געגועים לתשדירים של אלברט פירות
אסף שניידר על התפקיד הכי מפורסם של חיים בנאי, שהלך לעולמו אתמול (א'). אלברט פירות - האיש, השפם והוויטמינים - דיבר בעברית צחה ולא הפך אותנו לחבורת כסילים שבראש מעייניהם יש רק גאדג'טים
חיים בנאי. צילום: קפוצ'ינסקי
ואם אצל כמה אנשים רגישים צצה ברגע זה מחשבה שזה מעליב, אולי גם קצת מעציב, שאדם בעל קריירה אמנותית ארוכה ועשירה נפטר והמצבה שהוא משאיר אחריו היא דמותו של ירקן עממי מתשדיר שירות קדמוני של מועצת הפירות והירקות - אז באמת כל הכבוד על הרגישות (הנגועה בהתנשאות), אבל סליחה, אין לכם מושג.
רבע מאה, המון זמן, חלפה מאז שהחלה סדרת התשדירים, ועדיין כולם, גם מי שהיה אז זאטוט, גם מי שבכלל לא נולד, יודעים בדיוק מיהו אלברט פירות, מה היו מכמני הלשון שלו, איך נראה השפם שנמתח לו מעל שפתיו, באיזו שמחת חיים מכר לנו את מרכולתו, אגסים וגויאבות ותפוחים. אי אפשר להגיע להישג כזה אם לא עושים את הדבר החמקמק הזה ששחקנים אמורים לעשות: לגעת בלבם של אנשים.
לגרום להם להתאהב, להאמין, להיזכר בימים הטובים ההם שבהם הירקן השכונתי שלך היה חבר. גם אם מעולם לא חווית ימים כאלה, ואת שוק מחנה יהודה אתה מכיר רק מהכתבות
התקופתיות שבהן שואלים את הירקנים למה הם אוהבים את ביבי.
אני חושב שזאת מצבה מכובדת מאד (על אף שבכמה ראיונות עיתונאים אמר פעם בנאי המנוח, שהדמות רודפת אותו, שהרסה את חייו המקצועיים). אלברט פירות הוא גם סמל לעידן תמימות שאפשר בהחלט לטפח כלפיו רגשות געגועים. לימים שבהם לא היו פרסומות, אלא "תשדירי שירות". כאשר היו מעט מאד מהן, וכל אחת נחקקה מיד בתודעה הלאומית. כאשר מכרו לנו לא תיקי השקעות מפוקפקים או מסכים דקיקים, אלא ירקות, ופירות ואגוזים ושקדים ("הוא שוב אכל פירות יבשים").
כאשר דיברו בעברית, ולא צווחו באנגלית במבטא גרוני של יורד, כי מישהו מאמין שאנחנו כל כך מפגרים, שאיך שנשמע אנגלית נחשוב שהמותג נורא יוקרתי ובינלאומי. כאשר דיברו אלינו תכלס, ולא ניסו למעוך בכח את הרגשות האפלים שלנו על ידי הפחדה, הגעלה, רשעות או גירוי. הימים שבהם כל כך התרגשנו ללכת לקולנוע, כי לפני הסרט יוקרנו פרסומות אמיתיות, כמו בחו"ל, לקוקה קולה וליווייס.
קצת צחקנו על תשדירי השירות האלה, שלעתים די הזכירו תעמולה לעידוד פריון מהגוש המזרחי. היום, כשהווליום צורח, כשחצי ערב הסעודית רוצה לחנוק אותנו בגלל הפרסומת למכונית, וכשפניה המתפרקות של רננה רז מתשדיר המים מעירות אותך בבעתה בלילה, נראה שלא יזיק לנו איזה רגע עדין של "קח פרי, ותהיה לי בריא".
נא להמתין לטעינת התגובות
