הדיווה
דומה שאחרי כל כך הרבה שנים שהיא מסתובבת לנו בין הרגליים, מותר כבר להגיד עליה את מה שאמרו פעם על שר: קיילי מינו תישאר כאן הרבה אחרינו, היא והג'וקים. השנה קיסרית הפופ חוגגת פעמיים-יום הולדת 40 ו-20 שנה לצאת הסינגל הראשון. זמן טוב לעצור ולתהות על סוד קסמה הבלתי מתכלה
הזויות, כמו סינדי לאופר, סמנתה פוקס, בננהרמה, וויטני יוסטון וג'נט ג'קסון, אשר סממניהן זוכים בתקופה האחרונה לעדנה מחודשת. אפילו במייקל ג'קסון כבר אפשר להיזכר היום בנוסטלגיה. אלא שבניגוד לכל הכוכבים הזמניים הללו, שנות ה-80 העליזות הפריחו לאוויר העולם גם שתי אלילות אמיתיות: האחת, מי שלימים תהפוך להיות המלכה האם של הפופ -מדונה- והשנייה, הנסיכה הנצחית קיילי מינו.
השנה קיילי מציינת שני אירועים משמעותיים: 40 אביבים להולדתה ו-20 לסינגל הראשון שלה, הלוא הוא החידוש ללהיט הסיקסטיז של ליטל אווה, "הלוקומושיין". מי שהתחילה כמוסכניקית הלוהטת שרלין בסדרה האוסטרלית "שכנים שכנים", עשתה כברת דרך משמעותית בשני העשורים האחרונים, והפכה מבת השכנים החמודה לדיווה במלוא מובן המילה. כיום מינו חולשת על אימפריה לא קטנה כזמרת, כותבת שירים, שחקנית ואייקון אופנה, והיא מחזיקה בתואר האמנית עם מספר ההשמעות הרב ביותר ברדיו האנגלי ב-20 השנה האחרונות.
נשמע מרשים, אבל זה עוד לא הכול: קיילי היא גם האמנית היחידה ש-13 הסינגלים הראשונים שלה הגיעו היישר לעשירייה הראשונה במצעד הבריטי, כבוד שאפילו "הביטלס" או מודל החיקוי שלה, מדונה, לא זכו לו. עד כה הצליחה קיילי להכניס לעשירייה הפותחת 30 סינגלים . יצרנית להיטים מחוננת כבר אמרנו?
"הקריירה של קיילי היא מסוג הקריירות שיש בהן הרבה בחירות נכונות והמון אנרגיה שמושקעת נכון", אומר אוטוריטת התרבות גל אוחובסקי. "היא לא הכי מיוחדת בשום דבר - היא לא זמרת מי יודע מה, היא לא אישיות כל כך מעניינת, אבל היא פשוט נורא נורא עקשנית. מפעם לפעם היא גם שיפרה את איכות השירים ולמדה לעבור מלהיות זמרת מצעדים צ'יזית למשהו יותר איכותי ומתוחכם באזורי הפופ והדאנס, והיא גם השקיעה הרבה בלהפוך לסלבריטי באנגליה, שהיא ארץ נורא משפיעה".
" לדעתי שיא הקריירה שלה הוא הסינגל מ-I Can' t Get You Out of My Head" 2001", מנתחת מבקרת המוזיקה ושדרנית הרדיו דפנה לוסטיג. "זה ההמנון הכי גדול שלה והרגע הכי מעניין שלה מבחינה ויזואלית. היא הצליחה לעשות כאן פופ אינטילגנטי. אחרי אלבום הקאמבק 'שנות אור', השיר הזה בישר שקיילי מסוגלת להשתנות, שיש בה אלמנט זיקית. המאבק שלה במחלת הסרטן רק הדגיש את זה, כי היא הפכה מאייקון פופ לאייקון בכל תחום. המאבק שלה לא היה רק של גרעין המעריצים הקשה, אלא של כולם. היא הפכה לסמל נשי".
