ראשי » תרבות » ספרות » מדף הספרים

מדף הספרים של אסתי ג' חיים

הסופרת אסתי ג' חיים בוחרת עשרה ספרים שבלעדיהם הספרייה שלה לא הייתה שלמה והיא לא הייתה אסתי. מתוך אלפי ספרים שקראה בחרה ג' חיים ספרי ילדים כמו פצפונת ואנטון, ספרות ישראלית של א.ב. יהושע ודוד פוגל ואת טוני מוריסון האמריקנית

אסתי ג' חיים | 10/7/2008 12:10

פצפונת ואנטון - אריך קסטנר

פצפונת ואנטון מתוך עטיפת הספר

כל ספריו של קסטנר היו אהובים עליי מאד. קראתי אותם שוב ושוב. הייתי מדמיינת איך אני פוגשת תאומה אבודה ברמות-ים על ים הרמות ואיך אני לוכדת גנב נאלח בעיר גדולה וזרה, אבל בחרתי ב"פצפונת ואנטון" מפני שהכי הזדהיתי עם פצפונת. גם אני הייתי קטנה מהרגיל, ממציאנית כרונית ותיאטרלית, והחיים הפנימיים היו חשובים לי מאלה שבחוץ. סצינת מוכרת הגפרורים הקטנה על הגשר נחרטה עמוק בנפש הילדה שלי, וכשבגרתי והיה עליי להיבחן בבחינת הקבלה בבית הספר למשחק, בחרתי מונולוג של פצפונת.

סדרת החמישיה - אניד בלייטון

סיפורי ההרפתקאות של 'החמישייה המפורסמת' - אן, ג'ורג', דיק, יוליאן וטימי הכלב, לקחו אותי הרחק מבית הורי בחיפה לעיירות אנגליות נידחות ואזורים כפריים-ירוקים ואפופי מסתורין, אך גולת הכותרת של הספרים האלה היה ה'טוזיג'- הפיקניקים שערכו, כריכי הבשר ועוגות השוקולד שגרמו לי לרוץ למטבח ולהכין לי 'כריכים' דומים, ולטרוף אותם תוך שאני מדמיינת כר דשא אנגלי. הכי אהבתי את ג'ורג', שרצתה להיות בן.

כמעיין המתגבר - איין רנד

את הספר הזה בלעתי כשהייתי בת 14 או 15, ומיד ניסיתי לאמץ את תפיסת העולם הלוגית- נטולת רגשות של האוורד רורק, שהזכיר לי בדיעבד פסלים מונומנטליים בארצות לא דמוקרטיות, ורנד עצמה. כמובן שנכשלתי בכך כשלון מוחלט, וזמן לא רב לאחר מכן נגמלתי גם מחיבתי לרנד כסופרת.

אסתי ג' חיים. צילום: יח''צ

חמדת - טוני מוריסון
עוצמתו של הסיפור על אם שחורה המשמשת שפחה ומעדיפה - נאלצת להרוג את בתה כדי להצילה מגורלה הקשה, תפסה בגרוני ולא הרפתה. יכולתה של מוריסון לחבר את הפרטי והאישי עם מחאתה על תופעת העבדות בכלל ומצבן של נשים שחורות בפרט, הופכת את הספר מ'ספרות מגוייסת' לספרות מופת.

עין החתול - מרגרט אטווד
גם שנים לאחר שקראתי את הספר הזה, אני מונה אותו בין אותם ספרים שלא ישכחו. ילדה קנדית נופלת קורבן להתעללות של חברותיה לכתה. זמן רב טיילה עם הוריה ואחיה במחוזות טבע נידחים, והיא אינה יודעת כיצד להיות 'בת', אינה יודעת להתלבש נכון, לדבר נכון ולמצוא חן. ההתעללות אינה פיסית

ואינה אלימה כביכול. היא מבוססת על 'חינוך מחדש', 'לטובתה' של הילדה המבודדת בעולמם האכזרי והנעול של הילדים בני גילה, ואינה יכולה להעזר באיש-גם לא באמה הדואגת. רק גולת קסמים, "עין החתול" הטמונה עמוק בכיסה, יכולה לעזור לה להתגבר על רוע ליבן של אלה שהתעללו בה.

