"למה מה" מחנכת במהירות, "האח הגדול" מייגעת לאט
"למה מה" בערוץ 8 היא הסדרה האידיאלית לאלו מאיתנו שרוצים להשכיל מהר ובשביל סיפור טוב לחברה'. "האח הגדול" היא עבור אלה שמוכנים לחכות שעתיים לסיפור דרמטי ולהישאר עם מניפולציה טלויזיונית אחת גדולה

"למה מה", ערוץ 8
אחת מהאמירות הוותיקות ביותר על צופי הטלוויזיה הישראלים היא שכולם מקטרים ש"אין מה לראות" ומתגאים על כך שאצלם בבית הממיר מכוון תמיד על ערוץ 8 התרבותי ולא, חלילה, על הערוצים המסחריים המשוקצים, בעוד שבפועל, כמובן, אותם תרבותניקים עושים בדיוק להפך.
"למה מה", שעונתה השנייה החלה לא מזמן, היא התוכנית האידיאלית עבור אותם צופים, כלומר עבור האנשים שחשים צורך עז להתגאות בצריכת הטלוויזיה האיכותית והלא מתפשרת שלהם (ותוך כדי כך לזפזפ לכל מקום אחר). רוצה לומר: די להם שיצפו רק בה - ומשהו מעשרות פריטי המידע שמועברים בכל פרק ופרק יאוחסן בזכרונם רק כדי להישלף בבוא העת כציטוט שיאה לאדם ש"צופה רק בערוץ 8".
למעשה, "למה מה" היא סוג של הודעה בכניעה. אי אפשר לנצח אותם, אז בואו נתנהג בדיוק כמותם. הפקת המקור התזזיתית והקולחת מאמצת כמעט לחלוטין את השפה החזותית של ערוץ !E, לא עלינו. כמו עשרות ההפקות של ערוץ הסלבז והטראש האמריקני, בכל פרק של "למה מה" מציג טבלה של "ה-10", כשבכל פעם מתמקדים בנושא מדעי אחר. פעם אלה עשר השאלות הכי נפוצות של ילדים להוריהם. ופעם - אמש, למשל - עשרת זוגות החוקרים החשובים ביותר.
האייטמים קצרצרים.
בין לבין משולבים דבריהם של חוקרים ואנשי אקדמיה ישראלים. זה החלק שאמור להעניק מעט עומק למטווח העובדות ופרטי הטריוויה. אך זה דווקא החלק החלש יותר ב"למה מה". כשהם לחוצים מקוצר היריעה וערוכים לכדי סאונד-בייטס של עשר שניות, לא תמיד הם מתבטאים ברהיטות. יותר מדי פעמים הם נדרשים לכמות בלתי סבירה של ביטויים ערטילאיים מטיפוס "איזשהו" ו"מתישהו" כדי להסביר את הנקודה, וסופם שאינם מסבירים כלום.
הצופה, זה שאף פעם לא רואה ערוץ 2 (כן, בטח), ייאלץ להגיע למסקנה די עגומה: בטלוויזיה, התזזיתיות של !E מנצחת את הרהוריהם העמוקים של אנשי האקדמיה.
"האח הגדול", ערוץ 2
צפייה בפרקי ההדחה של "האח הגדול" היא משימה מפרכת ומייגעת גם עבור שליש העם המכור לעניין. אתמול, דגמתי מדי כמה דקות את הנעשה בפרק האינסופי. המטרה: לראות איך תסתיים פרשת ההתבטאות של יוסי בובליל.
"קשת" היתה צפויה לשדר הבהרה בעניין, וניסיתי לא לפספס את הרגע המכונן (שאכן הגיע בסוף המשדר, ובו נאמר בקצרה מה שהיה צריך להיאמר מזמן: זה ריאליטי, כן? אז למה אתם קופצים כאשר דמות מציאותית נחשפת במלוא המציאות הלא סימפתית שלה).
בכל זפזופ, נפלתי שוב על הכרזה של ארז טל לפיה השבוע הבא לא יהיה רגיל, וכדאי להישאר כדי לשמוע. כך זה נמשך ונמשך עד לרגעי הסיום. מדהים לראות איך גם בתוכנית מודרנית, טל ממשיך להשתמש - ובהצלחה - באחד מהטריקים הקדומים ביותר שלו, טריק הבטחת הסרק המדביקה למסך.
הפעם זאת היתה הכרזה דרדלה: כולם מועמדים להדחה. תישארו, עוד מעט המחליפה של לימור תתגלה כלימור עצמה. תישארו, ועוד מעט לא תבינו למה נשארתם.