מינו נולדה ב-28 במאי 1968, במלבורן שבאוסטרליה. אביה היה רואה חשבון ואמה זמרת, ואולי משום כך הצליחה לשלב עסקים ואמנות בהצלחה כה מרובה. את דרכה באופרות הסבון האוסטרליות החלה כבר בגיל 12, אולם עד שהתקבלה לסדרה "שכנים שכנים" בשנת 1986, נחשבה דווקא דני, אחותה הצעירה שגם הופיעה בטלוויזיה, לפופולרית מבין השתיים. עם השנים, הלכה וצברה קיילי מעמד של אייקון אופנה.
המעצב ג'ון גליאנו כינה אותה "שילוב של לוליטה וברברלה", והאחיזה שלה בשני קצוות החבל הפכה אותה לפיגורה אידיאלית למכירת בגדים, בעיקר להלבשה תחתונה. בשנת 2007 היא עזרה לעצב את קולקציית בגדי הים והחוף של ענקית הקונפקציה השוודית H&M ושימשה כפרזנטורית של הקולקציה בקמפיין החברה. את קו הלנז'רי מרובה המלמלות "לאב קיילי", שהושק בשנת 2003 ברשת חנויות הכולבו הבריטית "מיס סלפרידג'ס", עיצבו בהשראתה, ושני בשמים, "דרלינג" ו"סוויט דרלינג", נושאים את שמה.
כל זאת, למרות שקשה לזקוף לזכותה חדשנות מרחיקת לכת בתחום האופנה. "אומנם מלבישים אותה בצורה שהולמת את הפרופורציות והאישיות שלה, ולא תמצאי אותה מתלבשת בצורה גרוטסקית, אבל אני לא יכול להגיד שהיא הובילה טרנד", אומר כתב האופנה איתי יעקב. היא יותר מובלת ממובילת אופנה, ולא הצליחה להגיע למעמד של מדונה, שהכתיבה טרנדים".
מובילת טרנדים או מובלת על ידיהם, לא ניתן להתעלם מהעובדה שקיילי כיכבה במהלך הקריירה שלה על שערי המגזינים הנחשבים בעולם. כבר מימיה הראשונים כזמרת, היא השכילה לחבור לצלמים מוכשרים. אלו יצרו עבורה את המראות השונים, שעזרו לה לפנות למגוון רחב יותר של קהלים.
לפני שמישהו בעולם המוזיקה הבין את חשיבותו של סטייליסט לקריירה של אמן, לקיילי כבר היה אחד - וויליאם בייקר. לטענתו של בייקר, קיילי נכנסה למיינסטרים של הפופ באירופה בקלות יחסית לשאר בנות דורה משום שזמרות אחרות התרכזו במכירת תקליטים, שעה שהיא ראתה את התמונה הגדולה.
הצגת התערוכה הנודדת "קיילי" בשנת 2007 במוזיאון הלונדוני המכובד "ויקטוריה ואלברט", היא אולי הראיה המרשימה ביותר לאיקוניות של קיילי בתחום האופנה. התערוכה, שעקבה אחר השינויים התדמיתיים שעברה הכוכבת בשנות הקריירה
"לדעתי השינוי הגדול שלה התחולל בקאמבק שעשתה בשנת 2000 עם 'ספינינג אראונד'", אומר יעקב, "שבקליפ שלו היא הופיעה במכנסוני זהב קטנטנים. המכנסונים האלה, שמספרים כי נקנו על ידי הסטייליסט שלה בשלושה פאונד בשוק פורטובלו שבלונדון, הקפיצו אותה ויצרו לה תדמית חדשה. אם עד אז היא היתה בת השכן ממול, באותו קליפ היא הפכה לפנטזיה של השכן. שלא לדבר על זה שעם כל המחוכים והנוצות על הראש היא הצליחה לכבוש מחדש ובאופן מאוד גורף את לב הקהל ההומואי, שהוזנח על ידי מדונה באותן שנים לטובת אמירות רדיקליות באלבומה 'אמריקן לייף'".
ואכן, כמו דיוות רבות לפניה, גם קיילי אוחזת בתואר הכפול: סמל מין ואייקון הומואי. היא מצידה מודעת היטב למעמד, אבל מצהירה כי אינה מסכימה איתו לחלוטין: "אני לא אייקון הומואי מסורתי", אמרה בשנת 2004 בריאיון לאתר האינטרנט של ערוץ VH1. "אין טרגדיה בחיי, רק תלבושות ותסרוקות טרגיות".
