סרט או תעמולה פוליטית?
ביצועה של הסאטירה הפוליטית "מלחמה בע"מ" כל כך גרוע, שנדמה כי ממשלת ארה"ב עצמה עומדת מאחורי הפרויקט הקולנועי המטופש
מלחמה בע''מ
"ראיתי כיצד מושמדים המוחות הטובים ביותר של דורי", כתב המשורר אלן גינסברג בשורה
הפותחת את הפואמה "נהמה". מן הסתם קרתה להם, לאותם מוחות גדולים, התאונה הקטלנית הזו בשל חשיפת יתר לסרטים מהליגה של "מלחמה בע"מ" בכיכובו של ג'ון קיוזאק.
כמה שמות מוכרים מעטרים את רשימת הקרדיטים של מי שהתעסקו בהפקת סרט זה. בועז דוידזון, למשל, או דני דימבורט ואבי לרנר-תותחי איכות אחד אחד-שחברו לבמאי ג'ושוע שפטל ולקיוזאק עצמו בהרמת הפרויקט היומרני והמגוחך הזה. על פניה מדובר בסאטירה פוליטית אקטואלית, הצוללת אל תוך המדמנה של ממשל צ'ייני-בוש, ומנסה להטיח אמיתות קשות בפרצופיהם של האמריקנים שהצביעו בהמוניהם (פעמיים) עבור הצמד הרצחני הזה.
למרות שהכוונה רצויה, הביצוע כל כך ירוד עד שעולה החשד כי המוחות המעוותים המנהלים כיום את וושינגטון, דווקא הם שעומדים מאחורי הסאטירה המופנית כנגד עצמם. זאת כחלק ממזימה סודית, כמו שהזהיר המשורר גינסברג, לדלל את מאגר התאים האפורים אצל אלה שירוצו לצפות בטריפה הפילמאית הזו.
בטורקיסטן, מדינה דמיונית במרכז אסיה, מתחוללת מלחמה בין קנאי האיסלם המקומיים לבין שליחיה של אמריקה. לא, אין מדובר עוד בחייליו של הדוד סם, אלא בשכירים של קונצרן כלכלי אדיר, שלקח על עצמו, בתמורה לאחוזי רווח נאים, את ביצוע פרויקט השמדת המוסלמים. דן אייקרויד, בתפקיד סגן נשיא ארה"ב, הוא בדרך פלא
גם אחד הבוסים באותו קונצרן משגשג.
קיוזאק הינו הרוצח המיומן ביותר בתבל, שנשלח מטעם לחסל את שר הנפט של טורקיסטן דווקא במהלך חתונת צמרת בין בנו של המיניסטר להילרי דאף, בתפקיד כוכבת הפופ החמה ביותר בערבות אסיה התיכונה.
מריסה טומיי הינה עיתונאית אמיצה העולה על הסיפור, אך מה לעשות שדווקא רגע לפני הסקופ של חייה מתאהב בה קיוזאק, שאמור להיות האיש הרע בכתבה שלה. בסביבה הקרובה ניתן להבחין גם בג'ואן קיוזאק, אחותו של השחקן ג'ון, המגלמת את מזכירתו הנאמנה. גם לבן קינגסלי, המחופש לדוקטור סטריינג'לב, יש מה לומר במהלך ההרפתקה, וצופים רגישים במיוחד יוכלו להבחין אפילו בשירלי ברנר. כן, שירלי שלנו.
עלוב, לא מצחיק, פתטי ומסורבל. אלה הם נתוני הפתיחה אותם שפטל, שהתמחה עד כה בבימוי סרטי תעודה ומופעי ריאליטי, מציג על הבד. גמלוניותו של התסריט מתחרה חזק בנתון מנצח נוסף-העדר כל חידוש בזווית הראייה הפוליטית-סאטירית של אלה שהכינו את הסיפור. אחרי הפלישות לאפגניסטן ולעיראק כבר ראינו הכל ושמענו יותר מדי.
ובאמת, איך אפשר לחדש משהו בסרט שבכורתו נערכה בדיוק כשפורסמה בניו יורק הידיעה הסהרורית הבאה: זלמאי חליזאד, המשמש כיום כשגריר ארה"ב לאו"ם, הגיש את התפטרותו, זאת כדי להספיק להגיע לעיר הבירה קאבול ולהציג מועמדותו למשרת נשיא אפגניסטן. וזה קרה לפני שבוע בעולם האמיתי, בלי שום תיווך של דן אייקרויד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם