זיכרונות מהכלא – ראיון עם אלכס ברק
אלכס ברק ישב 14 שנים בכלא הבריטי לאחר שהורשע בהשתתפות חטיפת שר ניגרי בלונדון. במהלך אותן שנים הוא כתב את הספר "האיש שמת פעמיים" אליו הוא מתייחס כסמי אוטוביוגראפיה. הוצאות הספרים דחו את ספרו של ברק אבל הוא הרגיש שהוא חייב משהו ליקום
את הספר "האיש שמת פעמיים", המבוסס על סיפור חייו כתב אלכס ברק במשך עשר שנים בכלא האנגלי. "ישבתי בכלא האנגלי כל אותן השנים ולקח לי הרבה זמן ודם להרוויח את הכבוד העצמי שלי..." כך מספר ברק בעמוד 247.
המאמץ שהיה כרוך בהשגתו של אותו כבוד עצמי כלל שיתוף פעולה עם פליקס אבוטבול, חבר ילדות שהפך לעבריין, והביא בשנת 1984 להשתתפותו של ברק בחטיפתו מבריטניה של השר הניגרי, דיקו, שנמלט ללונדון ונחשד במעילת ענק.
אלכס ברק נולד בנתניה לזוג הורים ילידי הארץ לפני 51 שנה. אביו של ברק נהרג כשהוא היה בן שנה ושנה לאחר מכן נישאה אמו בשנית. ברק סיים את לימודיו בגימנסיה הרצלייה, התגייס לצה"ל ושירת בחיל מודיעין. היום, כשהוא משותק ברוב חלקי גופו, הוא אומר שהיה מעדיף לחזור שלושים שנה אחורה למועד שחרורו מצה"ל, לחתום קבע, ולהתקדם כקצין. "כבר הייתי על האוטובוס בדרך לבה"ד 1, כשבדרך התחרטתי ואמרתי שאני לא רוצה, המפקד שלי בכה כשאמרתי לו שאני לא רוצה להיות קצין" נזכר ברק.
במבצע חטיפת השר הניגרי שנשמע כמו סיפור בדיוני, הרדים רופא ישראלי את השר והוא הוכנס לארגז משלוח שיועד לניגריה. בתוך הארגז שכבו זה לצד זה השר הניגרי והרופא המרדים. בארגז נוסף בסמוך לו שכבו פליקס אבוטבול והמפקד על המבצע אלכס ברק. אחרי שממנועי המטוס נדלקו ואחר כך נדמו, פליקס וברק החלו לחשוש. אחרי שהם נחשפו, הם נשפטו והובאו לכלא. ברק שהיה מפקד המבצע נשפט לארבע עשרה שנים, אבוטבול והרופא המרדים נשפטו לשמונה שנים.
פרשיית החטיפה עדיין אפופת מסתורין. יש הטוענים שאת החטיפה ביצעו פליקס וברק בשליחות ישראל ויש הטוענים שעשו זו בשליחות שלטונות ניגריה שהבטיחו להעניק להם נתח נכבד מכספי המעילה של השר הניגרי.
בשנת 2003, שנה לאחר שנרצח העבריין פליקס אבוטבול בכניסה למועדון בפראג, ניסה אלמוני להתנקש בחייו של אלכס ברק. ברק נורה בגבו מטווח קצר בסמוך לדירתו בתל אביב ונפצע קשה. מאז, כבר כמעט חמש שנים, הוא משותק מהצוואר ומטה ונסעד בידי שני עובדים זרים.
לברק יש סיפור חיים שהוא ביקש להכניס לספר. הלקטורים של הוצאות הספרים מצידם, לא התרשמו ביחס לערכו הספרותי של הטקסט ולכן ברק החליט להוציא את הספר לאור בהוצאה עצמית. ברק שלח את ספרו להוצאות לאור ונתקל בדחיות, "אני לא מבין איך יוצאים פה ספרים לאור" הוא מתלונן, "יש מונופוליזם בארץ, כל דבר פה הוא מונופול, קראתי כבר ספרים גרועים הרבה יותר משלי שכן ראו אור."
