למיכל סיאני יש פאסון: המודחת האחרונה מ"הישרדות" מדברת
סיאני, שהודחה בפרק האחרון של "הישרדות איי הפנינה" לא הייתה המתמודדת האהודה ביותר על הצופים. "יש לי גאווה עצמית", היא מצהירה ומגלה שהרגע החביב עליה במשחק היה ההדחה של דיוה, "לראות אותה מאבדת את זה, זה היה נפלא"
דווקא עבורי, וכפי שהתנסחתי ב"הזוג השורד", הייתה קוביית הקרח המושחזת בביקיני החום, טיפה של רעננות בתוך ים האנסטסיות, הנטע-ליות והאפרתיות שמעטרות את המסך פעמיים בשבוע. ההדחה של סיאני, על אף חיבתי אליה, לא היוותה הפתעה גדולה.
גם את סיאני ההדחה לא הפתיעה. "לא התרגשתי יותר מדי. באופן כללי, מהשנייה הראשונה שנחתי על האי הייתי בסכנת הדחה. עצם העובדה שהגעתי להיות המודחת התשיעית היא כבוד גדול. ספציפית לגבי פרק ההדחה, הופתעתי לגלות את מה שקרה בין איגור לגיא באי הגלות, אבל גם על זה אמרתי לעצמי 'בסדר, לא נורא'".
"הרגשתי טוב בשבט קניבה", היא מספרת, "אבל לא על סמך ההרגשה הטובה חשבתי שאשאר במשחק. מבחינה אסטרטגית הייתי נאמנה להם יותר ממירית למשל, הייתי יותר אמינה מולם בעוד היא הייתה חביבת הקהל אבל אסטרטגית אולי אפשר פחות לסמוך עליה. זה הדבר שהסתמכתי עליו, אבל אז נוצר משבר האמון אחרי שאיגור חשף את השקר שלי, ולכן בחרו להדיח אותי".
"כשהגענו למעמד של ההדחה הבנתי שיש לי גאווה עצמית ולכן אני לא אלחם. לא רוצים אותי לא צריך, אני לא אעשה שמיניות באוויר. יש לי מן פאסון כזה גם בחיים. נורא רציתי להצליח בזכות הכישורים הפיזיים, אבל לא רק".
סיאני התחילה את המשחק בשבט בארו, תחת משטר הטרור של הברית האדיפלית – עידן-דיוה-איגור. מהרגע הראשון ביטאה את חוסר שביעות הרצון שלה מהשבט שלה ואמרה לא פעם כי מדובר ב"שבט של משעממים".
נדמה שבשבט בארו היית מאד כבויה ועצורה. כשעברת לקניבה, נפתחת, חייכת יותר. מי מהן הייתה מיכל האמיתית?
"זה לגמרי נכון. אני הייתי כבויה בשבט בארו והתעוררתי לחיים בקניבה. אחד הדברים היחידים שאיגור אמר ואני מסכימה איתם היא האמירה שבקניבה אני זורחת כמו כוכב, זה לגמרי היה ככה. בבארו הייתי כבויה, הייתי עם חבורת אנשים שסבלה מאד, אם מבחינת תקצוב האוכל וההתייחסות אליהם, ההתייחסות מברית השלושה".
"כל הניסיונות שלנו לייסד מרד מול הברית לא צלחו, גם עם מאיר לא הצלחתי לשנות משהו. הם היו נורא שיכורים מכוח, איגור, דיוה ועידן", היא מגלה, "אני לא בן אדם של הצגות, לכן הייתי מאד שקופה. הייתי בטוחה שעשו פה טעות – 'רגע! התבלבלתם! אני צריכה להיות שם, בשבט השני!'. דווקא כשהייתי בבארו מסתבר שהמעמד
בניגוד לשורדים לשעבר שהצהירו שהקשיים האמיתיים במשחק היו אלו שכרוכים בהישרדות – הרעב, הקור והתנאים הגרועים, דווקא סיאני מעידה שהקושי הגדול שלה היה המשחק החברתי.
"הקושי שלי היה הצורך להיות חלק מקבוצה ולקבל החלטות בצורה משותפת. אני בן אדם עצמאי, אז זה היה הקושי המרכזי. אני אדם סוליסט ודי פרטי וזה היה חלק מהאתגר. הדבר שהכי חששתי ממנו הוא איך אתנהל בסיטואציה כזאת. רציתי רק ליפול עם אנשים שיבואו לי טוב".
דווקא מהבחינה הפיזית, לפחות כך השתקף במשימות, היה לך קל יותר.
"הגוף האנושי מתאים את עצמו למצבים. אמנם היה רעב קשה, לא ישנים וקר ויורד עלייך גשם, אבל באיזשהו שלב אתה מתרגל ושואב אנרגיה מכל מיני דברים אחרים. מהבחינה הזו יכולתי להמשיך במשחק".
