חברי סינרגיה סוגרים חשבונות עם המבקרים
חברי סינרגיה מוציאים אלבום חדש וסוגרים חשבון עם המבקרים. על ערוץ 24 הם אומרים "הם משפילים את האמנים שמתארחים שם", על טקס פרסי עמ"י "הם ניסו להכשיל אותנו", ואת מבקרי המוזיקה הם מכנים "אנשים ציניקנים"
בטקס עמ"י האחרון טרחו המארגנים של ערוץ מוזיקה 24 לתת פייט בקטגוריה "להקת השנה" עם להקות אחרות בשם הזכות לתחרות חופשית במדינה דמוקרטית. מה יצא להם מזה? תואר שני ברציפות לסינרגיה, למרות שבאותה שנה הלהקה לא שחררה אלבום חדש. עכשיו, כש"השתקפות", אלבומה השלישי של הלקה, כבר בחנויות, באמת שאין טעם ללכת סחור סחור עם התואר בטקס הבא, במיוחד כשמדובר באלבום הטוב ביותר שיצא עד היום מידיהם של חברי הלהקה.
מדובר, כמובן, ברון הופמן (31, סולן ומנהיג הלהקה), רועי גפן (31, גיטריסט), בנואה נחייסי (27, גיטריסט), עירון שבתאי (33, בסיסט) ותומר מייזנר (24, המתופף החדש של הלהקה). מה עוד זה אומר? שזהו, הפעם באמת הגיע הזמן להפחית את מינוני הציניות בהתייחסות של מבקרי המוזיקה ה"רציניים" על הלהקה. סינרגיה אמנם לא התחילה פתאום לעשות מוזיקה קולית ומקורית, אבל אין ספק שהגיע הרגע להודות שאת מה שהם כן עושים - הם עושים הכי טוב בארץ. למרות שהמילים לשירים של הלהקה עדיין לא מורכבות אך כן רוויות בקלישאות, להקשיב לאלבום החדש של סינרגיה מרגיש כמו לקבל כרטיס טיסה לאמריקה. חברי הלהקה מנגנים סוף הדרך, מפיקים ומעבדים את עצמם בכמה דרגות מעל האיכות המקובלת בתעשייה המקומית, והאמת היא שרק מלהתמקד בסאונד המהוקצע של האלבום החדש אפשר לקבל בקלות צמרמורת מהסוג הטוב.
חברי הלהקה הם אנשים חביבים להפליא. מדובר באנשים מבוגרים לגמרי עם קריירות בתחום ההיי טק בשעות היום. שלושה מהם (הופמן, גפן ושבתאי) הפכו השנה להורים, דבר שבא לידי ביטוי בשיר האופטימי "תאמין" שנכתב בהשראת הדור החדש, ופזמונו הולך כך: "אם תיקח את עצמך ברצינות, תאמין שיש בך עוצמה לשנות. זה אתה שעוד תגשים חלומות".
"אין מה לעשות", מסביר הופמן בחיוך של געגוע לבנו הפעוט שכבר מזמן הלך לישון, "הילדים שלנו מעורבים בשירים האלה בין אם אנחנו רוצים ובין אם לא. גם השכנים שלנו מעורבים בהם. אגב, לא תמיד לשמחתם. סתם, האמת היא שאתה נוגע כאן בנקודה רגישה מאוד. אנחנו עובדים פול טיים גם בעבודה היומית שלנו וגם בלהקה, אבל אין מה לעשות, ככה זה. לפעמים צריך לחזור הביתה בשתיים בלילה, להיכנס לחדר של הילד בשקט בשקט כדי שהוא לא יתעורר, לתת לו נשיקה וללכת לישון. למזלנו הנשים שלנו מבינות את זה ולא עושות לנו את המוות. להפך, הן הכי מתגאות בנו".
בנואה: "נכון, זה קשה נורא הקטע הזה, עם הנשים שמחכות בבית".
מה אתה מקשקש, אתה אפילו לא נשוי!
בנואה: "אז מה, חברה שלי מתגעגעת אליי".
שבתאי: "מתי? כשאתה משחק ב'פלייסטיישן'?".
הופמן:
שבתאי: "כן, בנואה הזה, כשהוא מפסיד בפלייסטיישן הוא שובר את כל מה שיש בסביבתו, כולל את חברי להקה".
בנואה: "הריבים הכי גדולים שלנו בלהקה הם בערבי פלייסטיישן".
שבתאי: "נכון, אבל רק כשבנואה מפסיד".
בנואה: "מה שלא קורה הרבה".
שבתאי: "בסדר, הוא טוב בזה, וגם בהטלת מטבעות. בכלל, בכל דבר שקשור לשעות פנאי, הוא מלך".
בנואה: "כל דבר שמוזר להיות בו טוב, אני טוב בו. אני יודע לסובב מטבע על כוס ואז להעביר אותו לכוס אחרת בלי לגעת, ככה שימשיך להסתובב על הכוס השנייה. טריק מדהים, אני אלמד אותך אם תרצה".