המאהב - א.ב. יהושע
קראתיו בגיל צעיר. הסיפור מתרחש בעיר שלי, חיפה. החלונות המוארים בבתים על גדות הואדי, הנסיעות לים של הילדה דפי, האהבה הניצתת בינה לבין נעים, ובקריאה שניה ומאוחרת יותר, האבא, שיאושו השקט גורם לו לחפש את המאהב של אשתו ולהשיבו אליה, הקסימו וריגשו אותי. הכרתי את בני האדם הללו מקרוב.

חיי נישואין - דוד פוגל

יצירת מופת, שנכתבה בעברית מופלאה. נפשו העדינה והכנועה של גורדוויל, וחוסר האונים שלו נוכח תיאה- אשתו המענה- גרמו לי לחווית קריאה מטלטלת ועזה. גורדוויל נסחף למערכת יחסים סאדו-מזוכיסטית עם אשתו עד להרס מוחלט, ומתעלם מלוטה הטובה, המאוהבת בו. הוא מצליח להכחיש את האמת על יחסיו עם אשתו ומאמין באיזו אשלית אושר גם כאשר ברור שלא כך הדבר. גם התקופה- וינה הדקדנטית שבין שתי מלחמות עולם, משפיעה באווירתה האפלה. לאורך כל הספר ניסיתי למנוע מגורדוויל לצעוד בדרכו החד-סיטרית במדרון התלול. ניסיתי לשכנע, להסביר, לכעוס ולבסוף לכאוב את כאבו. אבל זה לא עזר.

טוני מוריסון צילום: יח''צ

לוליטה - ולדימיר נבוקוב

ספר המוכיח את גדולתה של ספרות משובחת. יכולתו הגאונית של נבוקוב לגרום לקורא לחוש בו זמנית אמפטיה ותיעוב להומברט-הומברט הלוקה בנפשו, פדופיל חסר מצפון ואדם בלתי אמין החשוד ברצח, המאוהב אהבה נואשת בילדה בת שתים-עשרה. קראתי את 'לוליטה' יותר מפעם אחת, ובכל פעם התפעלתי ממשהו אחר- השפה, העלילה הבלשית לכאורה, האירוניה ובעיקר מהבנתו העמוקה של נבוקוב את נפש האדם.

רחוב המדרגות - יהודית הנדל

אבי קיבל את הספר במפעל בו עבד, במסגרת הפרוייקט של הוצ' 'עם עובד', כאשר העם אכן עבד. נטלתי אותו (בגירסא הישנה, מספרייתו של אבי) לידי באקראי, ולא הנחתי. ספרות נועזת לזמנה, שתיארה אנטי גיבורים ואנשי שוליים בתקופה שסופרים קנוניים תיארו גיבורים-הירואיים. ושוב- שבה אלי חיפה של העיר התחתית, ובני אדם שחייהם הוחמצו. המחאה החברתית השזורה בין דפי חייהן של הדמויות, היתה אף היא חדשנית לתקופתה. לאחרונה קראתי שוב את הספר, בגירסתו המחודשת, ושוב נגעו לליבי אברם, אהובתו מהכרמל – אראלה, רבקה, אהבת נעוריו שעדיין מחכה ערב-ערב לשובו הביתה, וכל מניפת הדמויות החיות כל-כך.

ככה זה קרה - נטליה גינזבורג

פשוט ככה. מפני שהספר מצויין. ומפני שהמונולוג של הגיבורה שירתה כדור אקדח בין העיניים של בעלה מפני שלא החזיר לה אהבה, גרם לי לשכוח שמדובר בדמות בדיונית. היא מגלגלת את סיפורה הטראגי לאחור, וכל שאפשר לחוש כלפיה הוא חמלה והזדהות. אשה קטנה ואפרורית שבסך הכל רוצה לאהוב ולהיות אהובה. היא צועדת בדרך שאין ממנה מוצא, ושוב, כל-כך רציתי שגורלה יהיה שונה.