בדרך שלו: אמינם חוזר
אמינם חוזר עם אלבום חדש אחרי ארבע שנים של היעלמות מכוונת מעין הזרקורים. לצד האלבום, חושף הראפר השערורייתי את כל האמת על ילדותו הקשה, התבגרותו הלא קלה בדטרויט והקריירה המוזיקלית המצליחה שלו בספר חדש, "The way I am"
אפשר לקרוא לו סלים שיידי, או מרשל מאדרס וכמובן אמינם, אבל השם לא חשוב. מה שחשוב הוא שמי שנבחר לראפר הטוב ביותר בעולם על ידי קוראי מגזין "ווייב" חוזר אחרי ארבע שנים של שתיקה עם אלבום חדש. רגע לפני שנכנס לאולפן להקליט את האלבום החדש, עשה אמינם צעד אחורה וכתב ספר אוטוביוגרפי על חייו ועל הקריירה שלו עד כה.
ארבע השנים המפרידות בין האלבום הקודם של אמינם לאלבום החדש היו קשות עבור הכוכב השערורייתי. הוא נאלץ לעבור גמילה מגלולות שינה וחווה מוות אלים מאד של חברו הטוב ביותר, לצד פרידה שנייה מאישתו קים, שהייתה גם האהבה הראשונה שלו.
שירו החדש של אמינם, "I'm having a relapse" הופך במהרה ללפיד לוהט במיוחד לפני האלבום החדש, הן בחשיפה שהוא זוכה לה ברשת ובתגובות החמות של המאזינים, שמצפים לאלבום ומקווים גם למסע הופעות חדש. בספרו האוטוביוגרפי, "The way I am", לוקח אמינם את המעריצים שלו אחורה אל הילדות הקשה וההתבגרות בבית הרוס ומביא את המסע שלו מעבודת הניקיון במפעל בדטרויט אל תעשיית המוזיקה וצמרת המצעדים.
הספר בן 200 העמודים כולל לצד סיפוריו של אמינם גם תמונות מאחורי הקלעים ורפרודוקציות של מילות השירים של הראפר הכתובות בכתב ידו, ביניהן טיוטות של שירים כמו "My name is", "Stan" ו"Lose yourself".
"אמינם לא אוהב להיות באור הזרקורים, אבל הוא אוהב מוזיקה והיא מושכת אותו החוצה", אומר המוציא לאור בריאן טארט מהוצאת הספרים דאטון, חברה בת של קבוצת פינגווין. "אני חושב שהוא לא אוהב להיות מפורסם, אבל הוא אוהב להיות אמן", הוסיף טארט, "להימלט לכמה שנים ממלכודות הפרסום זה משהו שהוא היה חייב לעשות, אבל המוזיקה נמצאת בעצמותיו ובדמו, הוא אמן".
הספר נפתח בפרולוג שמסביר מדוע נעלם אמינם מאור הזרקורים בשנים האחרונות. הראפר מסביר בפרטי פרטים כמה קשה היה עבורו להתגבר על מותו של חברו הטוב, הראפר Proof, ששמו האמיתי הוא דישון הולטון. הולטון
"אחרי שהוא מת, עברה שנה עד שיכולתי לעשות משהו בדרך נורמלית", כותב אמינם, "היה לי קשה אפילו לצאת מהמיטה והיו ימים בהם לא יכולתי ללכת ובטח שלא לכתוב שיר...לעולם לא חשבתי כזה כאב. זה כאב שנותר בי עד היום. זה כאב שהפך להיות חלק ממי שאני".
לפי ספרו, היה זה Proof שדחק באמינם להפוך לראפר ואף הכניס אותו לעולם ההיפ הופ של דטרויט, שנשלט בעיקר על ידי אפרו-אמריקאים. "אם Proof לא היה מכניס אותי לתוך עולם הראפ, אני לא יודע איפה הייתי היום", הוא כותב, "בטוח שלא הייתי מישהו שהייתם מכירים".
