נוסחה מדויקת: איך העונה החדשה של "עספור"?
בעונתה השנייה, "עספור" ממשיכה לקפל בתוכה את כל מה שנכון לישראליות של היום, וחוזרת מאופסת על עצמה ואחרי מקצה שיפורים
>> ספרו לנו בפייסבוק מה חשבתם על הפרק הראשון של "עספור"
בן השוליים המוכה, ה"פפוק" בעספורית מדוברת, מגרד כמה שקלים לסוליית חשיש, מתקלח באוטובוס, נדרס מול ביורוקרטיה. היכולת לגרום לדמויות קיצון (מופרכות לעתים. מה לעשות, עדיין לא נולד ירושלמי אוהד בית"ר שיוריד צ'ייסרים עם ברמן ערבי) להפוך למוצר קונצנסואלי ונערץ רק נראית פשוטה. בפועל, ובכן, נראה אתכם.
הנוסחה של "עספור" טמונה בשדה הסמנטי שמציף כמעט כל סצנה. אזכרה בבית כנסת, בורקס וביצה, צעקות "תצאו בחוץ", "דודה פפוקה", תיירת שעונה לשם רלי אאוחניה - והופכת מיד לאלי אוחנה. "למה, נו בחייאת טאטה, למה?" זועק איציק בפלאשבק של מוטי, הצ'יף המקומי. במשפט אחד קריצה לברסלב וטפיחה לשכונה. אלה המינונים שהפכו את הסביח החברתי של "עספור" לנאהב מכולם. "עספור" מקפלת בתוכה את כל מה שנכון לישראליות העדכנית. הנה הקולקטיביות חוזרת, הג'וינט והכיפה, ישתבח שמו וכוס אומו העולם. זה תמיד היה שם, זה תמיד יהיה.
בעונה הראשונה בחרו יוצרי "עספור" לסמן גבולות בוטים. בני הטובים והסקווש השבועי מול רביעיית "עספור" ועליה שק של מטעני ניכור, עוני ופשע. בתווך - אפרת דור (והעונה, מה אתם יודעים, הבלונד השתדרג). הטחונים (עמית, יולי, איתי, אביגיל) הוציאו שם רע לכרטיסי האשראי. דן שפירא משתכר ישר מהבקבוק, דנה פרידר סוגרת מדי פעם רגליים ומתמרנת בין שתי הבעות. ויש גם בת עשירים שמאורסת, כן כן, לבן עשירים שחצן אבל בכלל אוהבת את הכלומניק הדלפון. וכמובן, אם פולנייה ויין בוז'ולה. קיבינימט, מישהו היה צריך לעצור את הקקופוניה הזו.
בעונת הבכורה זזה "עספור" באי נוחות בין סבונייה נלעגת לדרמת שיכון ד' על טורקי קטן חצי חזק. ולמרות הכל, בסוף הטורקי ניצח. לפחות בפרק הראשון של העונה השנייה הגיהינום דומם מנוע. "עספור" חוזרת נקייה יותר, מאופסת על עצמה, אחרי מקצה שיפוצים.
ההתמקדות בשלישייה - עדיין בהלם ממותו המבוים של איציק - עושה חסד עם הצופה. "עספור" אטית יותר, פחות תזזיתית, שקולה. מתרכזת בגיבורים (וממריאה לאמסטרדם בהמשך - יהיה מעניין לצפות), והכי
אפשר להתעצבן על השימוש בעילגות שקופה ("איש אשכוליות", מלהג ניוטון); על המהלכים הצפויים בחלקם (קצר חושד שאיציק חי וקיים והנה הוא על המסך. עמישראל חי); על הערסיות שמקבלת הכשר בד"ץ. ואפשר גם, אחרי נשימה עמוקה, להבין שהמבער שהרים את "עספור" הוא זה שהפריח את צ'רלי והסנוקר, פה נהג משאית, שם מוכר פלאפל.
הישראלי לא אוהב חזקים בדרמה שלו או סתם נציגי ממסד (שוטרים למשל. והוא הולך לקבל אותם כמעט במקביל בשני ערוצים). הישראלי מעדיף את הגיבור מתוסכל מחובות ועדיין מסתלבט, חריף אבל במילים שלו, רגיש אבל עדיף שלא תבואו לו רע בזווית של העין (מי אמר אלירז?). הצורך באנטי-גיבור, בלב גדול מול ארנק תפוח-עדיין פועם בצופה הישראלי. במקום לחפש את הפגמים מתחת לתסריט, כדאי אולי לנסות להבין למה הצורך הזה לא יודע שובע. "עספור", בכל אופן, התבגרה. אולי הגיע הזמן שגם אנחנו.
"עספור", HOT3, שני ב-22:00
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם