הפרא האציל של עלמה זהר
עלמה זהר שוכבת עם משה אבל חושבת על מיגל. אם משה הוא הגבר הישראלי הטיפוסי והמוכר, מיגל בדמות הפרא האציל מאפשר לפנטזיות התשוקה להמריא אל על. חבל שעם הנחיתה בארץ מתרסק באחת אפיל נערת פסטיבלי הריינבו הבומבמלי של זהר
שני שירי אהבה בעברית מתייחסים לפראים אצילים, גרסת האקסטרים של הגבר גבר, כאל מושאי תשוקה רומנטית. הראשון הוא "שיר אהבה בדואי" והשני הוא "שיר אהבה אינדיאני". הסממנים החיצוניים דומים, המונחים מעט שונים: האוהל הבדואי הוחלף בטיפי, רעיית הכבשים התחלפה בדיג עם חכה, והאהבה המדברית הבלתי אפשרית שיכולה היתה להתממש ממרחבי הנגב ועד סיני השתנתה לאהבה שאפשרית רק בארץ רחוקה, נניח ממרחבי פרו ועד הגבעות השחורות של דקוטה. אמריקה.
מי? מיגל?
זה נוחת עלי כמו מכה,
לילות טרופים בטיפי ודיג עם חכה,
אהבה שאפשרית רק בארץ רחוקה.
ואני מליון שנות אור משם, עמוק בתוך בלבול,
עוד לא התאפסתי מאז שחזרתי מחו"ל.
אתמול ניתקו את החשמל, חודשיים אין לי גז,
עדיין מנגנת אבל שום דבר לא זז.
"הפרא האציל", מונח שנטבע במאה ה-19, מבטא איזו שהיא תפיסה רומנטית לפיה הילידים בארצות הכיבוש של האימפריאליזם האירופאי, אלה שלא אולפו או התעצבו תחת החינוך והעולם המערבי, נעלים על האדם הלבן, בן התרבות המסואבת. אתר ויקיפדיה מלמד אותנו שהפרא האציל טוב בבסיסו ושיוחסו לו תכונות כמו חיים בהרמוניה עם הטבע, תבונה טבעית וחכמת חיים, נדיבות, נאמנות, אומץ מוסרי, ורתיעה ממותרות. כל אלה הן תכונות שיפתו כמעט כל בחורה שבינה בראשה. כמושא לפנטזיה מינית הציע הפרא מאז ועד היום גם שיזוף טבעי, גוף מסוקס ומשורג שרירים ויש האומרות שבאותה עסקת חבילה גם חבילה של און מתפרץ.
בהכללה גסה, בדואי כמו אינדיאני מסמלים את כל מה שלא מריח מישראליות מוכרת, רחוקים מדמותם של "איתי" של קרן פלס או "יונתן שפירא" של איה כורם כמרחק הרצליה מסאו פאולו. הם לא היו בצופים או בנוער העובד, כנראה שהם לא אמונים על הומור של מילואימניקים, לא צמים ביום כיפור, קרוב לודאי שלא נימולו וכנראה שלא ישתתפו בשיחות משכנתה או יחלמו על דירה במודיעין.
האינדיאני רחוק מפס הייצור של בחורים ישראלים. הוא זר, אחר, לא מוכר וכזה שיערער על מסיכת הנורמליות המתבקשת בשולחן החג
זהר משמשת שופר לכמה מבנות ישראל שטיילו ברחבי העולם, בימבלו עם גיטרות או בלעדיהן, וסימנו לעצמן וי על וואן נייט סטנד או על רומן מתמשך עם מה שהלונלי פלאנט מגדיר כ"מקומיים". רק שאפיל נערת פסטיבלי הריינבו הממריאה באהבתה חסרת הגבולות המדיניים, מתרסק לו די מהר בנחיתה בארץ.
לרגע זה נשמע לי כל כך אפשרי,
פשוט להמריא,
I'm coming, אני אומרת לו,
למה לא?
החיים הם סרט,
אני אשה משוחררת.
זהר מצהירה על עצמה בשיר שהיא אשה משוחררת ומתלבטת אם לארוז תיק קטן ולטוס בחזרה אל מיגל. היא חושבת על מיגל, שקורא לה Mi amor, אבל שוכבת עם משה, שקורא לה מאמי. מיגל לא מבין את הבדלי השעות בין שם לכאן ומצלצל באמצע הלילה. גיבורת השיר מתעוררת לא מתוך חלום, כמקובל בשירים רומנטיים, אלא מתוך שיעול ופולטת "הלו הלו" מעט מרוחק. מיגל, כמו סטיבי וונדר, התקשר אליה רק כדי להגיד לה שהוא אוהב אותה. בהמשך, נחשפים פניו החשדנים והקנאים של מיגל, שבכל זאת כמה ליטרים של דם לטיני זורמים בעורקיו, והוא שואל אם היא ישנה לבד.
ארבע לפנות בוקר, מעיר אותי צלצול,
עדיין ישנה, אני עונה מתוך שיעול
לא שומעים כל כך טוב, זו כנראה שיחה מחו"ל.
הלו? הלו?
Mi amor, it's Miguel
I'm calling you in Israel
Just to say that I love you
Just to say that I love you
בעקבות שיחת הטלפון של מיגל, משה לא נשאר חייב, מתחיל להפעיל שרירים ומציב אולטימטום שאו הוא או אני. במאבק בין הפרא באשר הוא לגבר הישראלי כנראה שידו של משה על העליונה. כי מיגל הוא אינדיאני ומה הוא בכלל מבין, והסיפור של גיבורת השיר ושל משה הוא סיפור של הרבה שנים, וחוץ מזה כאן בארץ ההתמודדות העיקרית היא עם מלחמה ומיתון וחמסין. שילוש שקשה להבין איך בדיוק הוא מלבה או מכבה את אש האהבה.
לך תסביר לו שאני ואתה זה שריטה של שנים,
שפה מלחמה ומיתון וחמסין.
הוא בכלל אינדיאני, מה הוא מבין?
השיחה מתנתקת, אני משתתקת,
אתה מתיישב במיטה בפרצוף רציני,
עכשיו זה אמיתי.
"מאמי, זה משה.
תקשיבי, או ש.. או ש.."
את איתו, או שאת איתי.
כך שבסופו של דבר אינדיאנים, למרות כל הפנטזיות הרומנטיות שהם מעוררים ולמרות כל הפתיחות שנוח לנו לייחס לעצמנו, טובים בעיקר לרומנים שאפשר לכתוב עליהם שירים. מצער לחשוב שגם במחוזות הדמיון של הפזמונאות, שבמיטבה יכולה להגביה עוף מעל הבאנליות של החיים, זהר נכנעת כראשונת השמרניות בהתלבטות בין המסעיר למוכר.
בתור מי שמציעה אלטרנטיבה רעננה לתבנית נוף המולדת של תלם המיינסטרים הארץ ישראלי שמסומן עכשיו בידי קרן פלס או איה כורם, מזהר אפשר היה לצפות למעט יותר. אבל מי שהולכת לישון עם משה שלא תתפלא אחר כך שהיא קמה באמצע הלילה עם שיעולים. את החלומות היא משאירה לאחרים.