זעקת הטווס
אילאיל גינות הוכתה בסנוורין או במה שזה לא היה בהשקת החדש של המידנייט פיקוקס. בסצנה מוזיקלית בה הרוב מעתיקים משהו שכבר שמענו, תענוג לפגוש הרכבים שממציאים את עצמם מחדש
המידנייט פיקוקס פועלים כשנתיים בהרכב משתנה, בהתאם לתפיסת הקולקטיב אותה אימצו. אמש חגגו בבארבי את הוצאת אלבומם השני, SHALOSH, במיטב מסורת ה"סירקוס-קור", הסגנון אליו משתייכים הפיקוקס לדבריהם. הפעם חלק רדושינסקי את הבמה עם רון בונקר על הגיטרה וחגי פרשטמן מאחורי התופים,כאשר הם מהווים את ליבת ההרכב. בימים כהרגלם מאייש אוהד בולוטין את מערכת התופים הטווסית, אך לרגל הולדת בתו שב פרשטמן, שבעבר היה המתופף הקבוע של הפיקוקס, להחליפו.
צילום: אלירן חייט, עריכה: דפי פרבמן
בכניסה לבארבי נמכרו עותקים מהאלבום החדש בדיל מיוחד לכל מי שרכש כרטיס להופעה. בחור צנום עמד בצד והתלבט. "אף פעם לא ראיתי אותם בהופעה. איך אני אדע שאני אוהב את זה? מה אם זה ממש חרא ואני סתם אתקע עם דיסק?" הוא התלונן. ובכן, למי שטרם חווה הופעה של הפיקוקס בהרכב מלא חיכתה חוויה מושלמת. במהלך הערב התארחו על הבמה רם אוריון, קוואמי, מאיה דוניץ, אמן הפרפורמנס האגדי חזי שוחט, יוני סילבר ואורי כנרות. בין כל אלה התפתלה לה בחן רקדנית הבטן הדר, שכבר הפכה גם היא לחלק קבוע מהנוף הפיקוקסי.
את הערב פתחו הצמד מאלוקס בהבלחות קלייזמר משמחות. המופע של הפיקוקס התפוצץ מעוצמה מתחילתו, עם ביצועים מעולים לשירים מתוך האלבום הראשון ושלל דמויות
הקהל הרב שהגיע השתלב במהרה באווירת הפולחן, חדשים כישנים. את הפיקוקס אמנם כבר הזדמנן לי לראות בכמעט כל הרכב אפשרי, בפסטיבלים נידחים, במועדון BDSM, בטבע וכחלק מהצגה של חוני המעגל ב"הבימה". אך ההופעה שנתנו אתמול ב"בארבי" היא אחת מהמצויינות ביותר שזכיתי לראות.