הזוג השורד: חותכים בבשר החי
חוץ מפרסומת אחת ארוכה מאד לחטיף שוקולד מפורסם ולסטייק נא הזוג השורד מצא את עצמו מול פרק מעורר פיהוקים של "הישרדות". אבל אז הגיעה מועצת השבט - סיון דיברה, איגור יצא פתטי ודיוה ועידן דגו זה את זו
רק חסר שהיו מראים את תהליך ההכנה עם השוקולד הנוטף, כדי להשלים את הקמפיין. שלא תביני, פרסומות סמויות הן חלק מהסיפור, גם בארצות הברית, אבל אמש זה עבר את גבול הטעם הטוב והפריך.
נועה: אווו, באמת טוב. אחרי משימת אי הגלות מצאתי את עצמי צועקת על המסך - "תקליק לי קליק, אריק, נווו, תקליק", כנראה שהפרסומת הסמויה, במיוחד אם היא לא כזו סמויה, משפיעה גם על כאלה שבאו לראות את "הישרדות" בשביל לראות "הישרדות" ולא להתרכז בפרסומות. אבל זה עבד עליי, מודה, והצטערתי שאין לצד הספה איזו חבילת קליק קורנפלקס, כנראה שזה מה שהאחראים על החסויות רצו, והופה, הצלחתם! יש תמורה לחסות שאינה מוסתרת בקפידה - תקליק לי קליק כריות ועכשיו.
בן: ואחרי שהסתיים הפרומו, היתה גם תוכנית ואתמול היא היתה גדושה – בסיוון. לאן שלא הסתובבת קיבלת צבע כתום בעיניים. פתאום הג'ינג'ית פה, פתאום הג'ינג'ית שם. היא לועסת בשר, היא שוכבת מעולפת, היא – תחזיקי חזק – מדברת. לרגע חשבתי שקמפיין "השמיעי קול" שלנו אכן עבד. האמת היתה כמובן אחרת. הסטודנטית למנהל עסקים, שנשברת יותר מהר מחטיף קליק בפה, נשלחה הביתה וב'הישרדות כמו בהישרדות' ( אני שונא את המשפט הזה) החליטו לתת לה אקזיט מכובד.
זמן המצלמה הנרחב שזכתה לו היה מוגזם מדי, אבל סיוון עצמה לפחות יצאה בסטייל והוכיחה שבתוך הגוף הצנום והאנורקסי קמעה מסתתרת בחורה עם עקרונות. הביקורת שלה על איגור היתה חדה, מדויקת וגרמה לאינדיאני שלך לגמגם.
מעבר לזה לא היה הרבה דברים מרעישים במועצה. יואב הוכיח שאפילו כשהוא אומר דברי טעם (והיו כאלו) זה עדיין נשמע דבילי. אופיר הוכיח שבעוד יואב עמד אחרון בטור החלוקה אצל אלוהים הוא הגיע מוקדם כדי לקחת מספר. והתגלית המרעישה – כל השורדים ישבו על כיסאות. אולי זה רק אני, אבל ממה שזכור לי המתמודדים תמיד ישבו על טריבונות אבן.
נועה: עד למועצת השבט הרגשתי שמשהו לא זורם הפעם במים של איי הפנינה, על אף העין הבוחנת שהתמקדה סופסוף על בארו ולשם שינוי, לא על השרירים של בשבקין, האינפוף של אפרת והיציאות המפגרות של אנסטסיה.
מועצת השבט סיפקה הצצה לדינמיקה המעורערת של השבט הירוק, שעד כה נראה לי כשבט היותר מגובש, כנראה בגלל שחבריו לא נחשפו עדיין למשימות החסינות האישיות של ג.זוארץ. במועצת השבט התגלו הפרצופים האמיתיים של חברי בארו - מהמלכותיות והכנות של מיכל, שלא ברור לי מה לעזאזל כולם רוצים ממנה, ועד לצביעות של דיוה ואיגור (כן, כן, איגור). בסוף, תחושת הבטן שלי וכנראה גם הבטן שלה, ניצחה, וסיון הודחה, לא לפני שניצלה את הדקות האחרונות ופצחה בנאום מרגש ואיך לא, עתיר דמעות.
טוב עשתה סיון שפתחה את הפה וניצלה
סיון הייתה הליהוק הגרוע של העונה - ערבול של שיעמום, קטנוניות, פינוק ופלגמטיות - קומבינציה שלא מתאימה ל"הישרדות", לא ל"מפרץ האהבה" ואפילו לא ל"פסטיבל מספרי סיפורים". היא לא שירתה בשום צורה את העלילה המעורערת גם ככה של "הישרדות איי הפנינה" ולכן, טוב שנפטרנו ממנה מבעוד מועד. היי שלום, בכיינית.