אבל כן שמענו עליו וכך גם מיליונים של אנשים ברחבי העולם שיודעים שהקסם של אמינם הוא במילים שהוא כותב, בפרסונה הציבורית שלו וביכולות שהפגין בסרט הסמי-אוטוביוגרפי, "8 מייל" שיצא בשנת 2002.
"the way I am" חושף את האמת מאחורי כמה מהשערוריות הגדולות בהם היה מעורב אמינם, ביניהם התקרית בה איים באקדח על אדם שנישק את אישתו. "אקדחים זה עניין רע, אני מבטיח לכם", הוא כותב. בנוסף הוא מתייחס להתמכרותו לסמים, "אני שמח שהבנתי שאני מכור וכיוונתי את עצמי בכיוון הנכון", אומר אמינם. בנוסף הוא מתייחס לשמועות כי הוא הומופוב, "בסופו של דבר, כל אחד בוחר עם מי להיות במערכת יחסים ומה שאתה עושה בחדר המיטות שלך זה עניינך בלבד".
אמינם נזכר בשנותיו הראשונות, בהן חי בדיור ציבורי בסבאנה, לפני שעבר לדטרויט. הוא כותב בכנות על הכאב שמלווה אותו בגלל שמעולם לא הכיר את אביו וכן על מערכת היחסים הסבוכה עם אמו, כמו גם על התאבדויותיהם של שני דודיו.
אמינם מדבר על ההתבגרות בדטרויט, כילד החדש שזה עתה עבר לשכונה, כאאוטסיידר השקט בבית הספר וכמי שביתו נפרץ באותן קבוע. מאוחר יותר עבד אמינם בעבודות זמניות ללא עתיד כדי לסייע למשפחתו וכשנישא לחברתו הראשונה, קים, היה צריך לפרנס אותה ואת בתם המשותפת היילי. משימה בה הצליח בקושי רב.
הדברים השתנו כשProof דחק בו להתחיל להופיע בערבי קרבות הראפ שהתקיימו במועדוני ההיפ-הופ בדטרויט. במהרה הפך אמינם לאחד הראפרים האהובים בעיר כשהחליף שורות מחץ עם יריביו והחל לצאת מחוץ לדטרויט ולהופיע במועדונים נוספים. לבסוף הגיע לקליפורניה, שם גילה אותו עובד בחברת התקליטים אינטרסקופ. לא עבר זמן רב ודר' דרה החל לעבוד עם אמינם על אלבומו הראשון, "The slim shady LP" שיצא לחנויות בשנת 1999.
האלבום הפך לבסוף ללהיט, כמו גם השניים שיצאו אחריו, "The Marshall Mathers LP" ו"The Eminem Show". על אלבומיו, כמו גם על הסרט, קיבל אמינם תשעה פרסי גראמי ופרס אוסקר אחד. לצד הקריירה המוזיקלית, יצר אמינם מדי פעם ענני שערוריות סביבו, בין הסיפורים הרבים שהוא מתייחס אליהם בספר גם הרומן הקצר עם מריה קארי וההופעה שלו עם אלטון ג'ון בטקס פרסי הגראמי.
כעת הוא מתכונן לחזור לאור הזרקורים כמישהו שרגליו על הקרקע והוא בוגר יותר. "אני מקווה להשאיר את הדברים בפרופורציות הנכונות", הוא כותב. מוזיקה היא חשובה אבל גם האבהות, ולפי ספרו, אמינם הוא אב לשלוש בנות.
הוא מטפל בבתו היילי, באחייניתו אליינה ובוויטני, שאינה בתו הביולוגית. "כל הבנות שלי קוראות לי אבא", הוא כותב, "כולן אהובות וכולן מקבלות את אותה ההתייחסות".
"בגלל ההצלחה שלי, הייתי יכול לספק להן חיים שמשפחתי לעולם לא יכלה לתת לי. זה כל מה שחשוב".
נא להמתין לטעינת התגובות
