מרגלית צנעני כבר בת 55 והחיים עושים לה שליכטה בלב אמנם עצוב לה שנגמרו הזמרות המזרחיות בארץ, אבל יותר נעים במיינסטרים

ואמנם מציעים לה ללכת לפוליטיקה, אבל יותר נעים בקונצנזוס בין הריבים עם גל אוחובסקי והופעות בערבי בנות עם קורין אלאל, היא חורשת עכשיו את הארץ במופע של שירי נשמה אמריקניים וחיקויים של מריאנו מחקה אותה אבל בסופו של יום, מתברר שהיא רק רוצה איזו בוצייה

אשר קשר, תרבות | 6/6/2008 8:54

באמצע ההופעה של מרגלית צנעני בתיאטרון ירושלים ביום חמישי שעבר, נראו שמונת הנב גנים ושתי הזמרות שליוו אותה מותשים לגמרי. הם התנגבו בלי הפסקה מהב זיעה שכיסתה את פניהם וחיסלו בקבוקי מים בזה אחר זה. צנעני, שמתחילת ההופעה לא נחה, ירדה מהבמה לרקוד עם הקהל וניהלה איתו דיאלוג בלתי פוסק-הביטה בתזמורת המתנגבת שלה ואמרה בלגלוג "תראו באיזה גיל הם ובת כמה אני. מה הם עשו שהם כל כך מזיעים? ". זה מה שקורה כשגם בגיל 55 הרעב והאמביציות שדחפו אותך כל השנים, עדיין בוערים על אותה אש.
עד לפני כמה חודשים, מרגלית צנעני הייתה בשבילי רק'שליכטה בלב' ו' אשמור לי למשמרת'. לפתע , במהלך שיחת טלפון איתה, היא החלה לשיר ללא התראה את הפב זמון של סטנדרט הג'אז המפורסם: "שיר ערש לבירדלנד" ( "Lullaby of Birdland" ). זה היה חם ואמיתי, ממש כמו הביצוע של שרה ווהן האלוהית, מי ששרה את השיר במקור בשנות הב50, והבהיר לי את מה שירוסלב יעקובוב ביץ' הבין כנראה כבר לפני שנים: שמוזי ב קת נשמה, ג'אז ובלוז היא לא עניין גיאוגרפי. מי שקלט את זה באחרונה הוא גם אמיתי פריאנטה, נגן הבס של "כוכב נולד", שהפיק את המופע "מרג'לס", מופע שאיתו היא מס ב תובבת עכשיו בארץ, שרה שירי נשמה, שחוב רים בעיקר, שכמו יצאו מהפלייליסט האמריב קני. בין השאר היא מסלסלת את "Respect" ואת "Chain of fools" ( שתרגמה בחן רב ל"שרשרת של אהבלים" ) של אריתה פרנק ב לין, "Unchain My Heart" של ריי צ' ארלס, "Mustang sally" של ווילסון פיקט, וגם את"You ' ve Got a Friend" של קרול קינג (או בעברית: "יש לך סח'ב" ).
אלה השירים שאת שרה במקלחת?
"אני לא שרה במקלחת", מבטלת צנע ב ני בחדר ההלבשה, לפני העלייה לבמה, "אני שומרת על הקול שלי. לדעתי זה סתם מיב תוס שאנשים שרים במקלחת". " לא נכון", מתערב פריאנטה, "כולם שרים במקלחת, במיוחד אני". המתופף ניר מנצור מאשר גם הוא את המיתוס המושמץ. בצד, הגיטריסט דורון מזרחי צופה במשחק הגמר של הפיינל פור בכדורסל, בין מכבי תל אביב להפועל חולון. יבבות כאב נפלטות מפיו עם כל סל של מכבי. כשההופעה תתחיל בב22:45, לאחר שחולון ניצחה, הוא ינגן בחיוך שלא יימחה משפתיו כל הלילה. עד שזה יקרה, מרגול, שמנשנשת סלט בקערה קטנה, מבקשת ממנו בנימוס לייבב מחוץ לחדר, כדי שתוכל לחב זור להפגיז תובנות מקלחתיות. "אני מתגעב געת להשפרצה טובה עם צינור", היא אומרת בכמיהה. "בים יש צינורות כאלה שמשפריב צים", אומר מנצור. "אה, אני כבר לא הולכת לים", היא נאנחת, "לא נותנים לי מנוחה שם. נמאס לי מהדושים עם הטלפונים האלה. . . כל איבר חייבים לשטוף בנפרד. פעם הצינור היה שוטף הכול בבת אחת. אמא שלי אמרה אז, שסבון שמנקה את הבית טוב, ינקה גם את הגוף מצוין, והיא הייתה משפשפת אותי ואת האחיות שלי בסינטבון, הבלוק איטונג ההוא שהיה אז הסבון בכל בית".
אכן נושא שיחה מרתק, אבל אני מנסה בכל זאת לחזור לסיבה לשמה התכנסנו כאן. "אני מתה על השירים האלה", היא יוצאת מסיפורי המקלחת. "נורא אוהבת פופ, בלוז ורוק אמב ריקני. גדלתי על המוזיקה הזו. מעריצה את אריתה פרנקלין, שרה ווהן, אלה פיצג'רלד. אמיתי שכנע אותי לצאת להופיע עם השיב רים, הוא אמר שלדעתו אין אף אחת בישראל שיכולה לבצע את השירים האלה כמוני".
צנעני מסתובבת בחוסר מנוחה בחדר ההל ב בשה. מתאפרת ושותה קפה. אני שואל אם היא עדיין מתרגשת לפני הופעות. "לא מתב רגשת, אבל מתוחה. אני עוד לא שוחה בתוך ההופעה הזו, זו רק הופעה רביעית שלנו. לראשונה בחיי אני עושה מה שאומרים לי, אני ממושמעת ותרבותית". פריאנטה מגחך. כשמרגול עולה לבמה, הוא לוקח את תפקיד קאב קאלאווי מהאחים בלוז ומכריז: ועכשיו. . . קבלו את מלכת הפאנק! ! ! דוכסית שירי הנ ב שמה! ! ! המלכה הבלתי מעורערת של המוזיקה השחורה! ! ! טהבטהבטם ! ! ! !