ההסתייגות הזו נשמעת קצת מאולצת, בעיקר בהתחשב בעובדה שקיילי טורחת להופיע במועדונים ובאירועים המזוהים עם הקהילה, תומכת בקרנות צדקה למלחמה באיידס ואף הופיעה בעבר בטלוויזיה בתוכנית הקאלט "טאץ' עליז לסטרייט שיעיז".
בתמורה לתרומתה לקהילה ההומואית, קיילי זוכה לפרגון אדיר ממעריציה. כך לדוגמה, באוקטובר 2007 ביקשו תושבי רחוב אולד קומפטון בלונדון, המזוהה עם הקהילה, להציב בשכונה פסל ברונזה בדמותה של האלילה. זאת לאחר שחודש לפני כן הוצב פסל כזה, בגודל טבעי, כולל בגד גוף מתחרה, נעלי עקב ושפריץ של צבע אדום על השפתיים, במלבורן שבאוסטרליה.
על אף המחוות העמוקות שמופנות כלפיה מצד הקהילה, אוחובסקי מסייג את הקביעה שקיילי היא קודם כול אייקון הומואי: "אין אף מגה סטאר שיכול להיות אייקון הומואי בלי להיות אייקון כללי. זה בא במקביל. קיילי היתה אייקון לפני שהומואים אהבו אותה, וזה רק עוד פן שלה. היא מעין מדונה לעניים. משלב מסוים, מדונה נהייתה קצת יותר מדי מבוגרת מכדי שצעירים יתחברו אליה. היא פשוט צעירה ממדונה בעשר שנים, ואנשים אוהבים אייקונים בגילם".
כשוברת שיאים אמיתית, קיילי היתה הראשונה לזכות בארבעה פרסי "לוגי" (פרסי הטלוויזיה האוסטרלית) בשנה אחת- 1988, כולל לוגי הזהב לאישיות הפופולרית ביותר בטלוויזיה. באותה שנה היא התחילה לעבוד עם שלישיית מפיקי העל הבריטיים סטוק-אייטקן-ווטרמן, שכתבו לה את הלהיט So Lucky I Should Be והקפיצו את אלבום הבכורה שלה למקום הראשון במצעד הבריטי. התקליט מכר למעלה משבעה מיליון עותקים והיה לאלבום הנמכר ביותר באותה שנה.
ואולם, לא כולם שמחו בשמחתה של הנסיכה. בתחילת דרכה כזמרת נהנו המבקרים ללעוג לה והיא אף זכתה לכינוי "התוכי המזמר", אבל אחרי האלבום השני שלה, Enjoy Yourself, נפל אצל חלקם האסימון. בדיווח של ה"הרלד סאן" במלבורן על סיבוב ההופעות שבא בעקבות האלבום נכתב כי "זה הזמן לעזוב את הסנוביות ולהכיר בעובדות: הילדה כוכבת".
אל מול הביקורת הנוקבת שראתה בה בובת מפיקים, קיילי החליטה להתבגר קצת. בשנת 1990 היא שחררה את הקליפ של Better the Devil You Know, מתוך אלבומה השלישי, Rhythm of Love, שהציג אותה כאישה בוגרת ומודעת למיניותה המתפרצת. באותה שנה היא התחילה לצאת עם סולן INXS מייקל האצ'נס, שצוטט מספר כי הפעילות החביבה עליו היא "להשחית את קיילי", וכתב עליה את השיר Suicide Blonde.
בשנת 1993 היא בחרה להעיף את סטוק-אייטקן-ווטרמן לטובת לייבל הדאנס העצמאי "דקונסטרקשן". בספרה האוטוביוגרפי משנת 2002, ב על השם הביזארי "קיילי: לה לה לה", אמרה על מפיקיה הקודמים: "הם עשו עליי מניפולציה. כל מה שהם רצו שאעשה הוא ללמוד את השורות שלי, אין זמן לשאלות, רק לקדם את המוצר".