נועה: אהבתי את משימת הבודי-פיינטינג של מיכל ואריק. כשאריק מרח את הצבע על החזה של מיכל בהילוך איטי שורבבו שפתותיי בהתרגשות יחד עם הברווזה השזופה, כשמיכל נגעה ברכות בירכו של אריק מצאתי את עצמי מקווה שתכה גם קצת יותר למעלה, על החבילה, ובכך אולי תשבית את הדוקטור המעצבן לכמה פרקים, וכשהשניים ליטפו זה את בטנה של זו בצהוב ובאדום, הצטערתי שלא מדובר בקליק צ'ילי מומס וחמים שהיה מוסיף לכל הסיטואציה, יחד עם המוזיקה הדרמטית המשונה והלא קשורה לכלום, רומנטיקה מסויימת, כזו שלא תבוא לידי מימוש לעולם, מן הסתם.
משימת הבשר הייתה דוחה לצפייה והעלתה בי געגועים לתקופת הצמחונות שלי, אז ריחמתי על שבלולי הים ועל פרות משה (דן) רבנו. איזה גועל נפש, איזה פיכסה, איזה סיוט. התפלאתי כיצד בנות השבט לא מקיאות את מנת האורז היומית או המנגו המזדמן והשתוממתי עוד יותר מכוחניותה של דיוה ומליקוקי הזוועה של אופיר וסיון. אחרי שהקאתי, פתחתי חבילה של קליק שחור לבן, ככה אני, מושפעת מפרסומות.
בן: תיאוריית המשבר הכלכלי שחווה התוכנית ממשיכה להתגבש. חטיפי השקולד שזכה בהם אריק בסיום משימת אי הגלות דרבנו אותי לצאת לחנות המכולת הקרובה ולבחון את עלות הפרס שקיבל הדוקטור. שימי לב לתגלית המרעישה, חבילת השי המפוארת שקיבל אריק מידי הפקת הישרדות עולה 35 שקלים ו-70 אגורות. בפעם הבאה מומלץ ללכת על מסטיק בזוקה. אם ממש רוצים להתפרע חבילת ופלות.
מעבר לכך, קרב הצבע הפאתטי בין דוקטור אריק למיכל היה משמים למדי ורק הוכיח שסוחרת המט"ח פשוט סקסית יותר כששופכים עליה קצת טמבור. הקרב האמיתי התחולל מאוחר יותר כשתשעה אנשים בריאים בנפשם התחרו על קרביה של פרה תלויה על חבל. ואיך נאמר, היה גועל נפש.
המשימה הזו היא אחת מהמבחילות בתולדות הישרדות, לא רק בישראל גם בארצות הברית. היא לא מצטלמת טוב, גורמת לבנות לאבד את הסקס-אפיל שלהן ובוודאי תדרבן גם הבוקר כמה יפי נפש להתדפק על דלתות הבניין של ערוץ 10 עם שלטים של 'תנו לחיות לחיות'.
נועה: במועצת השבט גיליתי שכמה טיפוסים שהובילו את רשימת ה"כן" שלי, מעוררים בי אנטגוניזם פתאומי וגורמים לי לסמן עליהם X ולהעבירם לרשימת ה"לא". החזק חזק, חברי, מדובר באחד הטיפוסים שהיללתי ושיבחתי במשך השבועות האחרונים - מנחש? אתה מוכן לזה?
האכזבה הגדולה שלי, הכי גדולה, היא איגור. כן, אני מודה, אתה צדקת כשהזהרת אותי מפניו. הבנאדם הפך מול עיניי מאינדיאני מקועקע וכריזמתי לסתם סתמי סתום כזה. ההתנהגות שלו במועצת השבט - הצביעות וההתנפלות על מיכל ועל סיון - גרמו לי להבין שאין כלום מאחורי חזות האריה המסוקסת שלו, ששבתה את ליבי כל כך עד כי דמיינתי כבר את איחודנו על איזו יאכטה הרצליינית. מדובר בחתלתול קטן שעדיין מחפש את הביצים שלו ויורה ליקוקים לכל עבר. רמז: ביציך מוחזקות חזק על ידי דיוה ועידן.
בן: מקבל את ההתנצלות על איגור, אבל קבלי וידוי הרבה יותר מטריד: דיוה מזכירה לי את ניצה - המורה שלי מכיתה ד'. אותו מבט מפחיד בעיניים שמנסה לאיים, הח' וה-ש' שורקות לכיווני בטון מתנשא, רודפות אחריי ומאיימות להעמיד אותי בפינה אם לא אעמוד בהקצבת האורז היומית. רק חיבתה לעידן הפכה את כל הטראומה הילדותית שהתחוללה בראשי באותו הרגע למשהו ביזארי, וגרמה לי תחושת קבס ובחילה, משל ניסיתי להוריד נתח בשר חי מגופה של חיה.
