הזירה הלשונית מציגה: מילון אבן שושנה

מסתבר ששהשפה ההומוסקסואלית לא מתה, אלא מתחדשת ובועטת במתחמי האוחצ'ות, בין תל אביב וירושלים. רוביק רוזנטל במורה נבוכים לשוני לסטרייט/ית ולכל היתר. וגם: מאיפה בא הביטוי "חופר", הצילו במקורות ובן כמה באמת האינטרנט

רוביק רוזנטל | 19/3/2009 17:38 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
גלעד מבקש: הצילו
גלעד מבקש: הצילו צילום: פלאש 90
אלוהים להצילני, ה' לעזרתי חושה (תהילים ע 2).
מאויבי אף מן קמי תרוממני, מאיש חמס תצילני (תהילים יח 49).
הקצור קצרה ידי מפדות, ואם אין בי כוח להציל? (ישעיהו נ 2).
הצילני מרודפי כי אמצו ממני (תהילים קמב 7).
אם בן אם בת יצילו, המה בצדקתם יצילו נפשם (יחזקאל יד 20).
פלטו דל ואביון, מיד רשעים הצילו (תהילים פב 4).
 
מילון אבן שושנה חי וקיים

הסוגיה ההומוסקסואלית אינה יורדת מסדר היום. היא מככבת בבית האח הגדול, וכן בסרט "מילק" שהגיע ארצה. להומוסקסואלים מילון משלהם, ובתוכו נוצרה בסוף המאה הקודמת יצירה מיוחדת: "מילון אבן שושנה", שהיא שפת "האוחצ'ות", ההומוסקסואלים המוחצנים, שאותה תיעדתי בין היתר בספר "הזירה הלשונית" שיצא ב-2001. המילון נכתב על ידי רונן פארי בעיתון "הזמן הוורוד" אבל חדל להופיע לפני שנים. מסתבר שהשפה לא מתה, אלא מחליפה ביטויים ומילים ומתקיימת במתחמי האוחצ'ות, בין תל אביב וירושלים.

פאות קדושות
פאות קדושות צילום: יח''צ
ליאור כהן, 24, ירושלמי גאה תרתי משמע, בו למשפחה חרדית, הוא חבר להקת הדראג "פאות קדושות" ושמו על הבמה "קיארה דופלה". יחד עם חבר נוסף ששם הבמה שלו "גלינה פור-דה-ברה", הם פורשים את מילון אבן שושנה, גירסת 2009.

איך קוראים/קוראות האוחצ'ות לעצמן? בתחום זה השתמרו חלק גדול מהמילים. "אוחצ'ות" הן לב הסצינה, "קוקיצה" הוא ההומו הצעיר, ו"ילדה", במלעיל, הוא הומו צעיר בנימה שנועדה להעליב.
בסולם החתיכוּת מציינים ליאור וחברו את "לירד" הוותיק, "בירז" החתיך ממנו ו"לוּרד", הגירסה הירושלמית. "ויאז'ה", מילה שמקורה בלדינו, הוא ההומו הקשיש.

ללסביות כינויים משלהן: בוצ'ה" כשם כללי, ו"בוץ'" לאשה (ולגבר) הגבריים, מקורן באנגלית. "מקרר אמנה" היא לסבית גדולת ממדים. "מורמוריות" על פי ליאור הן לסביות מדוכאות "שמנסות להוציא את עצמן מהסצינה". כשהן משרשרות בצ'ט נוצר "שרמור".

הפניות ההדדיות באבן שושנה שומרות על רעננות. "פּוּטו", רמז עבה לפוטה הספרדית, נפוצה מאוד, וגם בסגנון יפני: פוטומאקי. "יאחתי" (יה אחותי), "גוש" (באבן שושנה הישן "גוש" היא שמנה). האוחצ'ות נפרדותם ב"באוץ'", ביי בסגנון אבן שושנה. העייפות מטרידה מאוד את הנוכחים. אוחצ'ה נטול אנרגיות היא קציצה, בטטה, בנוסח הפולנים קלופסה, וגם "קוּתַת מוּרטה", ובקיצור, "קותת".

בניגוד לצפוי, מילון אבן שושנה אינו מתמקד רק או בעיקר בתחום המיני. הוא משמש מאוד את ההווי הנשי המוחצן של דובריו, המתכתשים או מתכתשות ביניהם בשפה שיש בה רוטב פולני עשיר.  "אוי-ואבוי" במנגינה אשכנזית הוא ביטוי של חלחלה או התלהבות לפי ההקשר, ו"געוואלד" הוא שם לסדרת
הופעות דראג מזה כמה שנים.