השנה אני רעה

הרומן של מרגלית צנעני עם מוזיקת הנב שמה האמריקנית החל בב1970 בלהקת שוב קולדה, להקת חתונות שזכתה להצלחה רבה, ונמשך בב1973 עם ההרכב המוזיקלי הכנוב פיה, שביצע שירי בלוז ונשמה, ובו היו חברים גם יזהר כהן, רזי אמיתי ואסתי כץ. היא לא מצטערת על השנים הרבות שבילתה כזמרת חתונות: "אני גאה מאוד במה שעשיתי בשוב קולדה, זה היה בית ספר אמיתי. היינו פופולב ריים כי היינו מאוד טובים במה שעשינו".
נראה שאת מרגישה בבית עם השירים האלה. את רואה דמיון שורשי בין מוזיקה מזרחית לבלוז ולנשמה?
"יש המון דמיון בכאב ובצער של החיים והזיכרונות, ואפילו דיכוי. זו המשמעות של פאקינג בלוז אמיתי, שאני מנסה להעביר גם בבלוז וגם במזרחית. מצד שני, אין דמיון באב נרגיות ובגרוב של המוזיקה".
נדמה שאין יותר זמרות מזרחיות בארץ.
"לצערי אתה צודק. אין דור עתיד לזמרות המזרחיות, כי כולן נשאבות למיינסטרים. יש סממנים ים תיכוניים במוזיקה, אבל בנות כבר לא רוצות להילחם כמונו. הן רואות כמודל את שירי מימון ונינט, לא אותי או את זהבה בן".
אז זה הקץ של הזמר המזרחי הנשי?
"תמיד תהיה מישהי, קורין אלאל, למשל".
קורין אלאל זמרת מזרחית?
"בעיניי כן, למרות שהיא מעבירה את המזרחיות שלה דרך מוזיקת רוק. אל תשכח שקורין טוניסאית. מוזיקה מזרחית זו תולדה של אופי, ולי ולקורין ולזהבה בן יש את האופי והתעוזה. קורין ואני חברות טובות ומופיעות לעתים קרובות יחד בערבים של בנות במועדונים שונים

