסוף וכמו שצריך.
משימת ה"שאבתם מים" היתה בזבוז זמן מוחלט, כיוון שהפרס שלה היה אמור להיות עוד רמז לפסלון החסינות. אבל אפילו אריק הודה בסיום כי הרמז ש"זכה" בו היה אותו אחד שקיבל בביקור הקודם. אז מה בעצם היתה מטרת התחרות? אה, שכחתי להעביר עשר דקות. גם הבחירה במשימת הטרנטולות לא היתה מוצלחת, בגלל שאינה מצטלמת טוב ולא מסוגלת ליצור מתח ועניין. את אולי קיווית שאנסטסיה תיעקץ בישבנה, אבל יש לשער שאריק דאג דווקא לאחוריים של מירית, שלמרבה הפתעתו היו מעט גדולים ממה שחשב.
ובכל זאת, נרשם רגע הנאה בודד, כשה"חבר" זוארץ הבטיח לשורדים מפגש עם "חברים" בעלי שיער שחור. הדוקטור כבר פחד מבשבקין והאסוציאציה האוטומטית שלי הלכה מיד לדיווה. בסוף קיבלנו סתם טרנטולות, הרבה פחות ארסי מבנקאית מכפר ויתקין.
נועה: אתה יודע בארדו, היה רגע של אור בפרק האומלל הזה של "הישרדות", והרגע הזה מצטמצם לאותה שנייה בה פנה גיא זוארץ למחמדי הנשכח יואב, ושאל אותו מה דעתו על כל העניינימים שמתבשלים בשבט קסאיה. חיכיתי למוצא פיו האיטי כצב של יואב, ושמחתי לגלות שלאיש שלי בלונדון יש אמירה, גם אם היא קצת מגומגמת. חוצמזה, החיוך שלו חמוד והשיניים לבנות, הוא אפילו מתעלה על גבי של נטע-לי, אם אפשר בכלל להתעלות על גבר כזה.
לעומת יואב, שוב איגור מאכזב אותי, בפעם המי יודע כמה. האינדיאני החביב עליי הוא כנראה הדבר הכי משעשע בדקות האלה בתוך המשחק הכמו-נצחי הזה של "הישרדות איי הפנינה", אבל מצד שני נדמה שהוא החליט לקחת את הביצים שלו ולתת לנטע לי ובני בריתה לעשות מהן חביתה או מקושקשת. כי הרי ברור שבסופו של דבר הוא יעלה לכולם על העצבים עם העצבים שלו. תירגע חבר, שתה איזו בירה, עם צ'ייסר, ואולי עוד אחד ועוד.
בן: יואב ללא ספק הצטיין במועצת השבט. נאפו שלך ממשיך לעטוף את אמירותיו הכנות בחן ובתבונה של ילד בן חמש שאיבד את אמא בסופר, ובאמת יצר לעצמו איזה שיק מבולבל משלו, שמתחיל לגרום אפילו לי לחבב אותו מרגע לרגע.
על אף אכזבתך, איגור הוא היחיד שמחזיק כרגע את כרעי הצ'יקיטה של "הישרדות". הוא בוטה, הוא וולגרי, הוא מבעיר אש ומסתובב עם מצ'טה ביד ומבט מאיים כאחרון המוהיקנים. למרות זאת, גם המשפץ מגיע לסכנת מיצוי ואם אופיר לא יתעורר בקרוב מהורדת הפרופיל המאסיבית שכפה על עצמו, נצטרך לקבל עוד טוויסטים, שישמשו כסמי מרץ מקולקלים לפרקים הבאים.
אבל אל דאגה, כבר קיבלנו הצצה לכך שהפרק הבא יהפוך לאופרת סבון פנמית בכיכובה של נטע-ליה אוריירו. נותר רק לפזם לצליליו של שלום חנוך: "גבי לא בא! גבי גם לא מתקשר. כן! כן!"
גיא זוארץ לא נעקץ על ידי הטרנטולה ולכן אמר רק 19 פעמים את המילה "חברים"
1. "האגן הרחב שלה פשוט מתח את שק השינה והדביק אותי אליה" (אריק מופתע מהמימדים של מירית)
2. "באיזשהו מקום הם הרגישו שהשמש זורחת להם מהתחת" (עידן לא מרוצה מהשליטה של גיא ואיתי במשחק - השמש שקעה)
3. "אם הייתי יכול לעקור לה את הלשון, הייתי עושה את זה" (איגור לא נרגע מהבגידה של נטע-לי, שמישהו יקח לו את המצ'טה)
4. "הבנות בוגדניות בדיוק כמו הים" (איגור בעוד משל הזוי על אנסטסיה ונטע לי)
5. "טרנטולה זו גם חיה ארסית שיכולה להרוג בנאדם" (נטע-לי עושה קולות של ויקפידיה)
נא להמתין לטעינת התגובות
