הזוג השורד: נפרדים, לדקה, ממיכל
פרק משמים למדי של "הישרדות" הפציע אמש אל מול הספה השורדת. הצלע הנשית מבכה את הליכתה של הבחורונת בביקיני החום ומתאהבת מחדש במשפץ יאכטות מקועקע. הצד הגברי מסרב לבכות וטוען שאי אפשר להתבאס מהליכתו של מישהו שחוזר בהפוכה. וגם: תגובה לטוקבקטיסטים
במהלך הפרק, כשהבנתי שמיכל כנראה תארוז את התיק בסוף מועצת השבט, התחלתי לחשוב מה היה קורה אם לא הייתה חוברת לאופיר ושומעת לעצותיו המלבבות. כנראה שלא הייתי מצליחה לחבב אותה כל כך, כי היא הייתה נפלטת החוצה הרבה לפני שהייתי מתרגלת אליה. למיכל הייתה בעיה אחת - היא לא אופיר. היא לא מסוגלת לביים הפקת תיאטרון מושחזת ולגרום לשבט שלם להאמין לה בעיניים עצומות. היא פשוט לא שחקנית כזו טובה.
בן: תסלחי לי אם לא נוזלות לי דמעות על העזיבה של מיכל. אבל זה נובע משלוש סיבות עיקריות: א. אני גבר וגברים לא בוכים מטלוויזיה, אלא אם זה במבי. ב. כי מיכל, למרות רגשות החיבה הבלתי מובנות שלך אליה, לא גילתה חוט שדרה במשחק (והיא נורא רזה אז אפשר לראות שאנטומית יש לה אחד). ו-ג. כי כבר כמה באמת אפשר להתבאס מעזיבה של מישהו כשאתה יודע שיש סיכוי שהוא יחזור.
אבל אני חייב להודות שהשיחה בין איגור לגיא על אי הגלות, שחשפה את השקר ה"גדול", נראתה מאד מוזרה. השניים דיברו על תרומת מיכל לשבט קניבה, ואז לפתע איגור בחר לשאול את חברו/יריבו בלי קשר לשום דבר: "היא לא אמרה לכם כלום כשהיא חזרה מאי הגלות?". רצף לוגי בין שני המשפטים בטח לא היה שם. פאק עריכתי, יד מכוונת או מחשבות נודדות של משפץ יאכטות?
נועה: במועצת השבט גילינו שלמשה אין משמעות. ממש כמו שלא הייתה לו בעונה הראשונה. גם כאן הוא סתם כלי של ההפקה, מן ליצן חצר שנמצא במפתיע באיזה אודישן וגרם לקהל לסנן ביטויים כמו "אין דברים כאלה". גם הפעם משה בא לשחרר כמה אמירות כאילו משעשעות, לפלרטט עם הבנות, לסמן לעצמו את אריק כקורבן לשנאה ולכלוכים (זוכר את השנאה שמשה פיתח לגיא מהעונה הראשונה?) ולהתעופף חזרה לזרועותיה של מרינה כשהוא משאיר את מפיקי "הישרדות" עם
ההבטחות ששיחרר משה לאורך כל הפרק, לערבב את המשחק על חשבונו של דוקטור אריק, התגלו במועצת השבט כאמירות סתמיות של ילד בן חמש ולא תרמו כלום למשחק - לא דרמה, לא מתח, ולא עניין. כמו שחשבתי, החזרתו של הלא-מלצר-חולון הוכיחה את עצמה כמיותרת לגמרי, בשבילי לפחות. בשביל אבוט-רייף-המאירי היא הייתה אמורה להיות מכרה זהב. נו, איפה דן מנו שיאכל את אופיר לארוחת צהריים? זה לא יקרה?
בן: זה שהבאת משה לא שירתה דבר מבחינת רייטינג – זה ברור. הוא לא קידם את העלילה במאומה ורק נתן לצופים תחושת אי נוחות כפולה. ברמת המשחק, נותרנו עד לדקות האחרונות של הפרק ללא מושג אמיתי לגבי מעמדו האמיתי או יכולת ההשפעה שלו. לפחות היו מודיעים לנו מראש: נשאר, הולך, מצביע, או משפיע? אבל כבר למדנו לא לצפות מההפקה למובן מאליו. ברמה האישית, משה עשה לעצמו שירות רע מאד. מבחינתי לפחות הוא הפך ליצור גס, שחצן וחרמן, וכל קלף האנדרדוג שלו נשרף לטובת עוד 15 דקות תהילה בפנמה.
מועצת השבט, דרך אגב, היתה אחת המשעממות העונה. גם ההדחה, הלכאורה מפתיעה של מיכל, לא הצליחה להרים את רבע השעה שנמשכה ונמרחה לנצח. לזה אפשר לצרף גם את הניסיון המאד פאתטי של ההפקה לגרום לנו לחשוב שסוחרת המט"ח התל אביבית מצאה את פסלון החסינות.
נועה: אתה כבר סימנת את איתי כמישהו שמעורר קצת עניין בחולות הרדומים של איי הפנינה, אני עדיין לא מצליחה למצוא בו קסם אבל יש לי נקודת אחיזה אחרת. זוכר איך לפני כמה פרקים התוודיתי כי חיבתי לאיגור נעלמה? קרא לי הפכפכה וחסרת עמוד שדרה, אבל אני מתחילה להתאהב בו מחדש. כבר בפרק הקודם, כשדימה את נועם טור לטווס מקרקר, הוא הצליח לעורר בי צחקוק קל, ובהישרדות איי הפנינה צחקוקים הם דבר נדיר, פיהוקים הם דווקא מצרך פופולרי.
גם הירידות של איגור על בנות השבט שלו, שהפסיקו לקלוע לו צמות ועברו לשחק במגרש של נועם, הסבו לי הנאה גדולה. הפעם הוא היה אחראי לטוויסט הקטנטן של המשחק, לחשיפת השקר של מיכל. אני יודעת, אני אמורה לשנוא אותו על כך, אבל הבחור הזה הוא כרגע הדבר היחיד שנוטע בי בזיק של צחוק. תן לי דקה להתרגל אל איגור שוב.
בן: את לא הפכפכה, אלא קשובה. קשובה ל"חבר השורד" שציין רק בטור הקודם שאיגור מתחיל לפרוח לאחרונה. השאלה היא האם את מתחברת לאיגור, כמו שהוא לדוגמא מתחבר לכלים מתקופת הפחחות? לפני שתעני הייתי מציע לך לקחת נשימה ויקינגית ארוכה ולהירגע. מה זה בעצם משנה? במילא עד יום רביעי תזגזגי חזרה ליואב.
כמו מועצת השבט, גם משימת אי הגלות היתה אתמול חסרת מעוף ומשעממת, אבל בעיקר לא מושקעת. מי יבקע ראשון גזע עץ? נו, באמת. מזל שזו לא היתה תחרות בין אנסטסיה למיכל, הפרק היה נמשך לנצח. החזרה של איגור לשבט סימנה מבחינתי את כל סיפורה של "הישרדות" בתקופה האחרונה. חברי בארו עמדו על החוף וחששו, שמא החליפו בין איגור לגיא באי הגלות. אפילו הם כבר שמו לב ש-24 דקות בתוך הפרק וההפקה עוד לא עשתה שום טוויסט.
גיא זוארץ הוסיף לנו אחד במתנה ואמר חברים 11 פעמים.
במהלך הפרק (אחרי החסינות האישית) נראה אריק אומר משפט על מיכל בראיונות אחד על אחד מול המצלמה. תחילת המשפט נאמר על רקע אור יום, אבל בהמשך שלו נראה הדוקטור, כשמאחוריו חושך מוחלט
1. "לא בוכים על חלב שנשפך ואמן שיפול על אריק פסנתר או משהו" (משה מפגין בגרות וריסון לאחר שאריק סייע לאיתי במשימת החסינות האישית)
2. "הזיכרון שלי לא משהו. לקח לי פה חודש להבין עם מי אני ישן ואיך קוראים להם" (הזיכרון של איגור שוב בוגד בו, הוא רק 24 יום על האי)
3. "ביום המאושר בחיי אני כאן לבד" (אנסטסיה החביבה, אם דחית את החתונה ליום אחר, זה כבר לא נחשב)
4. "יש גם מוח, קלבסה עובדת, אני לא רק גוש בשר בלי רגשות" (איתי מבקש להוכיח שהוא מוח, מוח, מוח - אז מה אם אריק עזר קצת)
5. "זה לא מבט ספורט פה" - (אריק מסביר למשה שפיזיות לא חשובה בדרך היחידה שהאחרון יכול להבין)
נועה: בשבועות האחרונים פנו אלינו מספר טוקבקיסטים וביקשו שנצטרף לקמפיין לקיצור אורכם של פרקי "הישרדות". במשך הזמן התייחסנו לא פעם לאורכם של הפרקים ואף ציינו כי בארצות הברית, אנחנו מקבלים את מנת ההישרדות שלנו בפרק בן 45 דקות, שכולל משימות, הצצה לבריתות ולאסטרטגיות הרגע, קצת צחוקים, קצת ריבים ומועצת שבט אחת שבסופה הדחה.
אני חייבת לציין שאני מסכימה עם הרעיון לקצר את הפרקים, לפחות בעונה הנוכחית. לו היינו מקבלים ליהוקים שובי לב, טיפוסים שכל אחד מהם גורם ליצר הסקרנות שלנו לנבוט מבפנים ולו היו לנו משימות מקוריות משכנעות, תככים ואסטרטגיות לרוב וגם צחוקים לרוב, הרי שיש סיבה למתוח את קיצו של כל פרק.
בעונה הנוכחית אנחנו לא מקבלים את הדברים האלה, ולכן תעשה הפקת הישרדות חסד עם הצופים אם תקצץ עשרים דקות מכל פרק - אני מציעה שתעשה זאת על ידי ביטול ההסברים הבלתי נסבלים של השורדים על כל צעד ומיני-אירוע שקורה באי או במהלך המשימות וגם תשאיר לנו טעם לעוד, כשתחתוך ממועצת השבט את השאלות המנחות מדי של גיא זוארץ.
בן: למרות שהפנטזיה של קיצור הפרקים מאוד קורצת לי והייתי שמח להרוויח עוד שעה וחצי בשבוע, ההיגיון הכלכלי של הארכת הפרקים מאד ברורה. ההשקעה הכספית הנדרשת כדי להרים עונה של "הישרדות", ועוד ברמה טכנית מאד גבוהה (מילה טובה על הצילום), היא כה גדולה שאין דרך אחרת כנראה חוץ מלמתוח אותה כמו מסטיק בשביל לשבץ עוד פרסומות באמצע (בלי קשר לסמויות).
הפרק של אתמול היה כבר קצר מהרגיל. הפקת לקחים או דלות חומרים? לא יודע. אבל אם אנחנו רוצים להמשיך ולזכות בגרסה ישראלית של הפורמט, כדאי שנפנים שזה מה יש. כן, זה נמתח, כן זה נמרח, אבל זה שלנו. בימים של משבר כלכלי – גם זה משהו.
נא להמתין לטעינת התגובות
