הזוג השורד: חול, חול ואין מה לאכול
הזוג זכה סופסוף לקצת נחת, כשצפה במשימת הקרב המדוגמת, במאבק האיתנים בין בשבקין ואיגור ובסיון פוצה את פיה אבל המשבר הכלכלי שהביא את ההפקה להעניק לחמים במקום פרסים העיב על ההתרגשות. וגם: פניות נרגשות ליואב ולבשבקין ופוביה מנמרים
המשימה העתיקה והמועתקת של קרב המכות בחול, היא אולי מבין הטובות שיש לשלב השבטים המפוצלים להציע. בארצות הברית היא נותנת את התמורה המלאה וכשלא חורגים מהפורמט - גם בישראל. השוורים הזועמים יצאו לדרך, ואנחנו תאבי הדם והבשר כל כך רצינו לקבל את התשובה לשאלה הקיומית החשובה מכולם: מי יותר חזק - גיא או עידן? אנסטסיה או מעיין? בשבקין או איגור? כאילו בתזמון מושלם דקות לאחר הזנקת ה"חברים" של זוארץ, החל הגשם לרדת והפך את החוויה ל"אגו-טוטאל" מושלם. על תרחיש כזה טוב לא חשבו בהפקה - הפעם קשה להאמין שאפילו להם יש מילה עם אלוהים או דני רופ.
אז מה קיבלנו? בשבקין בטירוף מג"בניקי הוכיח שהוא מתמודד ראוי לתחרות הסופרבול הקרובה, ועל הדרך ניסה את כל המהלכים שלמד כילד ממתאבקי הרסלמניה. אנסטסיה ריתקה בתפיסת נלסון את מעיין ועל הכל מנצח יואב בפרשנות נבונה של ילד בן 7. מעבר לפיזיות הבוטה, שתמיד מצטלמת טוב בתוכניות טלוויזיה, היה רגע אחד שתמצת את הכל - הבנות נלחמו בבוץ וגיא בחיוך ממזרי סיפר את כל הסיפור("מאד מצחיק לראות את זה מהצד, משעשע לראות בנות הולכות מכות").
על התחרות השנייה אין מה להכביר במילים. משימה קלאסית של הישרדות. ובכל זאת, אני מתבייש להגיד אבל הניצחון של קניבה גרם לי לסיפוק קל. האם יכול להיות שהתחלתי להזדהות איתם? אל תגלי לאף אחד.
אולי זה המשבר הכלכלי אולי הרצון לצמצם את עלויות ההפקה, אבל הפרסים במשימות הפרס מראים שיש איזה נסיון מוסווה של התוכנית להדק את החגורה מבחינה תקציבית. יאכטות בפנמה? שולחן עמוס לעייפה בדברי מתיקה? לא. תגנבו אחד מהשני. טוב נו, לגיא יש יום הולדת אז קחו גם לחם וחמאה, אבל רק אחד לכל אחד - ברור!
נועה: אני מודה, המשימות הפעם היו טעימות והמאבק בין שני כוחות הטבע בשבקין ואיגור, ריגש אותי והעניק לי דמעות ורדרדות של אושר ומיני-אורגזמה. קשת של צבעים זוהרים הופיעה בשמיים כשבמקום לפהק הישרתי מבט אל המסך בציפייה, אבל לא ראיתי את המשימה הזו מסתיימת באיזשהו יתרון לאחד הצדדים והפשרה הסופית של זריקת הכרית על ידי ג. זוארץ, אכזבה אותי מעט. עם זאת, שמחתי לראות איזו התעוררות בגזרת המשימות. סופסוף היה מדובר באטרקציה של ממש, שכללה לוחמת שטח וקרב פיזי אמיתי בין שני השבטים. סופסוף מישהו הכניס מכות לאפרת.
משימת החסינות
בגזרת הפרסים, טוב שלא הלכו על קופון להנחה באיקאה, או חבילת מסטיקים, אבל לחם וחמאה זה עלוב מאד גם על אי בודד. הייתי רוצה לראות שולחן ערוך למשעי ועליו גפילטע פיש, רגל קרושה ובמבה נוגט. אגב, מזל שבארו לא זכו, יואב היה בוחר בארגז יהלומים וזה לא היה עוזר לבטן המקרקרת של דיוה, סיון ומירית.
