לא עצרו באדום
הניסיון למכור את "שרון" כ"מסמך נדיר בשני חלקים" הוא מניפולציה סתמית ולא מוצדקת. יוני בינרט עדיין מופתע מהשיבוץ של "מיליון דולר בייבי", שעוסק בהמתת חסד, אחריו
החלק הראשון של "שרון" הותיר רושם של פרטאצ' חפוז שכזה על אף העריכה המחושבת, האמפתיה של כולנו (או רובנו, ואני מדבר אליכם, רבנים אולטרה-ימניים מרושעים שעשו "פולסא דנורא" בזמנו למען יגיע הרגע הזה) לנושא, החומרים הארכיוניים העשירים וסוללת המכובדים שהתייצבו להתראיין. יצירות טלוויזיוניות בלתי-רלוונטיות נוטות להיאחז באיזשהו עוגן סנסציוני או חושפני כדי לתרץ את עצם קיומן, ול"שרון" היו - כפי שמרמזת המילה "נדיר" בכותרת המשנה - חומרים ארכיוניים "נדירים" על שרון האדם.
כשהוא מדבר בסלולרי על חיסולים ממוקדים ובו בזמן מכוון את הנהג שלו בעת נסיעה ברכב ("תיזהר, אתה תשקע שם"), מתבדח בטיסה עם דיילות שמבקשות להצטלם איתו או סוקר תמונות במוזיאון השכם בבוקר - בסצינה נוגעת ללב בה הוא גם מתוודה על בדידותו - הסרט "שרון" מתיימר להציג לפנינו את אריאל שרון שלא הכרנו, את אריאל שרון האנושי. סליחה? אריאל שרון האנושי? ומה בדיוק חשבנו שהוא, טוסטר?
למטה: קטע מהסרט "שרון", באדיבות ערוץ 10
דומה שהצילומים "הנדירים" הללו של אריק שרון כאחד האדם, הדיוקן הנוגע-ללב שהתוכנית ניסתה לכפות על צופיה, פספסו את הנקודה לחלוטין. האלמנט האנושי ביותר אצל אריאל שרון, זה אשר הפך אותו מכמעט פושע מלחמה לסבא חביב וקונצנזוס לאומי, היה האלמנט האנושי מכולם - היכולת להשתנות.
הגנרל/פוליטיקאי הימני, חסר המעצורים והמיליטנטי של מלחמת לבנון הראשונה ושנות הגלות הפוליטית שבאו אחריה הפך, דווקא כשהפרס הגדול - ראשות הממשלה - נפל בחיקו, לאיש של שלום. את מהלך ההתנתקות, אשר כמעט ועלה לו בכיסאו והקים עליו את הימין כולו, הנהיג האיש שכונה "אבי- ההתנחלויות", זה שהגה אותן כמהלך אסטרטגי בשנות השבעים. "גם איפוק הוא מרכיב של כוח", אמר באומץ האדם שאחראי לסברה ושתילה, ערב אחרי הפיגוע המזוויע בדולפינריום וכשהאומה כולה זעקה לדם. כל הדברים הללו נאמרו על-ידי המרואיינים בתוכנית,
דיוקנו של אריאל שרון כאדם וכפוליטיקאי כפי שהוצג אמש בתוכנית "שרון" איננו דיוקן מורכב, כיוון שכזו היתה התוכנית. הוא מורכב כיוון שכך היה האדם. שרון איננו זקוק להאנשה של דמותו וגם לא להספד. היעדרותו מורגשת היטב בימים אלה של מנהיגות נרפית, כושלת ואנמית. שרון הזדקן עם המדינה, למד את טעויותיו וטעויותיה וניסה לתקן את כולן. בזה נמדד מנהיג. בזה נמדד אדם.
ולסיכום, שיבוצו של הסרט "מיליון דולר בייבי" (יצירת המופת של קלינט איסטווד העוסקת בהמתת חסד) מיד לאחר "שרון" נראית כמזימה כוללת של קברניטי השיבוצים בערוץ 10 ללחוץ בכוח על בלוטות הסנטימנטליות שלנו וליצור מעין "ערב נושא", אבל דומה שדווקא אורי דן ז"ל, האיש שהפך את שרון למרכז חייו, הוא שאמור היה להיות נושאו של סרט תעודה. דן, ימני מובהק שייצג את המושג "עיתונאי מטעם" במהותו הטהורה ביותר והקדיש את חייו להגנה על שרון ולשירותו, עבר טלטלה עזה בעת ההתנתקות אשר עמדה כנגד עקרונותיו והונהגה על-ידי אלילו. דמותו ושליחותו הנוגעים ללב עוד ישמשו מתישהו ליצירת "מסמך אנושי נדיר" מוצדק הרבה יותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
