הדיון הפילוסופי של הקילרז

האם אנחנו בני אדם, או שמא, רקדנים? ואם אנו רקדנים? האם אנחנו רקדני אמת או רקדנים בתוכנית ריאליטי? והאם הרקדן הוא רובוט חסר רגש? מריצים שורות

נדב בורנשטיין | 18/12/2008 7:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
פספסתי מה הלך שם, כשהם קראו לי לעלות על במת כניעה דרכתי, בלי רצון, מלא חרטות פעמים רבות נלחצתי כשהדלת נבלמה עוצם עיניים, מנקה ת'לב, יוצא למשימה.
הקילרז - Human

 האם אנחנו בני אדם? או שמא רקדנים? סימני החיים תקינים, הידיים קרות. על ברכיי תוהה מהן התשובות האם אנחנו בני אדם? או שמא רקדנים?

ניחמתי חן וצדק, נפרדתי מכל טוב השתתפי בצערן של נשמה ורומנטיקה, הן עשו את מיטב יכולתן שלום לך התמדה, לימדת אותי כל מה שידעתי נפנף לשלום, תאחל לי בהצלחה, תפרד ממני פזמון האם המערכת שלך תהיה תקינה בזמן שתחלום הלילה על ביתך? אין שום מסר שממתין לך תגיד, הלב שלך פועם בכלל?

הקילרז - Human
מילים ולחן: Brandon Flowers Dave Keuning
.Mark Stoermer Ronnie Vannucci Jr


הפכנו קהי חושים

גמר "האח הגדול" שלשום לא סחף את המדינה כפי שאפשר היה לצפות, אבל בהחלט סימן את ניצחונן של תוכניות הריאליטי על האלטרנטיבות, שזכו להתעניינות מועטה, כן, גם קונצרט המחאה "נעימות מהסרטים" של התזמורת הקאמרית הקיבוצית, נמצא באותה רשימה נעלמה.

במהלך משדר הגמר קידם ערוץ 2 את תוכנית המציאות החדשה שלו "מלחמת העולמות", שבה יתחרו רקדנים משעממים מסוג אחד באחיהם הרקדנים המשעממים לא פחות. ובדיוק נגד טלוויזיה מסוג זה, נגד הריאליטי ככלל ונגד משדרי הריקודים בפרט, יוצאים חברי להקת הקילרז.

בשיר "בן אדם" מגיע נבחן לאודישן לתוכנית מציאות מז'אנר הריקודים "רוקדים עם מי שאף פעם לא היו כוכבים" או "נולד לרקוד ואז להישכח". אותו רקדן מלא עזוז אך הוא חרד מהזניית הפסדובלה שלו לעין המצלמות.

"לא

בדיוק הבנתי מה הולך כאן", הוא מספר, "והם קראו בשם שלי, אמרו לי לעלות. על במת כניעה דרכתי, בלי רצון ומלא חרטות. פעמים רבות נלחצתי כשהשופטת מצמצה. עצמתי עין ויצאתי למשימה".

ייסורי המצפון שתוקפים אותו כשהוא מחולל, מחייבים אותו בבחינה עצמית. "האם אנחנו בני אדם או שמא אנחנו רקדן?", הוא שואל וכך מציג את מנעד הרגשות האנושי על שני קטביו: מצד אחד "בן אדם", יצור שמסוגל לחוש רגשות ומצד שני "רקדן", כזה שמבצע מהלכיו ללא רגש.

תוכניות הריאליטי, מנסים הקילרז לטעון, הפכו אותנו לקהי חושים, צינים כל היום, שרק מבצעים ולא מרגישים באמת. "סימני החיים שלי אמנם תקינים", הוא אומר בזמן המינואט, "אבל הלב שלי צונן. על ברכיי אני תוהה מהי התשובה - האם אנחנו בני אדם או שמא אנחנו רק רקדן"?

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מריצים שורות

צילום: sxc/nofriendz

ניתוחי טקסט דקדקניים וקריאות ביקורתיות בין השורות של פזמונים ולהיטים מהארץ ומעולם

לכל הכתבות של מריצים שורות

עוד ב''מריצים שורות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים