הדרך למטה - על "האב הצייתן" מאת אקהיל שארמה
אקהיל שארמה מעז לתאר דמות מתעללת ומושחתת באופן מעורר הזדהות, וכך קושר בין גורלה האישי לגורלה של הודו כאומה
אקהיל שארמה צילום: גטי אימג'ס
הנה לכם גיבור שנוא מראש. אבל אקיל שארמה נוקט צעד נועז ברומן הביכורים שלו: הקורבן בקושי מקבל אצלו קול, בעוד רוב הסיפור מובא מפיו של האב והסב המושחת והמתעלל. כך מצטייר ראם כדמות שאפשר להזדהות איתה, ואפילו כמעט להבין את מניעיה.
שארמה מציג את ראם כאיש בעל חולשות רבות אך גם כקורבן של נסיבות שאינן תלויות בו, של המחלה שלו שגורמת להתנהגות המינית הלא מקובלת, של העובדה שאמו השתגעה ומתה בעודו נער וקבעה בכך את מהלך חייו וכנראה גם את הדפוסים המעוותים שלו ביחס לנשים.
בכישרון סיפורי כובש מצליח שארמה להפוך את הסיפור של ראם למרגש והומני, למרות ואולי בגלל הנושא הטעון כל כך של גילוי עריות וניצול מיני, וקושר בין החוויה האישית הטראומטית של ראם כילד לבין התנהגותו כמבוגר וכראש משפחה.
אך "האב הצייתן" אינו רק סיפור עגום על משפחה בלתי מתפקדת, אלא גם על אומה בלתי מתפקדת באותה מידה. ראם נושא את שמו של האלמלך במיתולוגיה ההודית, וכך משתקפת באופן אירוני הנפילה הגדולה מהמיתוס למציאות לא רק שלו, אלא גם של הודו: מהעבר המפואר שלה להווה לא מזהיר, המאופיין בעוני מנוול
של רבים לעומת עושר מושחת של מעטים ובשחיתות פוליטית וציבורית שפושה בכל, מראשי המפלגות השולטות לאחרון משרתיהם העניים.
"משפחת נהרו היא שהולידה את הודו", אומרת אחת הדמויות. "כבר מאה שנה הם מנצלים את הילד שלהם", עונה לה דמות אחרת. עוולות אישיות נקשרות בעוולות לאומיות.
לפחות אשא בת השמונה זוכה בגורל טוב יותר מזה הצפוי לה בהודו כשקוסום, דודתה המצליחה שחיה בארצות הברית מאמצת אותה ולוקחת אותה אל ביתה החדש. אך האם זה באמת כך? לא בטוח.
ביקורה הקצר במולדת גורם לקוסום לפקפק בכל מה שהאמינה בו ולהרגיש שהעולם שעזבה מאחוריה אינו אלא משהו מגוחך בעיני בעלה האמריקני: "בעולם שבו אתה חי, מה ששם בעולם שלך הוא בדיחה-בעולם הזה פה הוא המציאות היחידה, המציאות היחידה שמישהו מסוגל להעלות על הדעת, שמישהו מסוגל לדמיין".
הבריחה אל העולם האחר, אל אמריקה, שבה, כפי שמדמיינת אשא, יש "בניינים עם מאה קומות, וברחוב כל הגברים לובשים מכנסיים וכל הנשים לובשות שמלות. אף אישה לא לובשת סארי", היא הנקודה ששארמה בוחר לסיים בה את ספרו.
מהי מהות הבריחה הזאת לעולם המדומיין של "אמריקה" מהמציאות המקולקלת של "הודו" ? האם ניתן באמת לברוח מהודו ומההודיות על ידי מעבר ליבשת אחרת? שארמה, שהיגר עם הוריו לאמריקה בהיותו בן שמונה בלבד, משאיר את השאלות האלה פתוחות בסופו של ספר לא אופטימי אך אנושי מאוד.
האב הצייתן - אקהיל שארמה, מאנגלית: מירב זקס פורטל, ידיעות ספרים, 351 עמודים
נא להמתין לטעינת התגובות
