התוצאה חובבנית - עלילתי ותיעודי בפסטיבל הקולנוע
על "ברוריה", סרטו של אברהם קושניר ועל "חייב לזוז" של אבידע ליבני. שניצר בפסטיבל הקולנוע בירושלים
''ברוריה'' אברהם קושניר מתוך הסרט
קושניר, יהודי מאמין, מתמודד ב"ברוריה" עם המסורת היהודית המגולמת בסיפורה של ברוריה אשת רבי מאיר, שנודעה כמצוינת בנשות תקופתה, שבעלה העמידה במבחן הנאמנות והיא לא יכלה לו. לפני כשנה הציג דוד וולך את סרטו הנהדר "חופשת קיץ", שבו הוא העלה על הבד את מעשהו של רבי אלישע בן אבויה, שהגיע לכפירה לאחר שראה ילד נהרג בשל ניסיונו למלא אחר אחת מתרי"ג מצוות. קושניר כאילו ממשיך את דרכו של וולך ומתמקד ברבי מאיר, שהיה תלמידו של אותו רבי אלישע.
סבך הסוגיות המשנאיות שמועלות ב"ברוריה" ראוי בוודאי לעיון וניתוח מעמיקים, שלא כאן המקום להרחיב בהם. מצד שני, מלאכת העשייה של הסרט עצמו אינה עומדת ברמה מקצועית נאותה. להבדיל,
למשל, מ"חופשת קיץ" של וולך. כך או אחרת, טוב שסרט כמו "ברוריה" הופק. חבל שהתוצאות נותרו בתחום החובבני.
הבמאי אבידע ליבני בחר לכנות את סרטו החדש "חייב לזוז", אך דומה שהשם "חיי המורכבים עם יוסי" הולם יותר את סרט התעודה המשתדל לשחזר את ימיה הגדולים של להקת הרוק המקומית "הפליטים", שפעלה במחצית השנייה של שנות ה-80. נכון הוא שהגיבור המוביל את הסיפור הינו הזמר אהוד בנאי, אך מרבית נקודות ההתייחסות שלו מוקדשות לתיאור מערכות היחסים המקצועיות שעמדו בינו לבין הגיטריסט יוסי אלפנט, שהלך לעולמו בשנת91' והוא אז בן 34 בלבד.
ליבני, בצוותא עם גידי אביבי ודרור נחום שסייעו לו בהרכבת התסריט, מגיש סרט רהוט, פרטני, למדני במידה רבה, המנסה להעשיר את הידע של הצופה בו לא רק בפרטים ביוגרפיים או רכילותיים, אלא בעיקר בהבהרות על רקע מוזיקלי. זאת, בניגוד להרבה סרטי תעודה על אודות מלחינים ומבצעים שנעשו בארץ בשנים האחרונות.
נא להמתין לטעינת התגובות
