הזוג השורד: כבוד למגזר
נסרין גנדור הודחה אמש מ"הישרדות" והותירה את צמד השורדים על הספה חלוקים בדיעותיהם יותר מתמיד. האם הודחה נסרין בגלל הסכסוך הערבי-ישראלי? האם פשוט הייתה מעצבנת? וגם: הנאום חוצב הלהבות של נסרין, רגע לפני שהחזירה את הלפיד

את רוב האש (מילה חזקה בימים אלו) אחרי מועצת השבט ימשוך גל, ותרשי לי לומר שלא בצדק. היזם מארסוף בחר, עם לא מעט הכוונה מגיא זוארץ, להעלות את הנקודה שכולם חשבו עליה ופחדו להגיד אותה, את הפיל הענק שניסו להתעלם ממנו למרות שעמד באמצע המדורה - נסרין לא התחברה לכולם כי היא ערבייה. סלחו לי "חברים" הוא צודק. אפשר להתווכח על הדרך בה ניסה להעביר את הפואנטה, אבל אי אפשר להתכחש לעובדה שהמוצא של נסרין היה אישיו.
מי עשה מזה אישיו? כולם. התקשורת לא כינתה אותה "ערביית המחמד" של התוכנית? זה לא מה שההפקה קיוותה שיקרה כשליהקה אותה מראש לתוכנית, ועוד לצידו של מתנחל? אם כבר, אבוט-רייף-המאירי הרוויחו מכל הסיפור. קיבלו את כל המהומה הלאומית שניה לפני שנסרין מודחת, ועוד בתקופה בה המצב הביטחוני מהדהד ברקע. תזמון זה הכל כנראה.
ונסרין? היא יצאה הכי טוב מהסיפור. עשתה שירות מצוין לקהילה הערבית וגם סידרה לעצמה נקודות זכות בצד היהודי עם נאום השואה והצ'יפ של ביאליק במוח. אם תרשי לי להיות עמוק לרגע, אפשר להגיד שהנאום שלה היה אולי הדבר הכי משמעותי שאי פעם נאמר על ידי משתתף בתוכנית ריאליטי ישראלית (עיקרי הדברים מצורפים מטה).
אבל נסרין גם לא צריכה להיתמם, כי היא שיחקה לא מעט על הקלף הזה בעצמה. דברי הפרידה שלה היו דוגמא מצוינת לכך: "ניסיתי להימנע עד כמה שאפשר מלהיות שגרירת המגזר. דיברתי בשם עצמי. אני מרגישה שהגנתי על עצמי כערבייה ישראלית מול קומץ של בורים". דבר והיפוכו, לא? כך שאולי אכן ניחוח של גזענות עלה לצידם של קיסמי העץ במועצת השבט, אבל אם בשבקין וחבריו הביאו את הבנזין (לא ליד יואב בבקשה), אז היא לפחות אספה חלק מהזרדים.
נועה: נסרין לא עפה בגלל שהייתה "ערביית המחמד" של התוכנית, גם לא בגלל הסכסוך ולא בגלל הבדלי המנטליות. בכל אחד מאיתנו, ערבי, יהודי, משפטן מלונדון או דיוה מכפר ויתקין יש ניצוץ שעלול להתלהט ולהפוך אותו למי שעומד מול האש וגם נשרף ממנה. נסרין היא הראשונה שנפלה במלכודת הזו, שכוסתה היטב בשמיכת הערביות, בגלל שהיא הייתה בלתי נסבלת.
גם אם נסרין באמת עשתה את גן חובה חמש פעמים, כמו שאמרה אפרת - האישה עם האינטונציה

וגל? מעורר בי אנטגוניזם! גל אמנם אסטרטג גדול אבל יש לו כריזמה של שבלול בלי קישקעס. ההחלטה לבוא ולערער בכל פעם מחדש את הקרקע של הדמויות האחרות, שלא כל כך שולטות באסטרטגיה, היא נכונה, אבל זה לא אומר שצריך לפתוח כל נושא במועצת השבט כמו באיזה שיעור חינוך בנושא סובלנות בכיתה ג'. גל לא למד כנראה לסתום את הפה, ודווקא מי שנראה זהיר בתחילה יהפוך לאט לאט לאישיות בלתי נסבלת בגלל הויכוחים שהוא מעורר והצהרות כמו זו ששלף מהפה שלו במועצת השבט. גל נכשל, הוא רצה את נסרין ואת הקול שלה לידו, במקום זה הוא הפך את המשחק שוב.
בן: הפוקוס בתוכניות הראשונות הולך יותר לקאניבה. משתי סיבות. הראשונה היא ההפסד בשתי תחרויות החסינות, אך החשובה יותר היא שמדובר בשבט פשוט הרבה יותר מעניין מבארו.
אם בכל זאת צריך לתת מילה על השבט היריב, אז היא מגיעה לאופיר שבשתי התוכניות האחרונות מתגלה כמתמודד מאד אינטיליגנטי ומחודד. בניגוד ליואב, שאינו הסכין החדה במגירה, הוא חזר לשבט לאחר שקיבל את הרמז לפסלון החסינות, ונתן לחבריו בדיוק את תמהיל הכזבים הנכון. כלומר, העו"ד עשה בדיוק את הדבר בו כשל המשפטן – לשקר. יכול להיות שלומדים את זה במהלך בחינות הלשכה?
נועה: שבט קניבה אולי תופס עכשיו את כל הבמה, אבל ההמתנה להתעוררות בבארו תהיה מתוקה יותר. שם נמצאות הנפשות הפועלות שעלולות להתלקח בכל רגע. מאיר ומיכל המעצבנים, מירית הסיליקונית, איגור השווה שבסוף יתפוס עצבים על מישהו (מעיין?) ודיות המנגו שהופכת מציקה מרגע לרגע.
ואם מדברים על בארו, איזה מאותגר מחשבתית יואב! גם שרף את הרמז שלו על כל השבט, גם הצית כמעט את פנמה כולה וגם את חיבתי הוא איבד. אתה צודק, איזה חכם אופיר, השרוך הזה הולך להתקדם במשחק רחוק רחוק, וזאת בזכות מתכון מושלם של שקרים, ריחוק מדוד היטב וקרבה מדודה עוד יותר עם חבריו לשבט ובעיקר, יכולת לשנן רמזים וללמוד שגם לעצים יש עיניים.