בן: קראו לו דפ"ר, נעל, ערס מפגר ואפילו כינו אותו זוהמה מהלכת, אבל איך שלא מסתכלים על זה מאיר מספק את הסחורה ובגדול. אולי הוא לא בדיוק כוס התה של רוב תושבי האי הצפונבו-ביבים, אבל זה מה שמייחד אותו והופך אותו לבאנקר של העונה (חוץ מבשבקין כמובן). הוא ירה על דיווה, הרגיז את עידן והוציא ממירית את כל מיתרי הקול שעוד נותרו לה. אבל השיא היה כמובן המצ'-אפ עם איגור. כמה אירוני להגיד למשפץ יאכטות - "לך תבנה לעצמך קריירה במקום לזיין לאנשים את השכל", כשאתה עקר בית. אבל זה מה שיפה אצל מאיר הכל אפשרי והכל לוגי. אפילו המשפט ההזוי הזה.
"חברתי" השורדת אני יודע שאת אוהבת את איגור, אבל בעיני הוא אחד הגברים החלשים של העונה. אין לו את הלוק הדוגמני של גיא, ההברקות של בשבקין או החוכמה של אופיר, וכששלושת התכונות האלו חסרות הוא נהיה סתם בחור עם לוק אינדיאני וסכין חדה ביד. ואני משער שחברי השבט לא שמחו לראות במיוחד שהוא גם אוהב להתגרד עם המאצ'טה.
נועה: וואו, איזה אבסורד, אותה ספה וגישה כל כך שונה. מה יש לך נגד איגור? או יותר נכון, מה לעזאזל אתה מוצא במאיר? הקרקס הניאנדרטלי הזה עושה לי בליל בבטן וגורם לרפלקס ההקאה לעבוד שעות נוספות ולהטיל צילו על מנת האורז היומית שלי. הסמרטוט הזה כורה לעצמו בור שממנו לא יצליח לצאת גם בעזרת החבלים שיואב ישחרר עבורו בכוחות טלקינטים ובעזרת האינטלקט הרב שלו. בשבקין, תעשה טובה לאחות, צא מהסרט ותדיח את מאיר ברגע שתוכל.
ממולו, "חברי" השורד, ניצב חזק, שרירי ושובה לב - הפיראט והקעקועים - האינדיאני שלי. היחיד שפתח את הפה (חוץ מעידן, מגדל האננסים שחובב נשים מבוגרות), אמר מה הוא חושב על הקופיפון המיותר ושיחק אותה כשהוסיף בנזין לאש גם בתחילת משימת החסינות וחימם את קניבה על מאיר, איזה יופי של איגור.
בן: עד היום הוא לא נתפס תחת הרדאר של הספה השורדת. אבל עידן מרשים לחיוב בשבט בארו. הוא עוד לא נבחן ברמת האסטרטגיה, אבל מגדל האננסים (כמה שהטייטל נשמע מגוחך) מתגבש כמנהיג של שבט השעמום. מעמדו נראה יציב מתמיד, הוא הרבה מעבר למולקולות האיי-קיו של יואב ואם רק הייתי יכול להוציא מהראש את הפרומו המזעזע לשבוע הבא בו הוא עושה קולות של נמר לדיווה - הוא היה זוכה לחיבתי היתרה.
נועה: אכן מדובר בסיוט רומנטי ממולדת האננסים, עם שידור הפרומו לפרק הבא חלפו לנגד עיני כמה סצנות דוחות במיוחד מ"חיזור גורלי".... רגע! עצור הכל! קלוט איזה קול יפה יש לסיון, חבל שלא הלכה ל"כוכב נולד" אלא בחרה דווקא ב"הישרדות". ב"כוכב נולד" מתפנקים עם ופלים וקפה מאחורי הקלעים וסטיילינג מפואר. גם "המירוץ למיליון" היה טוב לה, אם היה מדובר בטיסות במטוסי יוקרה, תוך שתיית שמפנייה, מריחת קרם גוף ומשימת ספא מפנקת במונקו. דווקא יפה לה גשם - אבל מישהו כבר עשה עצומה נגד הרעידות שלה? מפחיד.