אולי מי שנהנה יותר מכולם מנוכחותה של הפרסונה-נון-גראטה הוא אופיר דלאל, בן בריתה עד ליום הדחתה מהמשחק. דלאל היה המוח מאחורי הברית, בוחש, משקר ובעיקר מעודד את סיאני לשקר ולתמרן בעצמה. עבורה, הברית עמו הייתה תוצר של הזדהות אנדרדוגית אמיתית.
"נוצרה ביננו חברות כנה", מספרת סיאני, "שנינו היינו אאוטסיידרים ומהשיחה הראשונה שהייתה לנו במישור של אחד על אחד, קלטנו אחד את השני. הייתה שם שפה משותפת והבנה, זה בא מהמקום הכי אנושי כבני אדם, כחברים, קלטנו שאנחנו יכולים ללכת יחד. אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו. הוא שמר על השפיות שלי".
מה שמעניין הוא שבעוד אופיר עטה על עצמו מסכות ושקרים בלי בעיה, את היית מאד שקופה בכנות שלך וכשניסית לשקר, נחשפת.
"אין ספק שלאופיר יש יכולת מדהימה לעטות עליו מסכות, הוא סוג של בן אדם כזה, הוא עורך דין מגשר, בכל זאת", היא צוחקת. "לעומת זאת, לי קשה יותר. אם מישהו לא אוהב אותי גם אני לא אוהבת אותו, מי שלא בא לי עליו יודע את זה, אולי יכול להיות שהייתי צריכה לנהוג אחרת, מבחינת המשחק החברתי יכולתי לעשות זאת, להיות קצת אחרת, אבל כשאתה נמצא שם התכונות והרגשות האמיתיים שלך מאד חשופים, מאד מוקצנים".
"אופיר במצבו הרגיל הוא מניפולטור ורגיל לתמרן בין אנשים כי זה התפקיד שלו בחיים, אני לעומת זאת לא כזאת, אני באה מתחום הפרסום והשיווק, ששם יש המון מניפולציות אבל אף פעם לא הייתי מסוגלת למכור מוצר שלא האמנתי בו או שלא הייתי מאחוריו לגמרי".
בדיעבד, עשית טעות כשהחלטת ללכת אחר אופיר, כמעט בעיניים עצומות?
"סמכתי עליו בעיניים עצומות. אם הוא לא היה עושה את מה שעשה עם מעיין הייתי כבר מזמן מחוץ למשחק. הוא לגמרי שמר עליי. הטעות שלי הייתה היחידה היא שלא הלכתי חיפשתי את פסלון החסינות לפני מועצת השבט האחרונה. הייתי קצת שאננה, הייתי בטוחה שמירית הולכת, לא לקחתי בחשבון שאני אלך. לא הלכתי לחפש וזה לא משהו שמתאים לי לעשות, אני מנסה להאמין שמשהו בפנים עצר בעדי. כנראה הייתי שאננה מדי".
אם יש משהו אחד שמעורר בסיאני צחוקים מתגלגלים והרבה שמחת חיים הוא הרגע המחולל בו דיוה חתמי-גולדוסר, יריבתה המושבעת מהרגע בו נחתה באיי הפנינה, הודחה מהמשחק. סיאני מספרת כי חיכתה לרגע בו האומה כולה תצפה בנפילתה של הבנקאית מכפר ויתקין.
"הכי נהניתי מההדחה של דיוה, גם באי וגם כשצפיתי בזה מהבית. לראות אותה מאבדת את זה, זה היה נפלא. משהו שתמיד ניסיתי לומר בוידויים שלי מהאי, שהיא מטורפת לגמרי", צוחקת סיאני, "ההדחה של דיוה הייתה בשבילי סוג של שירות לציבור וגם אם הודחתי אחריה, לפחות אני יכולה לומר שעשיתי משהו במשחק הזה, שהייתי שותפה להדחה שלה".
ואחר כך נאלצת לפגוש אותה באי המודחים. ספרי קצת על המפגש המחודש.
"כן, היה די מפחיד לפגוש אותה ואת מעיין שוב. באתי בגישה קלילה נורא, 'יאללה, תשתחררו, זה רק משחק' וזה עבד. באמת הצלחתי לצנן אותה, אנחנו לא החברות הכי טובות אבל על אי המודחים היה לנו אינטרס משותף, אנחנו קבוצה. לכן המפגש היה בסדר בסך הכל, היא המשיכה עם כל מיני קטעים והיה לי קשה לסבול אותה אבל לא נורא, שרדתי את זה".
היית עושה את זה שוב?
"כן. אני חושבת שהפוטנציאל שלי ושל אופיר יחד לא הגיע לידי מיצוי. כשהייתי שם, בפנמה, אמרתי שבחיים לא אעשה את זה שוב. זו טראומה רצינית זה חוויה שהיא לא בריאה לגוף, כמו כל דבר בסגנון הזה, אבל היום אני יכולה לומר שלחלוטין הייתי חוזרת על החוויה. הייתי לוקחת איתי את אופיר".
הישרדות איי הפנינה, ימים ד' ושבת, 21:00, ערוץ 10
נא להמתין לטעינת התגובות