הבנקאית מכפר ויתקין, כנראה תמשיך לרדוף אותי בחלומותיי בזכות השתתפותה במטבחון המדיני המצומצם של בארו יחד עם עידן מגדל האננסים ואיגור השור הזועם.
נועה: גם אתה דגת את זה, חבר? הרומן המתרקם בין עידן לדיוה מחריד בעיניי, ובשום אופן לא מפתה כמו זה של גב' רובינסון ובן בראדוק ב"הבוגר", גם לא כמו הסיפור של פנינה רוזנבלום ומשה חיים. מערכת היחסים הזו משאירה לי בפה טעם של קליק מקולקל. במקום שעידן יתלבש על איזו מעיין מזדמנת או מירית מסולקנת, הוא בחר דווקא בדיוה-לה-קשישה, רק שזו ניחנה בכריזמה של מכונית קלאסית אמריקאית - בהתחלה אתה נורא מתלהב ממנה, אחר כך אתה מגלה שאתה לא מצליח להחנות אותה בשום מקום ושהיא שותה דלק.
בן: לי דיוה מזכירה דווקא את המקרר שיש לי בבית, עושה הרבה רעש, אתה נורא רוצה להיפטר ממנו, אבל אתה יודע שזה ייקח זמן. אבל כל אלו לא משנים יותר, כי רגע אחד השכיח הכל. את משימת אי הגלות המגוחכת, את משימת החסינות המבחילה ואפילו את האחוריים השזופים של מאיר. למשך שתי שניות מיכל ומירית החליפו נשיקה קלה ביניהן והצליחו לפלפל קצת את האי היבש. ככה זה, כשאין היאבקות בוץ, גם לסבו-שיק עובד.
נועה: הלו! תרגיע עם הלסבו שיק שלך. אני חייבת לומר שתמיד צידדתי באנדרדוג, ובמקרה של מיכל נדמה שמדובר בפרינססה אנדרדוגית אמיתית ותכלס, מה רע בזה? אני לא חושבת שמיכל מתנשאת מדי, אלא בחורה שמצאה את עצמה עם חבורה של אנשים רודפי צומי שכל אחד מהם חושב שהוא הכי אינטיליגנטי בקבוצה (אה, וגם עם יואב) ומבטאת בכנות יתרה את מה שכולנו חשים בסיטואציות כאלה - חוסר נוחות. אני מחזיקה לה אצבעות מול איגור, דיוה וכל החמולה. שירדו לה מהטוסיק לעזאזל. אגב טוסיקים, חשיפת הישבן של מאיר גרמה לי לרצות לדקור את עיניי ולהפוך לעיוורת.
בן: אינני יודע מי המתמודד שיודח כיוון שעבר על החוקים של התוכנית, אבל מפגן הטוסיק של מאיר בפני האומה מזכות אותו במספיק נקודות מבחינתי, כדי שהוא יעוף מהאי. עבירה על החוקים? אולי לא. אבל בטח עבירה על גבול הטעם הטוב. הפרחים לאנסטסיה.
גיא זוארץ קימץ ב"חברים" ושלף את מילת המחץ רק 9 פעמים עלובות (ותודה לזוג השורד האחר, דניאלה ורועי, שעזרו בספירה)
1. "מי אתה, אבא שלי, שתגיד לי מה אני מתבכיינת?" (סיוון תוקפת את איגור ומראה אופי, שניה לפני שמראים לה את הדרך החוצה)
2. "אומרים ששוקולד יותר טוב מסקס, לפעמים רק לפעמים – זה נכון" (מיכל מחליפה את הדבר האמיתי בחטיף שעולה 5.95 שקל)
3. "זה היה הדבר הכי דוחה שראיתי בחיים שלי ואני ממש אצטרך לצאת מגדרי כדי להצליח במשימה הזו" (מיכל מתארת את המשימה בזמן עבר אבל אז קופצת לזמן עתיד, אז מתי בעצם צילמו אותה?)
4. "פתאום מאיר מוריד את המכנסיים שלו ומשתזף לידי עם התחת לשמש, עירום" (אנסטסיה מסתנוורת בטראומתיות מהלחמניות של מאיר)
5. "הרגשתי כמו לביאה שמביאה אוכל לגורים שלה" (דיוה הופכת לחיית טרף ומכרסמת את מיכל תוך כדי)
נא להמתין לטעינת התגובות
