למה לכעוס ולבקר את הבחוץ כבר מנקודת המוצא?, בסרט החיפושית עושה הבמאי, ישי אוריין, מסע אל שורשיו שלו ומגלה שם את הכעס והצחוק שלו, לא ראיתי עדיין, אבל נראה לי שזו הדרך לקולנוע דוקומנטרי.
לא היה שום סרט ימני השנה. ההתנתקות נשכחה, מגורשי קטיף מבסוטים, אין נערות בנות 14 בכלא, אין אידיאליסטים שמסכנים את חייהם ביו''ש, יש רק כמה ערבים שמחפשים פרנסה. כמה טרוריסטיות רוצחות שמעניינות את הנאורים בסינמטקים. ואובססיה.