אתגר החרטא הכפול

נגיד שמותר להפקה של "הישרדות" להעדיף את דן תחמן או את רכס הסיליקון של נעמה, אבל בחייכם, למה? להתערב בכזו גסות ושקיפות? מה, אתם באמת חושבים שאנחנו כאלה מטומטמים? שי גולדן מתבאס מההפקה של הישרדות

ש י גולדן , פרומו | 16/2/2008 15:07

אני מאוד אוהב את ליה מ"הישרדות". אוהב, לא במובן של רוצה לעשות לה שלושה ילדים וקנגורו. אוהב במובן של חושב שהיא דמות טלוויזיונית מצוינת. מצטלמת טוב, מדברת טוב, מורכבת ופשטנית בדיוק במידה, ומצוידת בחבילת המניירות המתאימה כדי להפוך לדמות זכירה, כזאת שאתה מעודד בתחרות ריאליטי.

העניין הוא שאני לא יודע עד כמה ההפקה של "הישרדות" שותפה לדעתי. זו בעיה, כמובן. כי ההפקה של "הישרדות" היא אלוהים. אלוהים, לא במובן של בוחן כליות ולב. גם לא אלוהים במובן של מאסטר הפרטים הקטנים. אלוהים, במובן של זה שעושה ככל העולה על רוחו, ללא הסברים, ללא נימוקים, לרוב גם ללא שכל. אלוהים שעליו אמר מרטין בובר "ההוכחה שאין אלוהים היא שלא יוצאת אש גדולה מהשמים ושורפת את כל אלה המדברים בשמו".

עכשיו, אני לא תמים. צפיתי בתוכנית טלוויזיה אחת או שתיים בחיים. יצא לי אפילו לצפות בלא מעט עונות של "הישרדות - הדבר האמיתי", כלומר הגרסה האמריקנית. אני יודע שטלוויזיה היא רמייה ושכל תוכניות הריאליטי כולן מהונדסות ומנוהלות כך שיתאימו לסיפור שרוצה המפיק לספר - הסיפור שלדעתו יביא יותר צופים.

זה בסדר, אין תלונות, אבל אני מוכרח לחזור לליה ולחשש שלי שההפקה של "הישרדות - זוארץ" מעדיפה את דן מנו, למשל, על פניה. למעשה, היא כל כך מעדיפה את דן מנו, עד שהיא המציאה בשבילו חוק חדש: מי שזכה פעמיים באתגר הג'וחא הכפול, או שו אסמו, יעבור לשבט הבנות ויינצל מהדחה. מעדיפה אותו גם במובן ששומרת על החברות שלו - נעמה ומרינה. נעמה, בגלל האטיטיוד והתוספות פרונט, ומרינה בגלל הטוכעס, כנראה. שיהיה. רק למה להמציא תחרות ריקוד מגוחכת, לקרוא לה "אתגר החרטא הכפול 2.0" ולהחליט שבניגוד לכל הפעמים הקודמות, הפעם דווקא יימנעו מהצבעה שני שחקנים מהשבט? אולי כדי לשלוט בתוצאות? אולי. כלומר - שקוף.

ואגב, זה לכאורה בסדר שההפקה מחליטה שהיא רוצה את רכס הסיליקון של נעמה או את נקיק הישבן של מרינה לעוד שבועיים-שלושה. זכותה. רק למה בכזאת גסות? למה בכזאת שקיפות? למה, אם כבר הוחלט על הקטע של לעשות תוכנית ריאליטי, לתפור את התפרים בחוט עבה כל כך, עד שהצופה מרגיש שלא זה בלבד שמישהו חושב שהוא מטומטם, אלא גם שמצפים ממנו להדחיק את ההכרה הזאת? לא יותר פשוט להודיע לצופים: "ברשותכם, הוחלט, לאחר ישיבה של הפקת התוכנית, כי דן מנו יגיע לגמר? ". מה, לא פחות שקוף מהתרגילים באורך שעתיים שעושים ל-24 אחוזי רייטינג פעמיים בשבוע?

אז החדשות הטובות מבחינת ערוץ 10 הן ש"הישרדות" מעניינת ומרתקת מספיק צופי טלוויזיה, כדי שאלה יתרגזו מול המסך כשעושים עליהם מניפולציות בעובי של גדר ההפרדה. אבל החדשות הרעות הן שהאנשים שעשו את "הישרדות" משדרים לצופים שלהם ולערוץ שמארח אותם חוסר אמון ביכולת

שלהם עצמם להחזיק סיפור טלוויזיוני. הם משדרים חוסר ביטחון ביכולתם לקחת פורמט, מהמהודקים והמצליחים בתולדות ז'אנר הריאליטי, ופשוט לתת לו לזרום. לתת לו להתרחש על המסך, עם נגיעות עריכה, נכון, עם נגיעות של פלפל, נכון, אבל לא עם בולדוזרים לתוך הפרצוף.

חוסר הביטחון הזה נובע אולי מהעובדה שמדובר בהפקה ראשונה בסדר גודל כזה בישראל ומהפחד של מפיקי התוכנית מכישלון, מצופים משועממים, משיעורי רייטינג נמוכים. נראה שזה העניין. וחוסר הביטחון הזה גורם להפקת התוכנית להיראות חובבנית, לעשות בושות מול כל צופה שעיניו בראשו.

ויכול להיות שהם ילמדו בפעם הבאה. ויכול להיות שבעונה הבאה הם יבטחו בצופים שלהם ובפורמט, ובעיקר בעצמם, כאנשי טלוויזיה. יכול להיות. אבל, בינתיים, את העונה הזאת הם פספסו, לפחות אצלי, כצופה.

אני מאוד מקווה שכל העניין הזה לא יעלה לי בהדחה של ליה, רק כדי שנעמה תוכל להמשיך ולשחק אותה ליידי מקבת מהקאריביים. מאוד מקווה. ומאוד מקווה שכל העניין הזה של לשמור את דן מנו, בגלל האפיל התחמני שלו, לא יסתיים בהופעה שלו בגמר. כי אם ככה - בגמר, אני כבר לא אצפה. וליה הייתה אומרת: "אתה עוד ילד. כשתגדל תהיה גבר". אולי, ליה. אולי.