רבותיי, ההיסטוריה חוזרת
הדרמה האמריקנית המדוברת של הרגע היא "ספירה חוזרת", שמתארת את ההצבעה המפוקפקת בפלורידה, בבחירות 2000. כמה אירוני שהיא משודרת בצמוד לבחירות מפוקפקות אחרות בפלורידה - במסגרת הפריימריז הדמוקרטיים
ספירה חוזרת. צילום: יחסי ציבור
החלטת הדמוקרטים באשר לדרך שבה ישתמשו בקולות האלה, בלי לפגוע באזרחי פלורידה החשובים כל כך להמשך המערכה, מגיעה ימים ספורים לאחר שידור הסרט שמחזיר את האמריקנים לאפיזודת בחירות מעוותת עוד יותר. זו של לפני שמונה שנים.
"ספירה חוזרת" פורט לרגעים היסטוריים קטנים את 36 הימים שהתרחשו אחרי ההצבעה לנשיאות ארה"ב בשנת 2000. למן הרגע הדרמטי שבו אל גור, אז סגן הנשיא, עמד לעלות על במה בנשוויל טנסי ולשאת נאום הפסד, ונבלם בשנייה האחרונה על ידי עוזר צולע ומתנשף המסביר לו בחוסר נשימה שהייתה בעיה עם ההצבעה בפלורידה.
ועד לטיעונים המשפטיים הדרמטיים בפני שופטי בית המשפט העליון בוושינגטון, המותירים את מנהלי הקמפיין של אל גור עם מפח נפש: הם אולי היו הכי צודקים, אבל לבטח פחות מתוחכמים ומהירים מיריביהם. למרות הדרמטיזציה של האירועים, אין בדרמה הכמעט דוקומנטרית הזו מתח אמיתי. הלוא כולם יודעים את סוף הסיפור.
כדרכן של קלישאות, הן קמות לחיים ומקבלות משמעות ברגעים מסוימים. גם הקלישאות של "ספירה חוזרת" מזכירות למצביעים בכל ארה"ב שהדמוקרטים הם האפסים, הבכיינים והמפסידנים לעומת הרפובליקנים, להלן הגברים החזקים.
מזכיר המדינה לשעבר וורן כריסטופר (ג'ון הארט), העומד בראש צוות הספירה החוזרת של אל גור, מוצג בסרט כאידאליסט חלשלוש בהשוואה למזכיר המדינה לשעבר ג'ים בייקר (טום וילקנסון) האימתני, שאינו נרתע ממלחמת רחוב שתביא את ג'ורג' בוש לחדר הסגלגל.
הסרט מסופר מנקודת מבטו של רון קליין (קווין ספייסי), שמוביל את צוות הספירה החוזרת של אל גור. וכל מה שצריך זה לערבב מציאות היסטורית
קרובה עם מציאות היסטורית מתהווה ולראות איך המפלגה הדמוקרטית עומדת שוב להפסיד את פלורידה, שמונה שנים אחרי הפשלה ההיא.
הסרט מתיימר להיות אובייקטיבי ומבוסס על תיעוד היסטורי מדויק. אבל וורן כריסטופר וג'ים בייקר האמיתיים כבר מחו (באוזני ה"ניו יורק טיימס") על עיוות דמותם לצרכים דרמטיים.
הראשון טוען כי הוא לא היה כזה לפלף. השני התרגז על כך שהוצג כבולדוג כוחני. אף צד אינו יוצא מנצח מהסרט הזה. אבל לצופים ברור כשמש מי המפסיד הגדול של הבחירות בפלורידה, אז כמו גם היום: אותו האדם שהאמין לפוליטיקאים והלך לקלפיות בתום לב כשהוא מאמין לקלישאה שכל קול נחשב.
נא להמתין לטעינת התגובות