בתל אביב. הכרנו ביפו בצעירותנו ומיד נמשכנו מוזיקלית אחת לשנייה. גם לאה שבת חברה טובה שלי, מלחינה אמיצה עם לחנים שקורעים את הלב. וגם זהבה בן. אני אוהבת את האותנטיות שבה. אין בה זיוף".
כולכן מוזיקאיות עסוקות מאוד ולא נשואות. זו בעצם המשמעות של קריירה מוזיקלית בעבור אישה?
"שטויות. קורין נשואה לחברה שלה".
את מצליחה להבין מאיפה באה הפופולריות שלך היום?
"אסף, הבן שלי, אומר לי שכולם אוהבים אותי כי אני לא ?וונאבי.? אני מי שאני. מישהי שלא מגחיכה את עצמה או רוצה להיות משהו אחר".
המופע הזה לא מציג אותך באופן אחר?
"לא. זו אותה מרגול, עם שירים אחרים".
על אף שהיא לא מצהירה על כך בגלוי, קיים אצל צנעני מתח תמידי בין מזרחיות למערביות, שבא לידי ביטוי גם בהופעה בירושלים. היא מרגישה חייבת לשולמית, אישה שיושבת בקהל ודורשת לשמוע תימנית, ואלמלא ההתעקשות של פריאנטה, גם הייתה עושה את זה. זה לא מתח שחושבים עליו ביומיום, אבל הוא קיים כל הזמן מתחת לפני השטח. חבר קרוב שלי ממוצא מזרחי, שגדל בעיירת פיתוח וכיום הוא בעל תפקיד בכיר בחברת תקשורת גדולה, מספר שכילד הגיע לבריכה של מלון תל אביבי מפואר, ואחד האורחים שם הניח שהוא עובד במלון וביקש ממנו מגבת. "הלכתי להביא לו", מספר אותו חבר, "הבנתי למה הוא ביקש ממני ולא חשבתי להעמיד אותו על טעותו, אבל זה מלווה אותי עד היום". אני מרגיש שכך זה גם אצל צנעני. "הקיפוח של הזמר המזרחי הוא עדיין נושא שמ?

אשר קשר

ציק לי", היא מסכימה לומר. אז למה אין זמרים מזרחים ב"כוכב נולד" ? עכשיו את זו שקובעת. "למה אין? היה יהודה סעדו כמובן, ודניאל בן חיים ודורון רוקח, שלא יודע אפילו מה הקול שלו עשה לי". אבל הם יותר זמרי מיינסטרים. "אז מה? גם אייל גולן מיינסטרים. חוץ מזה, מצדי שלא ילכו הזמרים המזרחים ל' כוכב נולד', יותר טוב שלא יעשו קיצורי דרך. כמו שלתל אביבים יש את הבועה שלהם, למזרחים יש את שלהם. הם לגמרי לא צריכים את'כוכב נולד'". אז "כוכב נולד" זה לאשכנזים? "עזוב את זה כבר. יש מספיק מזרחים, נינט וגבסו והראל מויאל. לכולם יש מספיק אלמנטים ים תיכוניים במוזיקה שלהם ". למארינה אין. אני לא אשכח את המבט שלך כשהיא ניגנה בקסילופון. "יש דברים שקשה לי לקבל. אבל מרינה זמרת ענקית, היא מלכה בתחומה". אבל את לא חושבת שהיא הייתה צריכה לזכות. ?לבועז מעודה יש קול מאלוהים, הוא'כוכב נולד' אמיתי". למה אחרי חמש שנים של "כוכב נולד", אין יותר בוגרים של התוכנית שהצליחו בשוק המוזיקה? "אני כל הזמן שומעת את הטענות הללו וזה מרגיז אותי. אתם לא מבינים שהאוויר דליל שם למעלה ואין פשוט מקום לעוד כוכבים? יש רק 24 שעות, פלייליסט אחד ואין מקום לזוז. יש מספיק אנשים שיצאו מהתוכנית והצליחו". אפרופו כוכבים, מה דעתך על החבר' ה שמגיעים מבית הספר רימון? "אני לא מתנגדת לרימון. לדעתי זו תופעה נפלאה. לפעמים אומרים שאני חושבת שהם פלצנים. ממש לא". פלצנים זו מילה שחוזרת באופן קבוע בכל ריאיון איתך. "בשבילי פלצנים הם אנשים אניני טעם, פיינשמקרים שחושבים שהם יודעים יותר מכולם". מי פלצן בעינייך? "גל אוחובסקי פלצן, אבל פלצן מקסים. אצלו הפלצנות באה ממקום אמיתי, בילט אין. אני מתה עליו. בהתחלה שמו אותנו אחת ליד השני כי אנחנו הפכים, וזה הפך ליריבות טלוויזיונית טובה". אבל אתם בטח לא חברים ביומיום? (צחוק גדול) "הוא החבר הכי טוב שלי. אני נפגשת איתו לקפה כל הזמן. אני רואה את עצמי כאשתו הווירטואלית". את נורא נחמדה למועמדים. "לא תמיד. השנה אני די רעה לחלק מהם". יש למתחרים פסיכולוג או יועץ שהם יכולים להסתייע בו ברגעים קשים? "לא". ואת , הלכת פעם לפסיכולוג? "אף פעם לא. מעולם לא הרגשתי שאני זקוקה לזה, אבל אני מכבדת את מי שהולך". המצאת ז' רגון חדש של מילים. את מתכוננת לפני התוכנית או מאלתרת? "ברור שמאלתרת. המילים האלה קופצות לי, אבל השנה זה קצת ייעצר, כי זה תופס יותר מדי תשומת לב, גם לדעתי וגם לדעת ההפקה". " כוכב נולד" השפיעה על הקריירה המוזיקלית שלך? "איזו שאלה. רק בזכות התוכנית אני יכולה להעלות את'מרג'לס', שזה בכלל כינוי שצביקה הדר הדביק לי". כשצנעני שואלת את הקהל איזה שיר לבצע, מפתיע שדווקא "חומות חמר" בולט מאוד מעל השאר. את "חומות חמר", הפמי ?ניסטי למדי, שכתבה רחל שפירא והלחינה מרגול עצמה, היא מבצעת עם פריאנטה בקלידים בלבד. בלוז מצמרר. "כשאני שרה את'חומות חמר'", היא אומרת, "הלב שלי מתרסק. זה לא שיר על עזבת אותי והעלבת אותי, זה שיר על אלימות במשפחה, על מעמד האישה, על החרפה ועל הניסיון של נשים כמוני לפרוץ את החומות. אני בעצם שרה לבנות דמותי ואומרת להן'תיזהרו.? ?