לא צריך לקחת את שבתאי ברצינות, הוא סתם קנאי. בנואה הוא מלך גם בדברים רציניים,
כמו למשל לנגן בגיטרה. כשהתמודד פעם במשחק "גיטרה ירו" מול גיטריסטים ותיקים ומשובחים כמו דני סנדרסון, חיים רומנו, רם אוריון ואלי זולטא, הוא כל שם את כולם בלי מלח ולקח את המקום הראשון בהליכה. אפשר להגיד שבתחרות הזאת בנואה גם שלח מסר די ברור לשלל מקטרגיהם הציניקנים של סינרגיה, שכותבים שמדובר בלהקה בינונית שמכוונת לילדים ושאין בה איזושהי תרומה משמעותית למוזיקה הישראלית.
את המגיש והעיתונאי רן לוי, שקטל אותם פעם באחד הראיונות, הופמן מכנה "אדם צבוע", ואת כל השאר מתאר גפן כ"אנשים ציניקנים שאוהבים לכתוב על הכל, חוץ מעל השירים שלנו". בנואה, מצדו, טוען שהלכלוכים נובעים הרבה פעמים מחוסר הבנה של המבקר בז'אנר של הלהקה. "אחד הדברים הכי לא נכונים שכתבו עלינו אי פעם זה שאנחנו לינקין פארק הישראליים", הוא אומר. "נו באמת, נראה לך שלינקין פארק יעשו פעם שיר כמו 'תראי זה אני'? אין מצב בחיים שזה יקרה".
גפן: "גם ביקורת כמו 'כל השירים נשמעים אותו דבר' לא מקובלת עלי. זה רק מעיד על כך
שהמבקר לא מתמצא במה שהוא כותב עליו. זה כמו שמבקר של מוזיקה קלאסית יכתוב על רד הוט צ'ילי פפרז. תאמין לי שגם הוא יכתוב עליהם ככה. אני לא אגיד שאנחנו לא מתבאסים כשאנחנו קוראים ביקורות רעות עלינו. אנחנו מתבאסים מאוד ולוקחים את זה ללב, אבל הרבה פעמים הביקורות האלה פשוט לא קשורות לכלום".
הופמן: "גם תוכניות מוזיקה בארץ, כל הקטע שלהן זה לרדת על אמנים. אפילו טקס פרסי עמ"י שבו הוכתרנו פעמיים כלהקת השנה, כל התוכן שלו זה קטילת אמנים וזה מעצבן. קח לדוגמה את טקס פרסי ערוץ MTV, שם זה בחיים לא היה קורה. לעולם לא יושיבו שם אמן על ספה ולאורך כל הראיון רק ינסו להתקיל אותו, לגרום לו להיכשל בלשונו ויעמידו אותו במצבים אבסורדיים. ייתנו לו הרגשה שהוא גדול ובצדק, כי הוא הגיע לערוץ MTV לעזאזל. הם הזמינו אותו, למה להתלכלך איתו?
"לא מזמן היינו בתוכנית 'רעש' בערוץ המוזיקה, וישב שם איזה אחד שהסביר לנו שיש להם קונספט חדש - להשפיל את האמנים שמתארחים אצלם. אמרתי לו 'וואי אחי, נראה לי שזה הקונספט הכי ישן בארץ, תתעורר'".
מייזנר: "ואז הוא התחיל איזה מערכון כזה, שהוא כאילו עובר לידנו ברחוב ועושה לנו 'יו, כנסיית השכל! איזה כבוד לארח אתכם כאן!'. נורא מצחיק, אה? מה אני אגיד לך... הבעיה היא שגם הצד השני של המתרס, הקהל שצופה בזה, רגיל לדברים האלה ואם הוא לא יקבל אותם הוא לא יצפה בזה. זו באמת בעיה".
שבתאי: "נכון, אבל זה בסדר, אנחנו לא מסכנים. הקהל מחבק אותנו, וזה מספיק טוב לנו".
סינרגיה מגיעה אל האלבום החדש אחרי שהקודם, "מרגיש אחר", הגיע למעמד של תקליט פלטינה על מכירות של יותר מ-40 אלף עותקים ושלל להיטי רדיו שנטחנו עד דק. זה מסביר את העלייה הקלה במפלס הביטחון העצמי של הופמן, גפן ושות' ביצירתם, שבאה לידי ביטוי בעצם הנכונות שלהם להשיב למבקריהם. עוזרת להם העובדה שהם מתוגברים במייזנר, מתופף תותח ויפיוף במיוחד, השלישי במספר של סינרגיה, שנבחר על פני אינספור מועמדים אחרים במקומו של איתן רז. האחרון בחר ללוות את ריטה במקום להמשיך לנגן עם הלהקה. "איתן היה אצלנו מה שנקרא 'נגן שכיר'", מסביר הופמן. "סך הכל אהבנו אותו והתחברנו
אליו, אבל הוא לא היה ממש חלק אינטגראלי מאיתנו, ובסופו של דבר הוא עשה את ההחלטות שלו. בקשר למייזנר אני יכול להגיד לך שכבר עכשיו אני רואה שהעסק אחר לגמרי. הוא באמת חלק מהרוח של סינרגיה, חלק מאיתנו, בלי קשר לזה שהוא מתופף ענק".
