הארי פוטר על ריטלין: ראיון עם ריק ריירדן
ריק ריירדן לא חשב שסיפורי המיתולוגיה היוונית שלחש לבנו לפני השינה, יהפכו לרב מכר היסטרי על גיבור ילדים הסובל מהפרעות קשב, יגררו השוואות ל"הארי פוטר", יעובדו לסרט הוליוודי וכמובן יאפשרו לו להפסיק ללמד היסטוריה

"כל פנטזיית ילדים שמתפרסמת בשנים האחרונות הופכת באופן טבעי למקור השוואה לספרי 'הארי פוטר'", הוא מסביר, "אבל ההבדלים בין הארי פוטר ופרסי ג'קסון גדולים מאוד. מדובר בשני גיבורים שחיים בעולמות שונים. המיתולוגיה היוונית בחייו של פרסי ג'קסון אמנם מלאה בקסמים, אבל יש לזה טעם ייחודי ששונה מכל ספר אחר. בנוסף, פרסי והארי באים מרקעים שונים, כשלכל אחד מהם יש בעיות שונות בבית".
ואכן, שני הילדים, הארי בן 11 ופרסי בן 12, סובלים מבעיות ילדות שונות. האחד נער שמתייתם מהוריו כבר בגיל צעיר ואילו השני תלמיד בכיתה ו' שסובל מבעיות קשב ודיסלקציה, ונודד בין בתי ספר ופנימיות שונות, ובלבד שלא ייאלץ להתגורר עם אביו המאמץ שמתעמר בו ובאמו. אמנם הבעיות שלהם אולי שונות, אבל בסופו של דבר שניהם גדלים במשפחות לא ממש מתפקדות, לא מצליחים להשתלב בשום מסגרת, שום דבר לא ממש מסתדר להם בחיים וחוסר הביטחון שלהם יוצר באופן טבעי אמפתיה בקרב קהל הקוראים.
חייהם של אותם גיבורים משתנים לפתע כשהשניים נשאבים באחת מהמציאות הקשה לעולם חדש, עולם הפנטזיה, שבו הם עומדים מול כוחות הרשע והאופל האולטימטיביים (וולדמורט, הקוסם הכי רשע בהיסטוריה במקרה של פוטר, וארס, אל המלחמה, במקרה של ג'קסון).
וכך, בעקבות (ואולי גם בזכות) סדרת הספרים המצליחה ביותר שידעה ההיסטוריה האנושית- גם ספריו של ריירדן הפכו כמעט מיד לרבי מכר היסטריים. "פרסי ג'קסון וגנב הברק", שראה באחרונה אור בעברית לאחר שתורגם לעשרות שפות ברחבי העולם, מככב זה שנה וחצי ברשימת רבי המכר בארצות הברית, כשגם הסרט נמצא כבר בתהליכי הפקה. ואם זה לא מספיק, הרי שכמו שג'יי קיי רולינג הייתה מורה לאנגלית, גם ריירדן, 44, הרוויח את לחמו בטרם פרסום הספרים מלימוד היסטוריה בחטיבת ביניים בסן אנטוניו, עיר מגוריו.
"כל השוואה לרולינג היא מחמאה אדירה מבחינתי", הוא ממהר להבהיר, בריאיון מיוחד ל"תרבות מעריב", "אני מעריץ גדול של הספרים שלה ויכול להבין למה ילדים רבים כל כך התאהבו בהם".
פרסי ג'קסון, תלמיד כיתה ו', מתקשה למצוא שלווה בביתו, לאחר שהוא מאבד את אביו לטובת אב חורג שנוהג באכזריות כלפיו וכלפי אמו. גם בית הספר הופך עד מהרה מקור לצרות וג'קסון נזרק ממנו פעם אחר פעם, בעיקר בשל בעיות קשב ודיסלקציה שמהן הוא סובל.
הטיול השנתי בכיתה ו' בפנימיית יאנסי, חוויית השיא של כל תלמיד צעיר, לא אמור להיות שונה בהרבה. אלא שאז, גברת דודס, המורה השנואה לחשבון, מצמיחה כנפיים ומלתעות ומנסה לבלוע את התלמיד התמים פרסי ג'קסון. בהמשך מצטרפים אליה שלל דמויות השאולות מהמיתולוגיה היוונית, היוצאות למרדף אחר העלם הצעיר, שמגלה כי המקור לכל הצרות שרודפות אותו הוא אביו, אל יווני שאותו מעולם לא הכיר.

חמוש בעט פלאים, בחברו הטוב גרובר, בנעלי הקסם שלו ובנערה בשם אנבת', גם היא בת לאל יווני - יוצא ג'קסון למסע מסוכן ברחבי ארה"ב, במטרה להציל את האנושות מפני מלחמת האלים הבאה. פרסי נע על קו הדמיון הקסום המחבר בין אלי המיתולוגיה היוונית לגיבורי התרבות העכשוויים, בין האולימפוס המיתולוגי לאמפייר סטייט של היום, וכל זה בסגנון ייחודי המשלב דמיון מפותח, הומור וסיפורי מיתולוגיה שריתקו עשרות מיליוני קוראים בכל העולם.
אין ספק שאחד הגורמים שגרמו להצלחה הגדולה של הספר הוא השילוב הכמעט טבעי שאתה מצליח ליצור בין המציאות של המאה ה-21 לעולם המיתולוגיה היוונית.
"הכול התחיל באופן מקרי לחלוטין מסיפור שהבן שלי, אז בכיתה ב', ביקש שאספר לו לפני השינה, ברוח האלים היוונים שעליהם הוא בדיוק למד בבית הספר. אני לימדתי סיפורי מיתולוגיה והם היו דבר טבעי לחלוטין.
המיתולוגיה היוונית שזורה היטב בתרבות האמריקנית, על אף שאמריקנים רבים אולי
פרסי ג'קסון, כמי שמספר את הספר בגוף ראשון, משתף אותנו בביקורת שיש לו על פעולות העבר, ובלא מעט מקרים גם על החלטותיו שלו עצמו. מה הופך אותו לבעל מודעות גדולה כל כך?
"כמורה במשך שנים רבות ביליתי זמן רב במחיצת ילדים בגילאי 12-14 ואני חושב שיש משהו טבעי מאוד בחוסר הביטחון של ילדים בגיל הזה, שלא פעם מטילים ספק ומבקרים את ההחלטות שלהם עצמם, כפי שעושים גם המבוגרים. פרסי נאבק עם כל מה שנאלצים להתמודד איתו ילדים אמריקנים רגילים בגיל ההתבגרות, וזאת נוסף לעובדה שהוא בן לאל יווני, על כל המשתמע מכך.
אני מתמלא סיפוק כשקוראים צעירים מזדהים עם המאבק של פרסי. מבחינתי, גיבור ספרותי, גם אם הוא ניחן בתכונות על אנושיות, חייב להיות מישהו שאנחנו יכולים להזדהות איתו ברמה האישית".
זאת גם הסיבה לכך שפרסי סובל מבעיות קשב ומדיסלקציה?
"הבן שלי, האלי, אובחן בדיוק באותה תקופה כסובל מדיסלקציה ומבעיות ריכוז. באמצעות כתיבת'פרסי ג'קסון וגנב הברק' הראיתי לילד שלי שבעיות למידה הן לא בהכרח דבר רע. למעשה, הן יכולות להיות סימן לכך שאתה רואה דברים בצורה אחרת, יצירתית יותר.
כמה ממכתבי המעריצים היצירתיים ביותר שאני מקבל מגיעים מילדים בעלי בעיות דיסלקציה, שרואים בפרסי מודל לחיקוי והוכחה לכך שאתה יכול להגשים כל חלום. הרבה הורים לילדים כאלה מספרים לי שזה הספר הראשון שילדיהם קראו מעולם. מבחינתי כסופר זה הגמול הגדול ביותר שיכולתי לבקש".
מתי החלטת להפוך את הסיפורים האלה לספר?
"האלי הוא זה שביקש ממני. אחר כך ניסיתי לחלוק את הסיפורים עם התלמידים שלי והם הגיבו בהתלהבות גדולה, ובהמשך הם גם היו אלה שדחפו אותי לפרסם את זה. כך שאפשר לומר שלא מדובר בהחלטה מודעת, בטח שלא מבחינה שיווקית, אלא יותר כסוג של הפתעה נעימה. כמורה, אני שואף תמיד להציג סיפורים בצורה שתרתק את התלמידים, וזה גם מה שהנחה אותי בעת כתיבת הספר".
בקרוב צפויה גם גרסה קולנועית לספר. דמיינת את זה קורה?
"נאמר לי לא פעם שהספרים ויזואליים מאוד, ואני חושב שיש בזה מידה של אמת. אני כותב בצורה שמזכירה תסריטים, גם אם לא במודע ועל אף שמעולם לא כתבתי תסריט. למעשה, הייתי מופתע מאוד כשפנו אליי מהוליווד. זה לא משהו שחשבתי עליו ברצינות בשעה שכתבתי את הספר".
כריס קולומבוס, מי שהפיק את שני סרטי "הארי פוטר" הראשונים, אמור להפיק את הסרט שלך. עד כמה אתה מעורב בתהליך?
"האמת היא שלא ממש. ב-99 אחוז מהמק?רים, בהוליווד מעדיפים להתעסק עם ההפקה ולא לערב את הסופרים. סרטים שונים בתכלית מספרים ולכן חובה לשנות פרטים מסוימים במעבר מספר לסרט. סופרים לא ממש מתמודדים בהצלחה עם המעבר הזה, אז אולי עדיף שלא יהיו מעורבים בתהליך".