ארץ נהדרת זו אני

היא חיה את מילות השירים, גם אלה שבאנגלית, ושרה אותן במבטא שהוא קופרודוקציה ישראלית?תימנית. כשהיא שרה את "Stop" של סם בראון, ניכר שהיא מזדהה עם כל מילה. לקראת סוף השיר היא פורצת במונולוג נסער על הפתטיות של אותה בחורה, שמבקשת מהגבר שלה להפסיק להתנהג אליה בצורה משפילה. "תעזבו אותו אם הוא מתנהג כך", היא מורה לנשים בקהל. במיוחד לשולמית.
בריאיון לפני חמש שנים ב"מעריב" אמרת שאת שונאת את העשירים ואת הפערים החברתיים. עכשיו את חלק מהממסד.
"לפני חמש שנים הייתי באותו מעמד כלכלי ונותרתי עם אותן דעות בדיוק. אני לא נכנסת לפוליטיקה, אבל אני באופן עקרוני סוציאל דמוקרטית, נגד ניצול והפרטה וחברות כוח אדם, כי אני הגעתי מעוני, עבדתי מאוד קשה כל חיי והושפעתי מאבא שלי, שלום צנעני, שהיה פועל בענף היהלומים, איש תנועת העבודה, שהעריץ מאוד גם את בגין".
צנעני טוענת שקיבלה הצעות להצטרף לכמה מפלגות, אבל דחתה אותן. במהלך ההתנתקות כתבה באתר "צו פיוס": " העם היהודי הוא אשכרה עם ידוע סבל. אנחנו זזים, נודדים, נעקרים. כוונת המתיישבים הייתה טובה אז, אבל עכשיו צריך להחזיר".
ההורים שלך עדיין גרים בנתניה?
"בבית שנולדתי בו. אני מאוד קרובה אליהם, בכל חג וכמעט בכל שישי אני שם. באזור שלנו היו המון יוצאי גלויות שונות, אבל כולם פחדו משדים ורוחות. הייתה לנו בשכונה גם תרבות פיג'מות אלטרנטיבית. הזקנים היו לובשים את פיג'מות סינג?סינג שלהם כבר בשש בערב, והילדים היו לובשים גופיות פלנל גם בקיץ". הנ ג נים הצעי?רים בחדר ההלבשה צוחקים, והיא ממשיכה: "היה לנו שכן שעל דלת הבית שלו רשם את כל התארים השונים שנתן לעצמו: הוא היה "מגרש שדים", " מחזיר שינה", " מחזיר עטרה ליושנה", הוא היה גם משדך כלות פגומות. הרי בחורה שלא התחתנה אז, זה נחשב שואת עולם. הוא היה מבטיח לה חתן נופת צופים, יליד תל אביב, שמפרנס את עצמו בכבוד. אני זוכרת את אמא שלי מראה לי בחורות בשכונה ואומרת'תראי את זאת, תפסה בעל חבל על הזמן, נהג באגד עם תלוש'. בשביל אמא שלי הכי חשוב היה תמיד התלוש".
איך ההורים מתייחסים לקריירה שלך?
"אמא שלי עוד לא מבינה מה אני עושה. היא אומרת לי'לאחיות שלך יש משכורת קבועה, למה את לא עובדת?'. אני עדיין מתביישת מאמא שלי כשאני קמהב?11:00 בבוקר . כשהיא באה אליי הביתה, ויש לי בית גדול, ברוך השם, היא שואלת אותי למה הבית נראה כמו מתנ"ס או חנות רהיטים".
יש ניגוד עצום בין הרושם שאת מעוררת בכל הקשור לפתיחות וחירות לשונית לבין מה שאת באמת אומרת במציאות. בסופו של דבר, התעדנת והצטנזרת בשנים האחרונות. את כבר לא מרגול כמו שהיא נראית ב"ארץ נהדרת".
" אני לא מסכימה. הדמות ב' ארץ נהדרת' זו בהחלט אני, למרות ששם זה חרצוף. אני מאוד אוהבת את זה שאני מוצגת כדמות קשוחה, דעתנית, ששוחטת פרות קדושות. אבל ברור שזה הרבה יותר קיצוני שם".
בהופעה שלך את מחקה את מריאנו ומבקשת מפריאנטה בוציאטו כפול.
"אני מחקה את מריאנו מחקה אותי, עושה הפוך על הפוך".
איזה קפה את באמת שותה?
"אני באמת לא אוהבת פלצנות בקפה, לאטה, שמאטה. תן לי קפה שחור חזק".
התזמורת עולה להדרן עם שיר הגוספל "עוד יהיה לי", שנותן את האות לקהל המבוגר יחסית לבוא ולרקוד מול הבמה. גם האישה בכיסא הגלגלים רוצה לצאת לסיבוב ריקוד. בעלה מסרב, אז היא תופסת מלצר צעיר שנקלע למקום ונענה לה ברצון. בחור בשנותה?20, בטי?שירט לבנה, שעליה הדפס של מרגול הקלאסית (זו עם התלתלים), רוקד בדבקות, כורע על הרצפה ומוחא כפיים. לפתע הוא מתרומם ומושיט למרגול פתק מקופל שהיא מטמינה בכיס. לאחר ההופעה הוא ניגש אלה ולוחש משהו באוזנה. כאשר היא מהנהנת בראשה לחיוב, הוא ניגש בהתלהבות לחבריו ומשוחח עמם בנפנוף ידיים. ניגשתי אליו.
מה נתת לה?
"את מספר הטלפון שלי", הוא אומר בהתלהבות. "אני ובן זוגי נישאים בספטמבר ומרגול מחתנת הומואים ולסביות בחתונות אלטרנטיביות".
מרגול ! ?
" כן, היא מאוד פתוחה לזה".
מרגול , כמה זמן את עושה את זה?
"וואי, לא ידעתי שהוא לקח את זה ברצינות. סתם אמרתי. זה ההומור שלי, למרות שאני מאוד בעדם. שיתחתנו כמובן. פעם גם אמרתי שאני מנתחת מוח בסורוקה, אבל אז אף אחד לא ניגש אליי".

בינתיים היא יורדת מהבמה, מצטלמת עם מעריצים שנוהרים אליה על סלולריהם ומצלמותיהם. "נהנית? ", היא שואלת אישה שנצמדת אליה בחיבוק. "ברור", ההיא עונה בהתלהבות, "איך אני לא איהנה. . . את מרגול". ו

הוסף תגובה

הדפסה