סמסטר ראשון בשנקר הרחק מבצלאל
מנהלי המחלקה לאמנות רב תחומית בשנקר, שמסכמת בימים אלה סמסטר ראשון, מרוצים מהאווירה ולא מהססים להשתלח במוסד היריב שבו לימדו, בצלאל, שהוא "שיפוטי", "אגרסיבי" ו"מיליטנטי"
לארי אברמסון ומיכה לוין צילום: שנקר
לוין לצד פרופ' לארי אברמסון, שנותן את הטון המקצועי, נחשפו במהלך הקריירה הארוכה שלהם למגוון של מוסדות ושיטות לימוד, ומציינים שלצורך בניית תוכנית הלימוד במחלקה ריכזו את הניסיון, הטוב והרע, שצברו במוסדות אחרים.
עם כניסתם לתפקיד הכריזו השניים על תפיסה שונה למחלקה-של בית ספר ייעודי לאמנות שאינו נספח לחוג לתולדות האמנות או לחוג להכשרת מורים לאמנות ושהוא רב תחומי ולא מפורק למחלקות. התוכנית שמה דגש מיוחד על לימודי תיאוריה והיא קטנה, כ-50 תלמידים מקסימום במחזור.
המחלקה, מצהירים השניים, מבקשת לטפח תרבות ביקורת ראויה, ובסוגיה זו הם לא מהססים לבקר נמרצות את היריבה-האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, שבה כיהנו השניים כראשי מחלקות בשנות ה-90'. "תהליך הביקורת ב'בצלאל' שיפוטי ואגרסיבי, והפיל הרבה קורבנות במהלך השנים", משווה אברמסון. "הוא מתנהל כמשפט שדה, וגורל התלמידים נחרץ לחיים או למוות. זהו מודל שסופג השראה מהטירונות, ומעביר את תלמידיו מעין זובור שבסופו הם מתקבלים או נדחים".
האם זה קשור לפרסונות?
"כן. אבל גם קשור לתרבות הטירונות. משהו מיליטריסטי מאוד. זה הכי חריף שם מכל המקומות שאני מכיר בעולם. תלמיד מושפל קבל עם ועדה. זה דבר שאנחנו מאוד לא רוצים אצלנו. לנו חשוב להשתית את המחלקה על קהילת דיון ביקורתית שאינה רק שופטת, אלא גם מקשיבה. בעינינו זה המפתח לא רק לייצר אמנים טובים יותר אלא אנשים טובים יותר".
ואיך עושים את זה?
"אני אעדיף למצוא אמן מצוין ומורה מצוין, שהוא גם בן אדם מצוין. ויש כאלו. אני מאמין באנשים שהם טובים, ושתפקידם מוביל אותם לייצר תנאים כדי שהטוב יצא. הרי זה קל להוציא דווקא את הרע, את התחרותיות, את הקנאה. קשה יותר לתת תחושת אחריות וביטחון".
בבצלאל מפרגנים
השנה לומדים בתוכנית 35 תלמידים בלבד. אברמסון מעיד כי מספר הסטודנטים בתוכנית הוא נושא העומד בסימן שאלה. מחד, עומד הרצון לשמור על אינטימיות, ומאידך הנפח הקריטי של תלמידים שצריך לקיים את הדינמיקה. כך או כך, הוחלט השנה, בניגוד לשנה שעברה, לראיין את כל המועמדים ולא למיין מיון ראשוני על סמך תיקי עבודות בלבד. "אנחנו רוצים להבחין
בין טכניקה לכישרון, ולהיות בטוחים שלא פספסנו", אומר לוין.
בכל מקרה, מועמדים הסולדים מתיאוריה יתקשו למצוא במחלקה את מקומם. "בבצלאל יש מחלקות שמזלזלות בלימודיים העיוניים", אומר אברמסון, "ומי שהיה חזק בפרקטיקה, נמחלו לו הישגים חלשים בתיאוריה. אבל האמן הוא רגל אחת בסטודיו ורגל אחת בתיאוריה, וזה הדיאלוג אצלנו".
אתם מרגישים שאתם בדרך הנכונה למימוש החזון?
לוין: "עדיין לא ברור איזו עוגה תצא, אבל החומרים טובים. לא הייתי רוצה שישפטו אותנו לפי המחזור הראשון. מי שיגמור את התוכנית שלנו ולא יהיה אמן, לא בזבז את הזמן. יש עוד שורה של מקצועות נוספים שיוכל להשתלב בהם כמו אוצרות, חקר אמנות ועוד".
אברמסון: "אני מרסן מאוד את עצמי ואת חבריי מלצפות לתוצאות מידיות. התפתחות של אמן היא לפי ציר זמן לצדדים ולגובה, וקשה לאמוד אותה ברגע נתון".
זה נשמע קצת מהוסס.
אברמסון: "אני לא מפחד מהתוצאות, ממש לא. החינוך נשחק למבחנים ולממוצעים, אך זהו לא מדד לאיכות החינוך. ניסינו ליצור קהילה שיהיה אפשר ללמוד ולהתפתח בה. בכל הקשור לאווירה אנחנו טופחים לעצמנו על השכם".
מבצלאל נמסר כי "הביקורת בבצלאל, כמו בכל אקדמיה לאמנות מובילה בעולם, היא תהליך לימודי הכרחי ונעשית בצורה מקצועית, עניינית, בונה וברגישות וכבוד כלפי הסטודנטים. אנו מאחלים לפרופ' לוין ואברמסון הצלחה עם התוכנית החדשה".
נא להמתין לטעינת התגובות