התקופה האלטרנטיבית של קיילי היתה חשוכה בכל המובנים: גם בגלל שהמכירות לא היו משהו (בשנות ה-90 רק שיר אחד שלה הפך ללהיט והגיע לראש המצעד האוסטרלי, Confide In Me משנת94'), וגם בגלל החיבור עם נסיך האופל ניק קייב, גם הוא אוסטרלי. למגזין "בילבורד" היא סיפרה שהיה זה קייב שלימד אותה להיות קשובה לעצמה: "הוא לימד אותי לא להתרחק יותר מדי ממה שאני, אלא להפך, ללכת עם זה יותר רחוק, להיות לגמרי אמיתית במוזיקה שאני עושה". השניים הקליטו יחד את הדואט המהפנט (Where The Wild Roses Grow (1995 וקיילי אף הצטרפה לכמה מהופעותיו של קייב באירופה, שם נחשף אליה קהל אלטרנטיבי שעד אז זיהה אותה עם פופ סכריני ומתועש.
בשנת 1997 קיילי אימצה תדמית מעט יותר רוקרית, בעזרתו של בן זוגה באותה עת, הצלם הצרפתי סטפן סדנאו, שהגדיר אותה בעבר כ"משהו בין גיישה לגיבורת מנגה" ושאב השראה לצילומים שלה משירלי מנסון וביורק. ואכן, במחצית הש(ייה של שנות ה-90 שיתפה קיילי פעולה עם להקות ומוזיקאים מכובדים כמו ה"מאניק סטריט פריצ'רז", " בראדרס אין ריים" ודייב בל מ"סופט סל". בהמשך הקריירה שלה ימשיכו שיתופי הפעולה הפוריים, והיא עוד תספיק לזמר עם רובי ווילאמס בדואט הלוהט והבלתי נשכח "קידס" (2000) ו עם ה"פט שופ בויז", במיקס in daniel מ- 2007.
למרות שקיילי מעולם לא הפסיקה לעבוד ואף הכריזה על עצמה מספר פעמים כוורקוהולית, אלבומה Light Years משנת 2000 נחשב בעיני רבים לאלבום הקאמבק שלה. בשנת 1999 היא עזבה את "דקונסטרקשן" לטובת "פרלופון", חברת בת של ענקית המוזיקה EMI, ושנה לאחר מכן הוציאה איתם את האלבום שקרץ בלי שמץ של בושה לדיסקו טראשי מהסבנטיז.
קיילי זנחה את התחכום והשיק הרוקיסטי ונתנה לכוסית שבה פתחון פה מלא וכל זה, שימו לב, כשהיא כבר אישה בשלה בת 32. הלהיט Spinning Around מאותו האלבום החזיר את קיילי לפסגה וכבש את המקום הראשון במצעדים באנגליה ובאוסטרליה. שנתיים לאחר מכן, שחררה קיילי לאוויר העולם את Fever, שכבר נטה לכיוון אלקטרו-רטרואייטיז, והיה להצלחה הגדולה ביותר שלה: הוא הגיע למקום הראשון ביותר מ-20 מדינוות, וכונה על ידי ה"רולינג סטון" בחיבה "קאמפי כמו אוהל מלא בבוי סקאוטס ועדיין לא ממש דביק".
בשיא הצלחתה, כשהיא נתונה באמצע סיבוב הופעות עולמי בשנת 2005, אובחנה קיילי בת ה-37 כחולה בסרטן השד. היסטריית הפפראצי שהקיפה אותה כשחזרה לעיר הולדתה מלבורן, הביאה את ראש הממשלה האוסטרלי, ג'ון הווארד, להוציא לתקשורת הודעת תמיכה בקיילי, ואת מושל המחוז שלה להזהיר את הפפראצי מפגיעה בפרטיותה. בחודש מאי באותה שנה עברה קיילי ניתוח לכריתה חלקית של השד וטיפולי כימותרפיה בפריז ובמלבורן. שנה לאחר מכן התראיינה ל"סידני מורנינג הראלד", שם כינתה את מחלתה "פצצת אטום" על חייה, אך הודיעה כי היא נחושה להמשיך בקריירה.