החלקים הפותחים והסוגרים את הספר הם ביסודם פרי דמיונו של ברק וכתובים באופן שדורש עבודת עריכה נוספת, אך לעומתם, החלק האמצעי כתוב בצורה קולחת ומהודקת וניתנת דרכו הזדמנות נדירה לעקוב אחרי נבכי נפשו של העבריין.
בתחילת הספר ובסופו מגולל ברק את חלומותיו העתידיים הכוללים שלטון מלכותי נשי בישראל, כמו זה הקיים בבריטניה, בה בילה עשר
בחלק האמצעי, שהוא החלק הארי של הספר, מספר ברק על חייו. "זו מעין סמי אוטוביוגרפיה" הוא אומר. גיבור הספר מכונה "הנער" והוא מוציא להורג אנשים בפקודת מקום שנקרא "המשרד" ולכן מסייג ברק את דבריו ואומר "שלא תבוא לי אחר כך ותאמר שמה שכתוב בספר זה מה שעשיתי אחד לאחד, הספר ביסודו דמיוני שמבוסס על החיים שלי, על חלקים מהחיים שלי".
ברק מספר בספרו על הרציחות שביצע בן דמותו "הנער", למן הפעם הראשונה שהייתה מהולה בהתלהבות, דרך הרציחות הבאות שגרמו לו להתאהב במקצוע ועד הגיעו לפסגת מעמדו כרוצח קר מזג שהרצח הוא טבע שני לו. ברק מתגלה כמספר דק אבחנה היודע לעקוב בתודעתו אחר הפרטים הקטנים שהופכים את עבודתו של הרוצח לאנושית ומתארים את תודעתו באופן שגם אדם הנרתע ממעשי רצח, יהיה מסוגל להבין.
במוחו הוא חושב על מעמדו כרוצח, אומד את עצמו במידה של התלהבות. כגודל ההתלהבות שלו מהרצח כך גודל הפער בינו ובין מי שהוא רוצה להיות - רוצח קר מזג העושה מלאכתו במקצועיות.
מדוע כתבת את הספר?
"נכנסתי לבית הכלא עם הידיעה שאני הולך לבלות בו ארבע עשרה שנים מחיי ופחדתי לשכוח, אז התחלתי לכתוב על הדברים שעברו עלי, שהפכו בעצם לחלק האמצעי של הספר. ידעתי שגם אם אשכח, כשאקרא את הדפים, אזכר באירועים, כך שכל החלק האמצעי הוא למעשה היומן הסמי אוטוביוגרפי של החיים שלי, עד הנפילה שגרמה למאסרי. הכתיבה נעשתה במהלך שמונה עשרה החודשים הראשונים לשהותי בכלא, הייתי אז בכלא המיון ושהיתי בבידוד 23 שעות ביממה, רק לשעה אחת הותר לי לצאת החוצה ולראות אנשים".
"היה לי אז בכלא ניסיון בריחה שנכשל וגם תגרת אסירים גדולה שהייתי מעורב בה, כל זה השכיח ממני לתקופה מסויימת את הכתיבה. אבל במשך כל השנים הייתי קורא, גם ספרים וגם עיתונים ישראלים, ונשארתי מעודכן והמצב בארץ הטריד את מנוחתי והביא אותי לחשוב על המציאות שאני מייחל לה ואז הבנתי שכדי שיהיה פה שלום, חייבים שמלכה תשלוט על ישראל, מלכה ולא מלך וכך נוצרו החלקים הפותחים והסוגרים של הספר".
אבל למה חשוב היה לך כל כך לפרסם ספר? רצית להוציא איזו אמת לאור? להיות מוכר גם כסופר? מה היתה המטרה שלך בדיוק?
"כשאדם לוקח נשמה של אדם אחר, זה יושב עליו, משהו מהנשמה של הנרצח נכנס אל התודעה של הרוצח ולא נותן לו מנוח. אתה יכול רק להרוג אנשים, ואם אתה מרגיש חייב משהו ליקום על אנשים שלא נמצאים בו בגללך, אתה יכול לשלם לאותו יקום באמצעות דמויות שאתה תברא בעצמך כסופר, זוהי גדולתו של סופר וכזה רציתי להיות".
האיש שמת פעמיים - אלכס ברק, הוצאה עצמית, 264 עמודים
נא להמתין לטעינת התגובות