בן: בטור הקודם הבעתי את דעתי ואמרתי שהמשימות אינן מקוריות ונלקחות כולן מהישרדות האמריקאית (להגנתי טענתי גם שזה לא דבר רע). אחרי התחרויות של יום שישי הגיע הזמן לקחת חצי צעד אחורה ואולי גם להוריד את הכובע. תחרות ה"יונתן הקטן" באי הגלות היתה מקורית, מבריקה וגם משעשעת.
נועה: לנגן את "יונתן הקטן" גם יואב היה מצליח. המשימה הייתה פשוטה מדי, ודי משעממת. משימת החסינות האישית הייתה גם היא שיא של חוסר תחכום, ומזל שהיה שם את אפרת שתוכיח שלא רק באסטרטגיה היא גרועה, אלא גם בהחלטיות.
בן: ומילה אחרונה על גיא זוארץ. איך לא? את מועצת השבט הוא שוב ניהל בצורה טובה, אבל ההתייפיפות שלו על דבריו של גל היתה מיותרת ("מה שאתה אומר זה דבר נורא עצוב") - המנחה לא נמצא כדי להביע את דעתו האישית. עוד נקודה רעה לחובתו היא השימוש הבלתי פוסק שלו בקלישאות. אם רואים את אופיר רץ למים, אין צורך להוסיף את המשפט "אופיר רץ למים". וכששבט קניבה מתקרב אליו לפני תחרות החסינות האישית זה מיותר לצעוק להם: "קניבה - בואו לפה!". הם הלכו בשורה אחד אחרי השני עם הדגל מקדימה כדי לחפש קוקוסים?
נועה: אין לי כוח למתח הבזוי שמנסה גיא זוארץ ליצור במהלך המשימות. במשימת אי הגלות זה היה שיא חדש, ההנחיות מגיעות באיטיות, ברובוטיות. אם כבר, החבריקו זוארץ הוכיח את עצמו דווקא במועצת השבט כשניסה ללבות את האש ולעורר את גל ואת נסרין לויכוח שעד עכשיו היה דחוק ועצור. כנראה שמי שמקליד לו את הטקסטים לתוך לוח הכיוונון שמחובר לו לגב, רוצה שגם קשי ההבנה ידעו בדיוק מה קורה. לפעמים אנשים הולכים בטור לחפש קוקוסים או לאתר שבלולים נכחדים.

1. "בשביל בנאדם מיובש אתה מדבר הרבה לאללה. אתה אמור לשתוק ולנוח" (יואב מציע למאיר המפרכס תרופה להחלמה מהירה)
2. "אני זה כמו מניה, תשמור אותי תרוויח הרבה" (אחרי החיות ומשחקי הלוח, בשבקין מראה שהוא חזק גם במשבר הכלכלי.
3. "אנסטסיה היא לא הסכין הכי חדה במגירה" (אופיר בהומור מושחז במיוחד)
4. "קוביות שחורות זה נגד עין הרע. לא יודע מה הקשר אבל אמרתי את זה" (בשבקין ממציא אמונות טפלות)
5. "הייתי צריכה את השרשרת חסינות. הטוסיק שלי צועק הצילו" (נאסרין מחזירה את כבודו של הישבן גם בהישרדות 2)
"המנטליות שלי היא שלך גל אני גדלתי בבתי ספר שלכם...הננה שלי היתה יהודיה. איפה המנטליות? אני לא יודעת קרוא וכתוב ערבית. עד כמה מסוכנים הדברים האלה שנאמרים ע"י עם הספר. עם הספר. ריבונו של עולם זה משחק. אם זו המציאות כולנו צריכים פשוט לחזור. יהודי אירופה ליהודי אירופה וכולנו צריכים לחזור. אם זו המציאות שואה תחול שוב. זה כל כך מסוכן מה שנאמר פה.
"אני לא חושבת שנתתי לאף אחד פה להרגיש שערבייה משחקת את המשחק. נסרין גנדור זה השם. לומר שאני כרגע מודחת בגלל שאני ערבייה, אני לא ארשה. אני אודח בגלל שנסרין היתה קצת חוצפנית, כן, היא קצת נבחה פה על אנשים, אני אקח את הכול. שאף אחד לא יעז להביא את זה כסיבה, כי אין שום סיבה. איזה הבדלי מנטליות, שגדלתי כמוך? (לגל) איזה תוכן, איזה צ'יפ במוח השתילו לי שהוא אחר מהצ'יפ שלך? ביאליק? היסטוריית עם ישראל. השואה? שלושה פרקים, שלוש יחידות בבגרות? לשיר בטקסים שלכם בבתי ספר?"