המתמודדים בדוקאביב
שתי יצירות על מלחמת לבנון והשלכותיה, סרט תיעודי אחד על אסירות ביטחוניות ולא מעט סיפורים אישיים. קבלו את 12 הסרטים המקומיים שיתחרו השנה בפסטיבל "דוק אביב", שחוגג עשור
והנה 11 הסרטים הנוספים שיקחו חלק בתחרות הישראלית: "המלחמה הראשונה שלי" בבימויו של יריב מוזר, יתעד את סיפורו האישי של אדם שקיבל צו 8 בפתחה של מלחמת לבנון השנייה. במהלך המלחמה תיעד את חבריו לנשק ואת המתרחש סביבו. לאחר שהסתיימה המלחמה חוזר מוזר לאנשים שחלפו על פני העדשה בפנים חיוורות ובמבטים חסרי אונים ומדובב אותם. סרט נוסף שיביא אל המסך הגדול את הנושא הלבנוני הוא "הנערים מלבנון", בבימויו של אוהד אופז. הסרט מביא את סיפורם של אנשי צבא דרום לבנון לאחר הנסיגה בשנת 2000 ומתמקד בדמויותיהם של פייר ומסעוד, בניו של קצין צד"ל לשעבר, שהגיעו כנערים מלבנון לישראל ונאבקים להגשים את חלומותיהם בארץ. פייר מחפש קהל למוזיקה הלבנונית שהוא מנגן ומסעוד אוסף את חבריו, כולם בנים של חיילי צד"ל לשעבר, ומקים את קבוצת הכדורסל– ארז נהריה.
"אדמה", בבימויו של יפתח שבח, עוקב אחר סיפורו של מושב נהלל המיתולוגי ומתמקד בשכבת החקלאים הוותיקים, הנאלצת להתמודד עם הקונפליקט הבין-דורי, שאלת המשך קיומו של המשק המשפחתי המסורתי ושאלות אישיות קשות.
"אובססיה" מאת אוהד מילשטיין, שיבקש לעסוק בדחף עם נגיעות של אובססיה למוות, לידע, לסקס, לשליטה, לחשיפה, לניקיון וכו', תוך התייחסות לעובדה כי אובססיה היא "המחלה" הנפוצה ביותר במאה ה- 21.
"באבא הכבשה יוצאת להביא אהבה לעולם" בבימויו של גיל קרני, המביא את סיפורו של איתמר, בחור תמים וחולמני מכפר קטן שחי את מרבית חייו בקרב עדר כבשים. לאחר שהתבגר, עוזב איתמר את השדות, עובר לתל-אביב ומרכיב כבשה מגוש ספוג שמצא, הפותחת בפניו את שערי הכפר הגלובלי.
"יידישע מאמא" בבימויים של פימה שליק וגנאדי קוצ'וק, שמביא את סיפורה של זינה עולה חדשה ממולדובה ובנה היחיד גנאדי,שגר זה כמה שנים עם חברתו נורית, עולה חדשה מאתיופיה. גנאדי מפתיע את אמו בשיחת טלפון, בה הוא מבשר לה על מועד החתונה הקרבה עם נורית - דבר שמוציא אותה משלוותה הגזענית.
חיפושית, יפתח את ''דוק אביב'' 2008
יח''צ
עוד סרטים
"מיתה משונה" בבימויו של שחר מגן עוקב אחר שלוש נשים המבקשות לבדוק אם נכונה השמועה שסבתן פרל אפלבוים, שעל שמה הן נקראו, נרצחה בשנת 1921 כמעשה נקמה של חברי ניל"י. "כלות המדבר" בבימויה של עדה אושפיז מתחקה אחר גורלן של הנשים הבדואיות ומנסה לתת קול ובמה לקולותיהן שהושתקו על ידי החברה והמשפחה, כשהן נקרעות בין מסורת לקדמה.
"המלך לאטי הראשון" בבימויו של אורי בר-און מביא את סיפורו של עזיז דיוף, אביו של לאטי, שהגיע לישראל מסנגל כעובד זר לפני 17 שנים. אירנה, אמו של לאטי, עלתה לישראל מביילורוסיה לפני 15 שנים. לאטי בן ה-8 הוא ילד ישראלי מערבי לכל דבר, אוהב מקדונלדס, אוהד שרוף של מכבי תל-אביב בכדורסל ומדבר רק עברית. באחר צהריים
אחד חייו של לאטי מקבלים תפנית חדה כשאביו מגלה לו שהוא נצר לשושלת מלוכה ארוכת שנים בסנגל. חלומו של האב הוא שלאטי יהיה יום אחד מלך של שבט הסרר, המונה יותר ממיליון אנשים. דיוף מצפה מלאטי ללמוד להיות מלך של שבט באפריקה כדי שהוא יוכל "להציל את השבט ולהוביל אותו בחזרה לגדולה".
"שהידה" בבימויה של נטלי אסולין מתעד את מסעה של הבמאית לתוך עולם האסירות הביטחוניות בכלא השרון, שכולן הורשעו בסיוע לביצוע פיגועים בישראל, בדרך זו או אחרת. בכלא יצרו האסירות עולם חדש, מנותק מהעולם החיצוני, עם חוקים משלו, משולל חופש לחלוטין, שדווקא בו הן מוצאות לראשונה מקום לביטוי עצמי.
"שש קומות לגיהינום" בבימויו של יונתן בן אפרת מביא את סיפורם של פועלים פלשתיניים, המתקיימים מתחת למחלף גהה כדי לקושש יום עבודה ולהביא מעט פרנסה הביתה. מקום מחבואם הוא יסודותיו של קניון נטוש, הנסתר מן העין, למרות מיקומו במרכז הצומת הסואן, שם הם מבלים את מרבית ימות השבוע עמוק בתוך הקניון או ליתר דיוק שש קומות מתחת לאדמה.
נא להמתין לטעינת התגובות