בן: קמפיין ה"השמיעי קול" של סיוון ממשיך לקרום עור וגידים ובשעה טובה היא זכתה אפילו להתייחס לעצמה. יותר חשוב מכך, גם חברי השבט שלה הביעו בפעם הראשונה את דעתם על הסטודנטית למנהל עסקים וזה רק לקח עשרה ימים. מחווה נחמדה של ההפקה לבחורה שקרוב לוודאי תמצא את דרכה החוצה יותר מהר משהיא תוכל להגיד 'ג'ק רובינסון'.
נועה: הפעם אתה צודק, סיון כנראה לא באה לשחק משחק אלא למצוא נושאים לחלוק עם הפסיכולוג שלה. אבל אם תרשה לי, אשמח לדבר דווקא על יואב. אני פונה אל ליבו של המשפטן מלונדון, כי אל שכלו קצת קשה לי לפנות, שהרי התדרים עליהם הוא משדר נקלטים רק במאדים - חבר, חדל לדווח מהשטח ושתוק! אתה לא אור הלר, גם לא מנחם הורוביץ, אתה בקושי כריסטין מ"הדוגמניות".
אגב דוגמנים, יואב מזכיר לי את בן סטילר ב"זולנדר". אנחנו יודעים שיש איזה גלגל חורק בתוך הראש שלו שמסתובב ומסוגל להנפיק מחשבות אינטילגנטיות, אבל משום מה כל מה שאנחנו מקבלים זה מבט עמום ואמירות ריקות מתוכן. הצצה לפרק הבא מבטיחה שנזכה לאמירות מטופשות גם במועצת השבט. עם זאת, הייתי מאמצת אותו כחבר טוב, רק בגלל שהוא בטח היה משעשע אותי באמירות כמו "תראי איזה יופי הזריחה שוקעת" ו"וואו, איזו חולצה יפה את עונדת על הצוואר".
בן: . ויש את בשבקין שתמיד נמצא עם ניצוץ ילדותי בעיניים והמשפטים הלקוחים מעוגיות המזל ומסטיקי הבזוקה. המג"בניק הוא אולי האיש הפיזי ביותר במשחק (וסליחה לקוביות של איתי), אבל אין ספק שאם היה חשש לדמויי דן מנו באיי הפנינה, הוא מצליח להביא משהו אחר. רמבו קיד.
נועה: איזה גבר בשבקין. אמנם הדיעות שלו קצת מפחידות אותי וגם החוסר בטחון שלו מעורר בי השתאות, אבל הגברבר יודע להילחם כשצריך. מסתבר שכשבשבקין רואה מנהרה, שלא כמו אחד האדם, הוא לא רואה את האור בסופה, אלא זירת קרב מדממת בה יוכל להשתעשע עם סכינים, אגרופים וחלוקת צל"שים בסיום. הסלנג הצבאי עושה לי את זה, הדיעות שמתלוות אליו קצת פחות ובכל זאת, הטיפוס הזה הוא אחד הדברים המרעננים ביותר שראיתי לאחרונה, ויחד עם איגור, מדובר בשני ליהוקים מנצחים שמשלימים זה את זה, צריך רק לחכות לאיחוד ואז בטח נראה דם.
בן: עוד פעם איגור! אני הולך לראות "היום שהיה".
גיא זוארץ שקל מילים ואמר חברים רק 14 פעמים.
1. "לך תבנה לעצמך קריירה במקום לזיין לאנשים את השכל" (מאיר עקר הבית מעניק לאיגור עצות בנושאי עבודה)
2. "אני יודע לדבר עם האדם שהוא הכי ארחי פרחי או הכי נעלה" (בשבקין בשיק פסיכולוגי חוזר למצעד ובגדול)
3. "אני אומר לעצמי, אני הולך לפרק להם את התחת (בשבקין שוב מוכיח שהוא יותר מדי מושפע מהחיקוי של יובל סמו לאסי ועקנין)
4. "קיבלנו את אבן האש שלמען האמת שווה יותר מיהלומים" (יואב בעוד רגע של חוכמה בינה ודעת)
5. "אנחנו לא אוכלים את כל הטרפה, השמצה והקקבייקה הזה" (בשבקין מציג ידע קולינרי)
נא להמתין לטעינת התגובות