18 חודש אחרי שקטעה את מסע ההופעות שלה במפתיע, היא חזרה להופיע, כשהיא מתבדחת עם הקהל: "אני רק מאחרת איחור אופנתי". ה עיתונים באוסטרליה תיארו את הופעת ההחלמה שלה כ"לא פחות מניצחון". בהודעות שונות שפרסמה, ציינה קיילי את אמה ואת החבר שלה באותה העת, השחקן הצרפתי אוליביה מרטינז, כאנשים שתמכו בה. אולם עם צאתה לסיבוב הופעות ההחלמה שלה, פורסם בתקשורת הקשר בין הדוגמנית-שחקנית הישראלית שרי גבעתי למרטינז. בתגובה לפרסום צילומי הפפראצי של הש(יים בפריז, שחררה קיילי צפירת הרגעה: "הכול בסדר, אל תדאגו". מאז שנפרדו ב-2007, לאחר קשר של ארבע שנים וחצי, ישנן שמועות חוזרות ונשנות כי השניים שוב ביחד.
מלבד מרטינז והחבר'ה שצוינו לעיל, גם מאהביה המוכרים של קיילי נמנים בין השאר ג'ייסון דונובן (1989), איתו התחתנה על המסך הקטן ב"שכנים שכנים" ואיתו הקליטה את הסינגל הראשון שלה שמכר למעלה ממיליון עותקים ,Especially For You, וגם לני קרביץ; הדוגמן זיין אודונל; מנהל הגלריה הלונדונית והפלייבוי טים ג'פריס והשחקנים רופרט פנרי ג'ונס וג'יימס גודינג, שאיתו אף התארסה בשנת 2002. בריאיון לאתר Exposay בשנה שעברה אמרה קיילי, שעד היום לא הביאה ילדים לעולם, כי היא ממש לא בעניין של להתמסד והכחישה שמועות שהיא מתכננת לאמץ ילד אבוריג'יני.
בסוף 2007, אחרי ארבע שנים ללא אלבום אולפן, הוציאה קיילי את אלבומה העשירי, תחת השם ההולם X. במקביל , היא שחררה את סרט הדי-וי-די האוטוביוגרפי שלה, White Diamond, אותו יצרה בחברתו של הסטייליסט הצמוד בייקר. הסרט מתרכז בחזרתה לבמה, ומשווק במארז הכולל גם תיעוד מסיבוב ההופעות שלה אחרי מחלתה, Showgirl Homecoming Live. את הסרט הקדישה קיילי, כמה חמוד, למעריצים שנשארו לצדה בזמנים הקשים.
ואגב סרטים, על הופעתה בסרט חסר המשמעות) Street Fighter (1994), המבוסס על משחק מחשב באותו שם, זכתה קיילי לתואר "השחקנית הגרועה ביותר בעולם דובר האנגלית", שהוענק לה על ידי כתב "וושינגטון פוסט" אחד שכנראה פשוט לא יודע לפרגן.
"אוסטרליה היא אומנם מקום רחוק, אבל מדברים בו אנגלית", מסביר אוחובסקי את ההצלחה הבינלאומית של האוסטרלית. "היא הצליחה כי'שכנים שכנים' הצליחה באנגליה. היא שיפצה קצת את המבטא ועברה לשם פיזית. קשה להגדיר אוסטרלים כזרים. זה לא כמו ג'ולייט בינוש, שצריכה ממש לעבוד על המבטא.
"להסביר את קיילי בארץ זה כמו להסביר את נינט למישהו בחו"ל שרק שמע את התקליט שלה ולא מכיר את כל המסביב. בתוך המדיה האנגלית קיילי היא אדם מאוד נוכח, וזה כבר עושה חצי מהעבודה".
- אתה חושב שהיא לקראת סוף הקריירה שלה? איך לדעתך היא תסיים?
"אי אפשר לדעת, זה תמיד מפתיע וזה תלוי במנוע שלה. בינתיים היא עובדת נורא קשה. היא אחת מהפועלות הכי עמלניות בעולם הפופ וזה מביא לתוצאות. העובדה שהיא סלב גדולה באנגליה ובנוסף שרה סביר, שומרת אותה בטופ".
נא להמתין לטעינת התגובות