ויש גם משפטי מפתח בפולנית אוחצ'ית, הכל בלשון נקבה:
"תרימי, אחותי": תראי את עצמך, צאי מהדיכאון.
"תתקיני מעלית": תתעדכני, קורים דברים.
"קומי תעשי מיאו": תתעוררי.

וגם ביטויי דחייה, בעיקר לקשקשנים ולבכיינים:
"מה את שרה, עליזה?"
"לכי תכיני מעמול".
"שבי על מטף לכיבוי אש".
"שימי מים, אני באה לעשות לך את השחור", כלומר, אני הולכת לרדת עלייך.
"תמותי, למה את לא מתה?"

 

גיל נוה
גיל נוה צילום:מתוך הסרט גוועלד
לצד הפולניות יש רמזי צרפתית לא מעטים כמו "אופנאז'" (אופניים), "עקבתעז'" (עקבים), וגם "פָּא דה בושה" (אין בושה). גן העצמאות, הירושלמי כמו התל אביבי, קרוי "ז'ורד דה ליברטֶה".
בתחום המיני הישיר מככב עדיין ג'ונג' ככינוי לאיבר המין הגברי, וגם "ג'ונג' כובור" הגדול. לעומתם ג'ונג' מעושן, המיוחס לקשישי העדה, יצא מהאופנה. לאחרונה אפשר לשמוע את "פרמשתק", שהוא איבר המין בגירסתו התלמודית.

להתפצ'מן פירושו לקיים יחסי מין, ויש דימויים מורכבים יותר לעניין זה כגון "בוא תעשה לי פילאטיס". גם המילים שטריך והפועל להשטריך במשמעות יחסי מין שומרים על עמידות. מקורם בגרמנית. מקורו בערי גרמניה, שם סומן במאות קודמות קו (strich) על המדרכה, שמעבר לו אסור היה לעסוק בזנות. להתבאבס פירושו לנשק נשיקה ארוכה ורטובה, הלא היא הבוסה, מילה ערבית.

מחלות המין מעסיקות מטבע הדברים את יוצרי השפה, ובראשן האיידס המכונה באבן שושנה אדידס, ובעקבותיו גם נייקי ונייק-אייר, וכן היוו (hiv), וגם דחקות מקבריות מסוג "אל תהיה שלילי" ואפילו "תחשוב חיובי".

מילים לא מעטות מהמילון הישן נעלמו, ובראשן השרשרת המופלאה "מדרוס, שרמיז, שרגריז, מדהיז ודהוז", וכן "אֶנֶם פֶּטֶט" (אנמית ופטטית) וגם מוֹשקף ומוֹדרג (במלעיל, משקפיים ומדרגות), אבל אופי השפה נשמר, ועובר כלפיד לדורות הבאים.

מנחם בן חופר

עלילות מנחם בבית הגדול מסרבות להסתיים. נראה שהמסמסים חוששים מן הרגע בו יצא מהבית והמציאות שם תהפוך שוממת ודביקה. לפני שבוע היה מנחם "משועשע", והשבוע לעומת זאת הוא מואשם על ידי היושבים בבית בעידוד המנחים ב"חפירה", או כדברי שימי תבורי: "דפוק כמו שניצל וחופר בראש".

 

מנחם בן
מנחם בן  מוטי לבטון , רייטינג
"חופר", כמו פעלים לא מעטים בסלנג העברי, הוא פועל פתוח, כלומר, ניתן להעניק לו משמעויות שונות לפי ההקשר, אך בדרך כלל הוא נקשר לפעילות אובססיבית ומציקה. השימוש הנפוץ מאוד בפועל היום חדש יחסית, והוא התגלגל מכמה כיוונים.

בצבא "חפירה" פירושה הצקה מתעללת של מפקדים בפקודיהם. במוזיקה האלקטרונית "חפירות" הן ריקודי טראנס המתבטאים בתנועות מונוטוניות, המוזיקה קרויה "דחפורים". במקרה של מנחם בן מדובר מנקודת ראותם של שימי וחבריו בנדנוד ובהצקה, אף כי בעברית נאה ורהוטה. 

