גיל הזהב של מרגלית צנעני

מרגלית צנעני כבר בת 55, והחיים עושים לה שליכטה בלב. אמנם עצוב לה שנגמרו הזמרות המזרחיות בארץ, אבל יותר נעים במיינסטרים. ואמנם מציעים לה ללכת לפוליטיקה, אבל יותר נעים בקונצנזוס. בין הריבים עם גל אוחובסקי והופעות בערבי בנות עם קורין אלאל, היא חורשת עכשיו את הארץ במופע של שירי נשמה אמריקניים וחיקויים של מריאנו מחקה אותה. בסופו של יום, מרגול רק רוצה איזה בוצייה

אשר קשר, תרבות | 6/6/2008 8:43

מרגלית צנעני קובי קלמנוביץ

ההופעה של מרגלית צנעני בתיאטרון ירושלים ביום חמישי שעבר, נראו שמונת הנגנים ושתי
הזמרות שליוו אותה, מותשים לגמרי. הם התנגבו בלי הפסקה מהזיעה שכיסתה את פניהם וחיסלו בקבוקי מים בזה אחר זה.

צנעני, שמתחילת ההופעה לא נחה לרגע, ירדה מהבמה לרקוד עם הקהל וניהלה איתו דיאלוג בלתי פוסק - הביטה בתזמורת המתנגבת שלה ואמרה בלגלוג "תראו באיזה גיל הם ובת כמה אני. מה הם עשו שהם כל כך מזיעים?". זה מה שקורה כשגם בגיל 55 הרעב והאמביציות שדחפו אותך כל השנים, עדיין בוערים על אותה אש.

עד לפני כמה חודשים, מרגלית צנעני הייתה בשבילי רק 'שליכטה בלב' ו'אשמור לי למשמרת'. לפתע, במהלך שיחת טלפון איתה, היא החלה לשיר ללא התראה את הפזמון של סטנדרט הג'אז המפורסם: "שיר ערש לבירדלנד" ("Lullaby of Birdland").

זה היה חם ואמיתי, ממש כמו הביצוע של שרה ווהן האלוהית, ששרה את השיר במקור בשנות ה- 50, והבהיר לי את מה שירוסלב יעקובוביץ' הבין כנראה כבר לפני שנים: שמוזיקת נשמה, ג'אז ובלוז היא לא עניין גיאוגרפי.

מי שקלט את זה באחרונה הוא גם אמיתי פריאנטה, נגן הבס של "כוכב נולד", שהפיק את המופע "מרג'לס", מופע שאיתו היא מסתובבת עכשיו בארץ, שרה שירי נשמה, שחורים בעיקר, שכמו יצאו מהפלייליסט האמריקני.

בין השאר היא מסלסלת את "Respect" ואת "Chain of fools" (שתרגמה בחן רב ל"שרשרת של אהבלים") של אריתה פרנקלין, "Unchain My Heart" של ריי צ'ארלס, "sally Mustang" של ווילסון פיקט, וגם את "ve Got a Friend'You" של קרול קינג (או בעברית: "יש לך סח'ב").

מרגלית צנעני קובי קלמנוביץ

הרומן של מרגלית צנעני עם מוזיקת הנשמה האמריקנית החל ב-1970 בלהקת שוקולדה, להקת חתונות שזכתה להצלחה רבה, ונמשך ב-1973 עם ההרכב המוזיקלי הכנופיה, שביצע שירי בלוז ונשמה, ובו היו חברים גם יזהר כהן, רזי אמיתי ואסתי כץ. היא לא מצטערת על השנים הרבות שבילתה כזמרת חתונות: "אני מאוד גאה במה שעשיתי בשוקולדה, זה היה בית ספר אמיתי. היינו פופולריים כי היינו מאוד טובים במה שעשינו".

נראה שאת מרגישה בבית עם השירים האלה. את רואה דימיון שורשי בין מוזיקה מזרחית לבלוז ולנשמה?
"יש המון דמיון בכאב ובצער של החיים והזיכרונות, ואפשר אפילו להגיד הדיכוי. זו המשמעות של פאקינג בלוז אמיתי, שאני מנסה להעביר גם בבלוז וגם במזרחית. מצד שני, אין דמיון באנרגיות ובגרוב של המוזיקה".

נדמה שאין יותר זמרות מזרחיות בארץ.
"לצערי אתה צודק. אין דור עתיד לזמרות המזרחיות, כי כולן נשאבות למיינסטרים. יש סממנים ים תיכוניים במוזיקה, אבל בנות כבר לא רוצות להילחם כמונו. הן רואות כמודל את שירי מימון ונינט, לא אותי או את זהבה בן".

אז זה הקץ של הזמר המזרחי הנשי?
"תמיד תהיה מישהי, קורין אלאל, למשל".

קורין אלאל זמרת מזרחית?
"בעיניי כן, למרות שהיא מעבירה את המזרחיות שלה דרך מוזיקת רוק. אל תשכח שקורין טוניסאית. מוזיקה מזרחית זו תולדה של אופי, ולי ולקורין ולזהבה בן יש את האופי והתעוזה. קורין ואני חברות טובות ומופיעות לעתים קרובות יחד בערבים

של בנות במועדונים שונים בתל אביב.

הכרנו ביפו בצעירותנו ומיד נמשכנו מוזיקלית אחת לשנייה. גם לאה שבת חברה טובה שלי, מלחינה אמיצה עם לחנים שקורעים את הלב. וגם זהבה בן. אני אוהבת את האותנטיות שבה. אין בה זיוף".

מרגלית צנעני בהופעה סיון פרג'

כולכן מוזיקאיות עסוקות מאוד ולא נשואות. זו בעצם המשמעות של קריירה מוזיקלית בעבור אישה?
"שטויות. קורין נשואה לחברה שלה".

את מצליחה להבין מאיפה באה הפופולריות שלך היום?
"אסף, הבן שלי, אומר לי שכולם אוהבים אותי כי אני לא "וונה-בי". אני מי שאני. מישהי שלא מגחיכה את עצמה או רוצה להיות משהו אחר".

המופע הזה לא מציג אותך באופן אחר?
"ממש לא. זו אותה מרגול, עם שירים אחרים".

למה אין זמרים מזרחים ב"כוכב נולד"? עכשיו את זו שקובעת.
"למה אין? היה את יהודה סעדו כמובן, ודניאל בן חיים ודורון רוקח, שלא יודע אפילו מה הקול שלו עשה לי".

אבל הם יותר זמרי מיינסטרים.
"אז מה? גם אייל גולן מיינסטרים. חוץ מזה, מצדי שלא ילכו הזמרים המזרחים ל'כוכב נולד', יותר טוב שלא יעשו קיצורי דרך. כמו שלתל אביבים יש את הבועה שלהם, למזרחים יש את שלהם. הם לגמרי לא צריכים את 'כוכב נולד'".

אז "כוכב נולד" זה לאשכנזים?
"עזוב את זה כבר. יש מספיק מזרחים, נינט וגבסו והראל מויאל. לכולם יש מספיק אלמנטים ים תיכוניים במוזיקה שלהם".

למארינה אין. אני לא אשכח את המבט שלך כשהיא ניגנה בקסילופון.
"יש דברים שקשה לי לקבל. אבל אני חושבת שמרינה זמרת ענקית, היא מלכה בתחומה".

אבל את לא חושבת שהיא הייתה צריכה לזכות.
לבועז מעודה יש קול מאלוהים, הוא 'כוכב נולד' אמיתי".

הראיון המלא עם מרגלית צנעני במוסף תרבות מעריב ביום שישי