מייזנר, גם אתה מרגיש ככה?
"שמע, אי אפשר להתעלם מהאנרגיה שעוברת בסינרגיה מאז שהגעתי. הוספתי להם משהו, אני חושב. חוץ מזה, אחרי כל התהליך של העבודה על האלבום עברתי איתם הרבה מאוד שעות ולמדתי להכיר אותם. אני חושב שהשינוי העיקרי שרואים היום בסינרגיה הוא באנרגיה שאני מייצר, בעוצמה, באווירה. אני ממש לא מרגיש כמו פועל שחור של הרכב. בכל זאת, להיות מתופף בסינרגיה זו העמדה הכי טובה שמתופף ישראלי יכול לבקש היום".
אתם מרגישים שהפכתם לסופרסטארים?
שבתאי: "סטינג אמר פעם שהוא הרגיש מפורסם רק אחרי שהוא שמע מישהו מזמזם שיר שלו ברחוב. זה הקטע הכי מגניב בזה. הייתי לא מזמן בבית ושמעתי את הופמן מלמטה. רצתי לחלון כי חשבתי שהוא קורא לי, עשיתי לו 'מה אחי? מה אתה עושה פה?', ואז הבנתי שזה שיר שלנו שבוקע מאחת המכוניות".
בנואה: "אני לא מזמן ישבתי בחדר שלי, לא עשיתי כלום...".
שבתאי: "מה באמת, בנואה? לא עשית כלום? איך זה יכול להיות?".
בנואה: "די, נו, זה סיפור טוב. ישבתי בחדר, ופתאום אני שומע מהחלון ממול את 'אשם' בפול
ווליום. תוך שנייה לקחתי את הגיטרה והתחלתי לנגן יחד עם השיר בווליום עצבני. ההוא בטח
השתגע, לא הבין מאיפה זה בא לו".
אתם מרגישים במרכז העניינים גם כשאתם לוקחים חלק בערבים בהם נמצאים גם אמנים אחרים?
הופמן: "הכי לא. אנחנו אאוטסיידרים לכל הברנז'ה. כל הזמן אמנים מבקשים לשתף איתנו פעולה ובאופן עקבי אנחנו מסרבים. מספיק טוב לנו עם עצמנו. אנחנו גם לא הולכים לכל מיני אירועים כאלה שיש בהם סלבס רק בשביל שיראו אותנו במדורי הרכילות. זה לא הקטע שלנו ואנחנו גם לא צריכים את זה".
אולי בגלל זה אתם נשמעים יותר כמו חו"ל מאשר כמו ישראל.
מייזנר: "יכול להיות. להרבה אמנים בארץ יש בעיה של רמת הבנה בסגנון שהם עושים. הם
מתיימרים לעשות סגנון מסוים, אבל בדרך כלל זה לא קורה עד הסוף. טכנית, יש אולפנים טובים בארץ שאפשר להגיע איתם לרמה מאוד גבוהה, אבל האמנים כנראה לא מצליחים להגיע למה שהם רוצים, או לא יודעים איך הם רוצים להישמע".
הופמן: "בארץ, הדגש הוא על מוזיקה צינית. זה לא עושה לי את זה. אנחנו לא ציניים בכלל. אנחנו מחוברים לקרקע ולמעריצים שלנו יותר מכל להקה אחרת שאני מכיר. אנחנו גם לא מופרעים, לא פסיכים ואין לנו שריטה. אנחנו אנשים נורמאלים שמחוברים לקרקע".
גפן: "בארץ יש קטע כזה של לחקות את אנגליה, אבל בתכלס האופי שלנו יותר מתאים
לאמריקאים. אצלם אין ציניות".
סינרגיה אולי יתעופפו בקרוב לחו"ל ויותירו כאן רבבות מעריצים אובדי עצות וחסרי מוטיבציה לקום בבוקר, אבל בינתיים הם כאן, יושבים סביבי ומתענגים על האלבום החדש. "לכל אלבום מצורף כרטיס עם קוד כזה", מסביר גפן, "ואיתו אתה יכול להיכנס למאחורי הקלעים שלנו, שזה מעין אתר בתוך האתר שלנו עם שירים שלא נכנסו לאלבום, סרטוני וידאו מהחיים של סינרגיה מאחורי הקלעים ועוד כל מיני דברים. גם מה שמצולם עכשיו יגיע לשם בסוף. תיכנס, כדאי לך".
נא להמתין לטעינת התגובות