ספיחי פורים

שלומית ורועי שואלים: מה זאת אומרת מלכת אסתר? האם זה כמו מלכת היופי? הרי לא אמרים מלכת אליזבת.
נכון, אבל אומרים הר תבור, נחל קישון והרי אררט. צורת הסמיכות המיוחדת הזו אופיינית לצירופים שבהם הסומך הוא שם פרטי. ובכל זאת נראה שמדובר בהשתלשלות מקרים ולא ביצירה לשונית מודעת.

לוין קיפניס כתב בשירו "משחק פורים":  "אני מלכה אסתר, ועל ראשי יש זר". ככל הנראה השתמש קיפניס בצורה המוזרה "מלכה אסתר" מטעמי מקצב, במקום "אני המלכה אסתר". הצורה הזו שובשה בפי ילדי ישראל וגננותיו ל"מלכת אסתר".

אורה שואלת: פָּרָג או פֶּרֶג? במה ממלאים את אזני המן?
התשובה: גם וגם. מאחר שהמילה מופיעה במשנה ברבים בלבד ("האורז והדוחן והפרגין והשומשומין", שביעית ב ז), אין הכרעה לצורת היחיד, וזאת כבר במילון בן יהודה.

באותו עניין שואל דוד: מדוע נקראים אוזני המן "אוזניים", בשעה שביידיש הם נקראים כיסנים (המן-טאשן). השם ביידיש נקבע בעקבות דמיון הצליל לגירסה הגרמנית: Mohntasch (כיסני פרג). המילה 'אוזן' נקבעה עקב דמיון הכיסנים לאוזניים. בלשון חכמים מצוי קשר בין המן לאוזניים: "נכנס המן לבית גנזי המלך... אוזניו מקוטפות ועיניו חשוכות" (בראשית רבה לט).

האינטרנט בן 70?

רועי וייס גילה בספר עתיק יומין על תולדות ארץ ישראל תגלית מעוררת השתאות: האינטרנט היה קיים כבר בשנות השלושים, הרבה לפני המצאת המחשב. בספר "כי תבואו אל הארץ" בעריכת דב גניחובסקי שיצא בשנת תרצ"ז (1936) נכתב במסגרת דיון במוסדות חינוך בזו הלשון: "על יד המוסד קיים אינטרנט בשביל התלמידות מחוץ לירושלים.

"בראש האינטרנט עומדים הד"ר יוסף אוננא ורעייתו (קופמן) מחרדי גרמניה. האינטרנט מצטיין בסדריו היפים, אולם לרגלי חוסר תקציב אי אפשר היה להיענות לרוב הדרישות. לאינטרנט יש ערך חינוכי דתי גדול, והיהודים השולחים את בנותיהם אלינו לבם סמוך ובטוח שבנותיהן נמצאות בידיים אמונות ותחת עין צופייה הליכותיהן".

האינטרנט כאן הוא אם כן מוסד חינוך דתי לבנות, והרמזים מובילים לגרמנית. כל היודע דבר על מקור המילה בגירסת הינקות שלה מתבקש לכתוב למדור, רצוי ב"כתוב לעורך".

אתם מודעים לזה?

השיחות הכאילו-אמיתיות בין נציגי חברות ביטוח המגדפים בהתנדבות את הביטוח שהם עצמם מציעים ללקוחות, מספרות בדרכן את סיפור העברית הישראלית: עילגת, מבולבלת, זרועה ביטויים מזדמנים בשפה גבוהה, השכלה חלקית ועוד מטעמים.

אחת השיחות האלה נשמעת כך:
- אתה מודע לזה שאתה אומר לי מחיר יקר?
- אני מודע לזה. אני הכי אמיתי אתך.

מבוטחת יקרה, את "מודעת לזה" שמחיר לא "אומרים", אלא, למשל, "מציעים", או "נוקבים"?
ואת מודעת לזה שאין דבר כזה, "מחיר יקר"? הרי לא המחיר הוא "יקר", אלא ההצעה שאת מציעה היא "יקרה", והמחיר סתם "גבוה"?

ובאשר ל"הכי אמיתי אתך", זו לא עילגות. זו שירה צרופה. שירת הטלפן. אני נשאר עם הסוכן שלי.

יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

הזירה הלשונית

רוביק רוזנטל מביא מילות סלנג חדשות, מזכיר ביטויים נשכחים, מספר מה מתרחש בעולם הלשוני בישראל ובתפוצות, מציץ בספרים חדשים ובפרשת השבוע, מציג הברקות לשוניות של ילדים ומשחקי מילים, ועונה לשאלות

לכל הכתבות של הזירה הלשונית

עוד ב''הזירה הלשונית''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים