שלוש נקודות: נוטשים את המוזיקה המזרחית
העיתונות אומרת שהמוזיקה המזרחית בדעיכה, זה לא מפליא כשרוב האמנים המשתייכים לז'אנר זונחים אותו לטובת פופ נבוב
אחרי כמה שנים של דומיננטיות ברדיו, בערוץ 2 ועל שערי המוספים, גיבורי הסלסולים נדחקו לפינה. וליתר דיוק - להפלגות נופש שעל סיפונן נאלצו להופיע בצוק העתים. הנישה שלהם נשדדה בידי בוגרי "כוכב נולד" (שכמעט כולם, אגב, העדיפו להימנע מהז'אנר. למרות מוצאם המזרחי), והעניין הציבורי הופקע מהם לטובת כוכבני ריאליטי בשקל תשעים. ועדיין, היה ברור לחלוטין שלא מדובר בסוף עונת הסלסולים.
הרי המוזיקה המזרחית מבטאת - וסליחה על הקלישאה האיומה - צורך אותנטי, שלגמרי קיים. היא חיה ובועטת כל הזמן, בבתים, בשמחות ובמועדונים, גם אם היא מחרחרת בפלייליסט. הבעיה הייתה, שמרבית אמניה נטשו את השורשים לטובת פופ סטנדרטי ונבוב, שמזרחיותו מתבטאת רק בחי"ת ועי"ן. נדרשה המצאה מחדש. שורה של סינגלים טריים שיצאו באחרונה מלמדת שניאלץ לחכות. משיח לא בא, אם כי הוא בהחלט מסלסל.
עטיפת הסינגל "מקודשת" של שרית חדד מציגה את חדד בשחור-לבן, לבושה בחולצת רודאו משובצת ובעגילי חרוזים ארוכים. הסטיילינג סטייל מרכז תל אביב, אבל הקול קול אולם שמחה באזור התעשייה תלפיות. ולשם הוא גם מיועד.
"מקודשת" הוא מוצר מסחרי, שמטרתו להפוך לשיר החתונות של הקיץ הבא. אין בו שום דבר, אבל פשוט שום דבר, שטרם שמעתם, וגם אין בו שמץ של יומרה להישמע אחרת. יכול להיות שחדד עשתה "ויברח", כמעשה אייל גולן, והחליטה לקחת רוורס משיתופי פעולה עם אמנים כמו עברי לידר, שבלבלו את קהל היעד הטבעי שלה.
יכול גם להיות שאנחנו מבזבזים נייר יקר על ניתוחי
שינוי, נשמה או נחמה - לא תמצאו כאן. ובטח שלא בשיר החדש של מושיק עפיה, "אני לא מלאך", עוד שיר סן רמו דמיקולו, עם מילים מקוריות כמו "מבטך כובש לי את הלב, ובך ילדה אני מתאהב". שימו לב, אגב, לרשימת הקרדיטים בשני השירים האחרונים. את שניהם הפיק שי ראובני, ובשניהם מנגנים אשר פדי, אבי יפרח, אבי סינגולדה ויהודה תמיר. אין בארץ נגנים אחרים.
הדוגמה האחרונה היא גם המביכה ביותר. חיים משה, סטאר ענקי בשנות ה-80, מנסה להתקמבק (שוב), באמצעות "בתוך הלב", שיר שכתב והלחין זאב נחמה, ונשמע כמו עודפי ייצור מתקופת שיתוף הפעולה בין אתניקס לאייל גולן. תקופה שהשתרעה, כזכור, לפני כעשור.
מקול הקטיפה של משה ומהמלודיות המנצחות של נחמה נותרו רק שרידים, שהלוואי שהיו אילמים. אבל יש תקווה! רשימת הקרדיטים מלמדת שבשיר הזה, יהודה תמיר דווקא נעדר מהאולפן. ואני שואל, לאן עוד נגיע? שיר מזרחי בלי סינגולדה?
נא להמתין לטעינת התגובות
